הבנקים מרוויחים, אז למה המניות שלהם מדשדשות?

האם הבנקים הם המרוויחים הגדולים מעליית הריבית? לאחרונה אצבע מאשימה לעבר הבנקים על כך שלא הגדילו בעקבותיה את מרווחי פיקדונות הציבור, בעוד הם עצמם החלו להנות ממרווחי הרווח החדשים שיצרה עבורם עליית הריבית.

על פניו, אמורה עליית הריבית לשרת נאמנה את הבנקים, שכן העלאתה מגדילה את רווחיהם על ההלוואות והאשראי שהם מעניקים וצפויה להגדיל את סך הכספים בפיקדונות הציבור בבנקים, עקב צפי כי הפיקדונות יהוו תחליף לבעלי הממון הסולדים מסיכון, המבקשים להחליף את מה שחלקם מוצאים כ"כאב הראש" הכרוך בהשגת תשואה על השקעותיהם בנדל"ן (בעיקר), בפיקדון בנקאי שמרני ויציב, שיאפשר להם השגת תשואה גבוהה יותר בטווח הקצר.

עם זאת, בחינת מניות הבנקים מלמדת גם על הצד השני, החיובי פחות, שאליו עלולים להגיע הבנקים בעקבות עליית הריבית, ומציגה את חששות המשקיעים מהאטה כלכלית שתשפיע גם על פעילות הבנקים.

כך לדוגמא ירדו מניות בנק לאומי ובנק הפועלים, שני הבנקים הגדולים במדינה, ב-4.2% וב-1.6% בהתאמה מתחילת השנה ועד לסיום יום המסחר בבורסה בתל אביב ביום שלישי האחרון.

מניית בנק דיסקונט, שאיבד את מקומו כבנק השלישי בגודלו במדינה לבנק מזרחי טפחות (לאחר שזה מיזג לתוכו את בנק אגוד), חוותה ירידה חדה יותר לאותה תקופה שהסתכמה ב-11.3%.

לעומתם, מניות הבנקים מזרחי טפחות והבינלאומי הפתיעו עם עליות שערים מתחילת השנה שעמדו על כ-5.7% וכ-17.4%.

העליות של שני האחרונים הובילו את מניות חמשת הבנקים לתשואה ממוצעת של כ-1.2% לאותה תקופה, כאשר מדד ת"א 35, המרכיב את מניות 35 החברות הגדולות הנסחרות בבורסה בתל אביב וביניהן גם הבנקים, ירד מתחילת השנה ועד ליום בחינתן ב-4.91%.

ליאור שילה, אנליסט פיננסים בבית ההשקעות IBI: "רכבת ההרים שחוות מניות הבנקים עם עליות וירידות מתחילת השנה אולי לא מצליחות להידבק לתדמית השמרנית והיציבה המתנוססת מעל הבנקים, אך מבטאת את הלך הרוח בשווקים, הכוללת את חששות המשקיעים מהאטת הפעילות הכלכלית כתוצאה ממגמת עליות הריבית.

שהרי גם אם קיימות מספר מגמות שהן חיוביות לבנקים, כדוגמת עליית האינפלציה ועליית ריבית בנק ישראל לצידה, יש לעליות אלה גם צד שהרי תפקיד העלאת הריבית היא צינון פעילות המשק, וצינון הפעילות עלול לגרום להרעה במצב הלווים, ובמקרים קיצוניים אף לחדלות פירעון. אלו גורמים לאי וודאות בנוגע להחזרי ההלוואות והפסדי אשראי אפשריים, וכמובן אינם דבר שהבנקים כמהים לו.

החששות הללו מבוטאים על ידי השוק במניות התחום, ובעיקר החשש מפני פגיעה בתוצאות הבנקים אם ויגיע מיתון עולמי, שההערכות הן כי ילווה בהפרשות גבוהות להפסדי אשראי והאטה בפעילות הליבה שלהם.

השונות בין ביצועי חמשת מניות הבנקים בטבלה נובעות, להערכתי, מהגישה הדפנסיבית של פעילות הבנקים והמשקיעים גם יחד, ומצד שני גם החיוביות, ההולכת ופוחתת, הנתרמת לבנקים עם העלאות הריבית.

הגישה הדפנסיבית סייעה לתוצאות מניית הבנק הבינלאומי, לדוגמא, הידוע בשמרנותו, בעיקר בתקופות משבר, כאשר גם בנק מזרחי טפחות הציג הפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי במהלך תקופת משבר הקורונה.

באשר לביצועי מניית בנק דיסקונט, ייתכן כי אלו נובעות בעקבות הערכה מסויימת הקיימת לגבי תיק האשראי שלו כי הוא פחות איכותי ביחס למערכת הבנקאית.

לדעתי סברה זו שגויה, וההוכחה הטובה ביותר היא האיתנות הפיננסית והיקף ההפרשות שעשה הבנק להפסדי אשראי בתקופת משבר הקורונה. אלה נובעים ממהלכים שביצעה ההנהלה בשנים האחרונות לטיוב התיק, הידוק היחסים עם ועד העובדים ושיפור הביצועים".

שילה מתייחס גם לביקורת הציבורית שהוטחה בבנקים בנוגע למרווחי הפיקדונות ומייחס גם לה את הפרסומים האחרונים של הבנקים בנוגע לריביות שהם מציעים על הפיקדונות: "התוכניות שפורסמו לאחרונה המציעות ריביות של 3.5% ו-4% לא היו עד לאותה ביקורת ציבורית שהוטחה, ואין ספק כי מרווחי הבנקים נשחקו באותם פיקדונות חדשים.

וככל שהציבור ייכנס יותר לפיקדונות החדשים המוצעים כיום, כך הם יהיו יקרים יותר עבור הבנקים. היות מערכת בחירות קרובה רק האיצה גיבוש ופרסום הפיקדונות החדשים שכן הבנקים לא רצו להתעסק עם ביקורת ציבורית לפני בחירות. לכן כולם יישרו קר, כאשר יש לזכור כי המוניטין שלהם חשוב להם לא פחות, ובעידן בו יש אפשרות של מעבר בקליק יש לכך חשיבות ביכולת לשמור על הלקוחות ולהמשיך לגייס חדשים".

שילה מוסיף: "אחת השאלות שנשאלות היא האם ההערכה כי העלאת הריבית הצפויה לעמוד בנובמבר על כ-0.5% נוספים לסך של 3.75% מועילה לבנקים או פוגעת בה, וזה מחזיר ליתרונות והחסרונות בה; מחד זה תורם לתוצאות בטווח המיידי, אך כל משקל נוסף המאט פעילות המשק עלול לפגוע בתוצאות העתידיות.

הכלכלה כבר מתנהלת לפי ידיעה כי בישראל יהיה מיתון, והשאלה היחידה היא באיזו עוצמה, ולפי ההערכות בישראל הוא יהיה פחות קשה מאשר בעולם לאור העצמאות האנרגטית והנתונים הכלכליים החיוביים כמכלול.

אך לצד כל אלה יש לזכור כי אנו עדיין כלכלה קטנה המושפעת מהנעשה בכלכלות העולם וכל משבר עלול להגיע גם עלינו. הבנקים לפיכך, יצטרכו להיזהר בקצב הצמיחה שלהם והרזרבות שהם בונים. ויצטרכו לשמור הון מסוים, בין היתר בעצירה או האטה של חלוקת הדיבידנדים, שמלבד הבינלאומי כבר ראינו האטה שלהם.

באופן כללי, הבנקים יודעים להתנהל במשברים ונמצאים עם איתנות פיננסית, כך שקריסה לא תהיה במערכת. סביר שהתוצאות העסקיות ייפגעו ברבעוני השנה הבאה, והבנקים יציגו תוצאות חלשות יותר בעקבות המיתון הצפוי והעלאות הריבית.

וכשבוחנים את מניות הבנקים יש לבחון גם את ההשקעה במניות החלופיות להן, וברוב הסקטורים המצב הרבה פחות טוב מאשר אצלם".