נהוג לחשוב שהמשרות בהייטק אפורות, שהעובדים מבלים את זמנם מול צג המחשב. אלא שמסתבר שגם בתעשייה הטכנולוגית ביותר בישראל, יש מספר מצומצם של תפקידים שאינם דורשים עבודה מול מחשב, קוד או נוסחאות. יצאנו לחפש אותם, כדי לשמוע איך זה ייתכן ואולי גם לעורר תקווה בכל מי שרוצה יום אחד להיות בהייטק, ולא יודע מה זה דאטה (טוב נו, כמעט).
"תמיד התעניינתי בטכנולוגיות רפואיות" אומרת ד"ר רלי בורדה רופאה וטרינרית שעובדת כמדיקל מנג'ר בחברת המד טק MeMed. "הייתי רופאה וטרינרית ולמדתי באיטליה, עד אז קיבלתי מקרים בקליניקה ועסקתי במיוחד בתחום האולטרסאונד. באותה התקופה עקבתי אחרי המסע המוצלח של החברה בתחום, וכשקולגה שעבד שם סיפר לי שמחפשים מדיקל מנג'ר, ושאל אותי אם אני מוכנה להגיע לחיפה. פשוט אמרתי כן".
בורדה מספרת שהייטק ייצג עבורה תמיד שילוב של יכולות אישיות, ידע מולטידיספלינרי "וסביבה אתגרית שנשענת על טכנולוגיה חדשנית המתפתחת בקצב מהיר, ודורשת חשיבה דינאמית. וזה פשוט קרה. זה לא היה מטרת על אלא צרוף של נסיבות טבעיות".
עד כמה חששת?
"בגדול לא חששתי. הסתקרנתי. דעתי שזהו שינוי מבורך. אבל רק כשהגעתי באמת ל MeMed הבנתי כמה משמח היה לעשות את הצעד הזה לכיוון ההייטק".
המעבר היה קל?
"המעבר היה מרענן ובהחלט דרש משאבים, נחישות, החלטיות ושינוי גישה. זה מורכב לצאת מאזור הנוחות ולהתחיל לבסס בקיאות בידע ובטכנולוגיה הנמצאת בחזית המדע, ברמה כזו שתאפשר להנגיש מידע למומחים בתחומם, לנהל איתם דיון רפואי מושכל, כזה שיוביל ללמידה וקבלה של טכנולוגיה חדישה, כזו שפותרת דילמה רפואית שבעבר לא היה לה מענה. אז אולי אומרים שקשה יש רק בלחם, אבל זה מה שהופך את התהליך למאתגר ומספק כשזה מצליח".
לבורדה זה הלך חלק, אצל רז אליספור, Head of Video בחברת gloat זה דרש קצת יותר הסתגלות. "עורך וידאו הוא תפקיד שבמשך שנים רבות היה במיקור חוץ, אך מהפכת הוידאו שמתרחשת בשנים האחרונות ומובילה יותר ויותר חברות להשתמש בכלי השיווקי הזה". מסביר אליספור על התפקיד שנשמע ,הייטקיסטי, אך מגיע מעולמות שונים לחלוטין.
"תפקידים כאלה אכן קיימים בעולם ההיי טק, בעיקר בחברות גדולות - ולשמחתי זה הולך ומתעצם. חברות כיום מתחילות "להכיר" בעולם החדש שבו אנחנו חיים, ואנחנו עדים לאט לאט בצמיחה בכל הנוגע לתפקידי קריאייטיב בהייטק".
אליספור בכלל היה עורך במשרה מלאה ב'כאן 11' וידע שעריכת סרטים זה המקצוע שהוא רוצה לעסוק בו בחיים. אחרי הפרישה מהתאגיד, הוא עבד פה ושם כפרילנס אבל הבין שכדי להתפרנס בכבוד כדאי לו לנסות את מזלו בעולם יציב ורווחי יותר.
"המעבר החד הזה בין עולמות התוכן של 'כאן', לבין עולם ההייטק, היה תהליך מאתגר שלקח זמן והרבה סבלנות מצד כל הגורמים".
בלי ניסיון בהייטק, היו שהרימו גבה?
"חיפשו בגלואט מי שיקים את מערך הוידאו מאפס וחבר שעבד בחברה הפנה אותם אלי. התחלתי לעבוד כאן לפני כחצי שנה והאתגר גדול, מרגש ומעניין. כבר בשלבי הריאיון הבנתי שגלואט רואה את מה שהרבה חברות עדיין לא מצליחות לראות - איזה כוח יש לווידאו כשזה מגיע לשיווק, ועד כמה הוא חלק אינטגרלי וחשוב שיכול לתמוך בכל מחלקות החברה. מאז הספקתי להכין עשרות סרטונים עם לקוחות ענק כמו יוניליוור ומאסטרכארד, לביים צילומים בלונדון, לערוך סרטוני מוצר וגם סרטונים המיועדים לעובדים".
אליספור מודה שהוא בכלל לא חלם על הייטק, וזה היה רחוק ממנו שנות אור. "עזבתי את תאגיד השידור כדי להתעסק 'ולטעום' מעולמות תוכן שונים - נורא עניין אותי ליצור וידאו קליפים ולהבין איך משווקים מוצרים דרך וידאו. לא תיארתי לעצמי שיש קשר ישיר בין העולם שלי לבין ההייטק, כמה אהנה בתפקיד כזה וכמה ההשפעה שלי תהיה גדולה וחיובית. אני מרגיש שכל הדברים שלמדתי בקריירה שלי, בין אם זה בתיכון, בצה"ל או בתאגיד השידור, באים לטובתי ועוזרים לי לבצע את התפקיד שלי כיום בהייטק. מעבר לזה - אני זוכה לעשות בעבודה שלי את מה שאני הכי אוהב לעשות - ועל זה אני מאושר".
ובכל זאת, היכן האתגרים?
"אני חושב שכל מי שמגיע מעולמות הקריאטייב ומעולמות יצירתיים אל עולם ההייטק מקבל קצת שוק בהתחלה. בימים הראשונים אתה מוצא את עצמך מחפש בגוגל ביטויים שנשמעים כמו סינית. מצאתי את עצמי יושב במאות פגישות, מנסה ללמוד על החברה ומנסה ללמוד מיליוני מושגים. אפשר להגיד לי שלקחו לי כמה שבועות לעכל את המעבר הקיצוני הזה בין לעבוד כחלק מצוות ב"כאן11", שכל מהותו הוא לחשוב על התסריט לסרטון הבא, לבין להוביל צוות וידאו בחברת הייטק גדולה שכלל לא עוסקת בתחום.
אבל אחד הדברים שאני אוהב זה שיש לי מקום להביע את עצמי - ניתן לי חופש יצירתי מוחלט ובסוף אני זוכה לייצר דברים שאני גאה בהם ומתרגש מהם. מעולם לא חלמתי שהעבודות שלי יוקרנו על מסך ענק בטיימסקוור בניו יורק, או בשדות תעופה בינלאומיים - אבל זה מה שקורה היום וגורם לי להבין שיש עוד הרבה יעדים שלא כבשתי".
מווידאו לאפקטים קוליים בהייטק. כן, מסתבר שבחברת ארטליסט יש מקצוע כזה, תשאלו את תום אידן, שמשמש ראש תחום אפקטים קוליים בחברה. "העברתי סדנת אומן במכללת כנרת בעמק הירדן בתור מפיק ומוסיקאי פעיל. ישבתי עם ראש המגמה אז והוא סיפר לי על החברה ואמר ששווה שאכניס את המוסיקה שלי לקטלוג שלהם. לאחר כמה שנים חבר מהתחום סיפר לי שהם מחפשים עובד לתפקיד ניהול ספריית האפקטים של החברה וזה הרגיש לי מתאים ליכולות שלי מבחינה ניהולית ומקצועית".
מה זה בדיוק סאונד בהייטק?
"אני מנהל את קטלוג האפקטים הקוליים של ארטליסט. כדי להקליט את אותם קולות שלעיתים אנחנו שומעים בסרטים או פרסומות על אנשי המחלקה לצאת ולהקליט אותם לפעמים במקומות לא קונבנציונליים לדוגמא נמל תעופה, כביש סואן, שוק, ואפילו בגן חיות. לעיתים מקליטים גם באולפן - שבירת חפצים כמו טלוויזיות, קולות מוזרים או ירקות כדי לדמות שבירת עצמות. אנחנו עובדים בצמוד לצוותי פרודקט, פיתוח וקריאטייב כדי להביא את הידע המקצועי שלנו למשתמשים".
המעבר היה קל?
"הייתי פרילאנסר כל חיי, לעשות את המעבר לשכיר של 9-5 היה מוזר לי בהתחלה מבחינת מיינדסט - הייתי צריך לשנות את אורח החיים שחייתי שכלל לוז גמיש, בו יכולתי לסדר את השבוע ושעות העבודה שלי בצורה מאוד חופשית לתוך לוז הרבה יותר קבוע, המעבר היה מורכב אבל בזכות מוסר עבודה גבוה הצלחתי להשתלב מהר משציפיתי, וההרגשה שאני לוקח חלק מרכזי בארגון היא מאוד מתגמלת ברמה האישית והמקצועית".
כמה עבודה יש בתחום הזה בהייטק?
"אפשר לספור על אצבעות שתי ידיים חברות בארץ שעוסקות באודיו/מוסיקה בתור תחום עיקרי אבל לעומתן יש לא מעט חברות שצריכות תפקידים בתחומים האלו לעבודות שונות בתחום התוכן - בין אם מדובר בפודקאסט פנימי שמפעילות חברות שונות ועד לסרטוני תדמית שדורשים עבודת סאונד. כך שכמו בכל תחום - לאנשים המוכשרים תמיד יש ביקוש, ובמיוחד בהייטק".
נגה גבעולי גרובר היא אדריכלית בכירה במחלקת ה- Digital Twin בחברת Veev, שאחרי חופשת לידה ארוכה ועבודה במשרד אדריכלים חיפשה עבודה. "חיפשתי את עצמי וראיתי מודעות הקוראות לאדריכלים בעלי רקע בעבודה בארה"ב וידע באנגלית. היות שהיה לי ניסיון כזה, הסתקרנתי. העבודה נשמעה לי מעניינת ומאתגרת. וכך מעובדת במשרד אדריכלים מסורתי מצאתי את עצמי עובדת הייטק".
מה ההבדל בין עבודה במקצוע שלך בחברה רגילה בתחום לבין עבודה בחברה טכנולוגית?
"ברמת אורח החיים יש הבדל משמעותי. כשעבדתי במשרד אדריכלים לא היה לי לפטופ. העבודה התחילה ונגמרה במשרד. ב- Veev, ובאופן כללי - עבודה בסטארטאפ דורשת קצב עבודה מהיר יותר. למרות הרצון להפריד את העבודה מהבית, הדבר שלוב זה בזה. לצד זאת, המעורבות הרגשית שלי הרבה יותר גדולה פה. ידוע מה מונח על הכף, מה הן הציפיות מאיתנו ומה היא חשיבות העבודה שלנו. לכן הנכונות לזמינות גבוהה ומענה מהיר לבעיות באה לי באופן טבעי".
והסביבה בוודאי שונה
"הבדל נוסף ומשמעותי הוא סביבת העבודה ההייטקיסיטית ששונה מאוד מזו של משרדי אדריכלים שהכרתי. אנחנו עובדים כאמור עם מהנדסים אבל גם עם מפתחים ועוד כל מיני תפקידים שבאמת לא נתקלים בהם בעולם האדריכלות המסורתי. גם אין שולחן ביליארד באמצע משרד אדריכלים ולא גרנולה במטבח… אין צוות HR מושקע ודאגה תמידית לרווחת העובד. זה בהחלט שינוי מרענן. כל הטרמינולוגיה של עולם ההיי טק היתה חידוש עבורי".
אדפטציה נוספת ומעניינת למקצוע מאד נחשב "בחוץ" שהפך להיות הייטקיסטי בשנים האחרונות: ביולוגיה. ליאור שאודר ביולוג ראשי ועובד במחלקת המחקר והפיתוח בחברת Simpliigood החליט לאחר השירות הצבאי לעסוק במקצוע שקשור לבעלי חיים, בסיום התואר השני בביולוגיה השתלב בחברה לגידול מיקרו-אצות בצפון הארץ. במהלך העבודה בחברה צבר ידע רב ולאחר מכן השתלב במשרה בכירה בחברת סימפליגוד, שהיא חברת סטארט-אפ בתחום הפוד-טק המתמחה בגידול אצות ספירולינה ושילובן במאכלים שונים, ביניהם תחליפי דג ובשר.
מה ההבדל בין עבודה במקצוע הזה לבין התפקיד שלך בחברה טכנולוגית
"חברה רגילה בתחום זה אלו חברות יצרניות - הנדסת מזון, פיתוחי מזון, פס ייצור וכו'. השוני בסימפליגוד הוא שהחברה לא מתעסקת בייצור נטו של אצת הספירולינה אלא המטרה שלה היא לשים דגש על המחקר, כאשר תמיד על הפרק מספר תחומים במקביל. השילוב בין הטכנולוגיה לביולוגיה, בין הייצור לבין החדשנות, בתוך צוות קטן ושאפתני משנה את צורת העבודה. אחוז גבוהה מעובדי הייצור הם ביולוגים כך שניתן לשלב בין תפעול שוטף של הייצור לבין פעילות מחקרית. בסופו של דבר המטרה של החברה היא לייצר תחליף חלבון בר קיימא ולכן המחקר והחדשנות הדרושה על מנת להפוך את אצת הספירולינה לתחליף דג או בשר דורשת להיות יצירתיים ולחשוב בגדול, דבר שלאו דווקא נדרש בחברה יצרנית".
תפקיד של-Content Moderator בסטארטאפ הגיימינג Overwolf נשמע תפקיד הייטקיסטי להפליא
אך מסתבר שכל מה שצריך זה להכיר משחקים. ענקית הגיימינג אוברוולף פיתחה את הפלטפורמה המובילה ליצירה, שרתים פרטיים, ואפליקציות למשחקי מחשב. הפלטפורמה תומכת בלמעלה מ-1,000 משחקים ומשרתת כ-100 אלף יוצרי תוכן עצמאיים - המייצרים דרכה הכנסות שנתיות של עשרות מיליוני דולרים.
מדי שנה, יש למעלה מ-15 מיליארד הורדות של אפליקציות ומודים המפותחים דרכה; ומדי חודש - יש למעלה מ-31 מיליון גיימרים פעילים שעושים בהם שימוש תוך כדי משחק. מדובר כאן בכמות בלתי מבוטלת של יוצרים, וכמות עצומה של תוכן המיוצר על הפלטפורמה. ויותר מהכל, יש המוני גיימרים שצורכים את או המודים והאפליקציות האלו על בסיס יומי.
מישהו צריך לעשות סדר בכל זה: לשחק במשחקים עצמם ולוודא שהמודים והתוספים שעולים לפלטפורמה הם איכותיים, עומדים בסטנדרטים ומותאמים למשחק ולקהילות השחקנים. המישהו הזה הוא ה-Content Moderator. בעז מרשל, עוסק בתפקיד כבר קרוב לשנה.
איך נראה היום שלך?
"אני בעצם אחראי על הבקרה של כל התוכן שעולה אלינו לפלטפורמה. התפקיד שלי הוא לוודא שכל תוכן, כל תוסף כזה למשחק הוא איכותי, ראוי לשימוש, ועומד בסטנדרטים שלנו ושל המשחק עליו הוא בנוי. כל תוסף צריך לעמוד בכמה וכמה פרמטרים כדי לעבור את הסינון. ביום ממוצע יוצא לי לעבור על כמה מאות פרויקטים כאלה של תוספים, גם באופן ידני וגם בעזרת כלים שונים של אוטומציה".
מה לדעתך הופך את התפקיד הזה למיוחד?
"הוא יושב על התפר שבין הגיימינג לבין הטכנולוגיה. מצד אחד כל המהות של החברה היא לגמרי גיימינג. כמו רוב העובדים כאן - אני גיימר בעצמי, ואני מתעסק מדי יום במשחקי ה-AAA המובילים בעולם, כמו Minecraft ו-World of Warcraft, ובתוספים שיוצרי התוכן בונים עליהם. ומצד שני, אוברוולף היא גם חברה טכנולוגית - אנחנו מייצרים כאן כלים שמאפשרים ליוצרי תוכן לבנות תכנים למשחקים האלה, להפיץ אותם ולהרוויח מהם כסף.
התפקיד שלי מאפשר לי לחיות את החיבור הזה ברמה היומיומית: לעבור על התכנים שיוצרי התוכן בונים, ולוודא שהם יכולים לעלות לפלטפורמה - גם מבחינת התאמה למשחק וגם מבחינה טכנית. יש כאן בעצם התייחסות לכמה קהלים במקביל - גם ליוצרי התוכן וגם לגיימרים עצמם שצורכים אותו, וזה מרגיש לי סופר מגניב ומיוחד".
מה נדרש לתפקיד כזה?
"קודם כל, אהבה חזקה לגיימינג והיכרות מעמיקה עם עולם התוכן הזה. יש יתרון גם להיכרות מעמיקה עם כמה שיותר משחקים, וכמובן נכונות להתעדכן במשחקים חדשים שיוצאים ולנסות אותם. בנוסף, כדאי מאד גם להכיר פורומים וקהילות של גיימרים ושל יוצרי תוכן. חשוב להיות חלק מזה, לדעת איפה הם מסתובבים ומדברים - להכיר את כל המקומות הכי לוהטים, החל מדיסקורד ועד רדיט.
יש בתפקיד גם היבט של תקשורת מול יוצרי התוכן עצמם, לענות על שאלות או לעזור לפתור תקלות וכו' - אז חשוב להגיע עם גישה שירותית ואדיבה; תמיד להיות עם נכונות לעזור. וצריך כמובן לזכור שבסופו של יום, אנחנו עוסקים בעולם תוכן של משחקים ושל כיף. אז חשוב להביא את זה כמה שיותר לידי ביטוי".