עידן הקרח: המספרים שמאחורי ההאטה בכלכלה העולמית

הסחר העולמי של סחורות ושירותים, החשוב והחיוני - בייחוד בעיקר למדינות קטנות הנסמכות על הסחר לעליה בפעילות המשקית, כמו ישראל - יעלה בשנת 2023 ב-2.5% בלבד לאחר עלייה של 4.3% בשנה היוצאת 2022. שיעור האינפלציה העולמי במשך שנת 2023 ירד ל-5.1% לאחר שעמד על 9.1% בשנה האחרונה, בעקבות ההשתחררות ממגבלות הקורנה, כך לפי הערכות מעודכנות של קרן המטבע הבינלאומית שפורסמו עתה בוושינגטון.

התוצר העולמי במחירים קבועים יעלה בשנה הבאה ב-2.7% לאחר 3.2% בשנה היוצאת. עוד צופה הקרן כי הוסר האיום הגדול ביותר על המשק העולמי, למעט התרחבות המלחמות שעתה עיקרן באוקראינה, מחירי הסחורות, למעט נפט, יחזרו כמעט לרמה בה היו בשנת 2021 לאחר שעלו השנה ב-7.3%.

הבעיה הקריטית לסדר העולמי הכלכלי העובר בימים אלה הוא הזעזוע המתמשך בגלל הפלישה הרוסית לאוקראינה, מחירי הגז הרוסי ימשיכו להעפיל בשנת 2023 בעוד 30% לאחר שעלו השנה ב-202%, כלומר הם שלשו מחירם השנה. הנסיקה במחירי הגז והמחסור בגז גוררים את התמוטטות מבנה המשק האירופאי, שממשלותיו חסרות אונים נוכח משבר שלא חוו מתום מלחמת העולם השנייה.

העלאות הריבית החדות שמנהיג הפד, תוספת של כ-3% מאז חודש מרס, שבעקבותיו הולכים מרבית הבנקים המרכזיים, יביאו להאטה בקצב הצמיחה. הריבית תבלום את העלייה במחירי הנפט. היא תביא לירידה במחירי הנפט בים הצפוני ב-11%, לאחר עלייה של 42% השנה ועלייה בשעורים דומים בניו יורק. מחירי הפחם ירדו בשנה הבאה ב-6% לאחר נסיקה של 42% השנה במחירי הפחם הדרום אפריקאי, אינדיקטור למחירי הפחם המשפיע גם על תעריפי החשמל בישראל.

המשך העלאות הריבית בעולם, למרות ההאטה בקצב הצמיחה, יגררו לירידה במחירי הסחורות החקלאיות בעולם ב-6% לאחר עליה של 14% השנה. ירידה זו במחירי הסחורות החקלאיות, ביחד עם ירידה במחירי ההובלה העולמית (ירידה של המדד העולמי של שינוע סחורות בים בשעור של 50% מתחילת יולי), ימתנו את שיעור האינפלציה העולמי, כולל ישראל.

הסובלים העיקריים בשנה הבאה, למעשה כבר בחורף הקרוב, הם האירופים בשל תלותם בגז הרוסי הן לתעשייה, הן להפקת כח וגם להסקת בתיהם ומוסדותיהם. הציבור האירופאי יקפא מקור בחורף הקרוב. הצמיחה של גוש היורו תהיה בשנה הבאה פעוטה, שולית, רק 0.5% לאחר 3.06% השנה, בשנים לאחר מכן חזויה צמיחה של כ-1.7% בלבד בגוש היורו. שיעור האינפלציה במשך שנת 2023 בגוש היורו צפוי לרדת ל-4.5% לאחר שהיה 8.8% השנה.

שיעור החסכון ירד כי הציבור ינסה לשמור על רמת החיים באמצעות הפחתת החסכון. שעור האבטלה בגוש היורו יהיה בשנה הבאה 7%, ויישאר קרוב לכך במשך שנים, בסך הכל לא יהיו משרות חדשות ברקע. הגירעון התקציבי של כלל גוש היורו המונה 19 מדינות, יהיה קרוב ל-3% בשנה הבאה, החוב לתוצר 91%, רחוק מחלומות יעד "אמנת מאסטריכט" שהאיחוד האירופאי קבע כיעד חוב, 60%.

התוצר של גרמניה שתלותה בעשורים האחרונים בגז הרוסי הייתה מוחלטת בתקופת הקנצלרית אנגלה מרקל (שלא שעתה לדרישת כל נשיאי ארה"ב להתרחק מרוסיה), יצטמק בשנת 2023 ב-0.3% לאחר צמיחה של 2% לשנה בשנתיים האחרונות. גרמניה תשוב לצמוח עפ"י הקרן במעל ל-2% רק בשנת 2025. התוצר לנפש ירד במחירים קבועים בשעור של 0.4% לאחר עליה של 1.4% השנה. חברות תעשייה גרמניות שייאלצו לשלם פי עשרה עבור אנרגיה, כבר פועלות להגר אל מחוץ לגרמניה למצוא הזדמנויות זולות לקווי הייצור שלהן.

האינפלציה, שכל הממשלות בגרמניה בטראומה ממנה בגלל איבוד השליטה עליה ערב מלחמת העולם השנייה, תהיה במשך שנת 2023 כ-5.4% לאחר 10.2% השנה - ותרד אל מתחת ל-2% רק בשנת 2026. שעור האבטלה בגרמניה, גם הוא מסמני הטראומה של העם הגרמני, יעלה בשנה הבאה ל-3.4% לאחר 2.9% השנה.

באיטליה התוצר בשנת 2023 ירד בכ-2% ויצמח כ-1% לשנה בשנים לאחר מכן. התוצר לנפש במונחים יהיה בקיפאון לאחר עליה של 3.3% השנה. שעור האבטלה באיטליה יהיה בשנה הבאה 9.4% ויישאר ברמות כאלה ומעט נמוך יותר בשנים הבאות. לאן יהגרו האיטלקים? פעם הגרו לגרמניה שעתה היא מוכה בעצמה.

למעשה קשה לדעת מה יהיו ביצועי המשק האיטלקי לאחר הקמת קואליציה של הימין שתחתור לגירעון גדול יותר והקשבה חלקית בלבד לדרישות בריסל (האיחוד האירופי) לסדר כלכלי מחייב. השוק כן יודע מה יקרה, הסיכון האיטלקי הולך וגדל, פער התשואה של אג"ח ממשלתי לעשר שנים בין גרמניה, הנחשבת למדינת עוגן בגוש היורו, לאיטליה עלה ל-2.23%. כלומר איטליה מחויבת בריבית גבוהה יותר שתקשה עליה בהמשך להשיב את החוב, או לחלופין לממש את האיום שנשמע הרבה שנים בקרב פוליטיקאים איטלקיים, לעזוב את גוש היורו לטובת פופוליזם לאומי איטלקי.

בבריטניה עם המשבר האדיר ביותר באירופה התוצר ירד בשנת 2023 ב-0.9% לאחר עליה של 0.5% השנה. שעור החסכון ימשיך להידרדר בשנים הקרובות בכדי שמשקי הבית יוכלו לכסות את עלות החורפים הקרים בשל נסיקת מחירי הגז שלוותה בפשיטות רגל של חברות גז.

שר האוצר החדש, ג'רמי הנט, שהחליף בשבוע שחלף את שר האוצר הקודם, הודיע לתושבי הממשלה שהם יכולים לשכוח מהבטחותיו של קודמו לסבסד ולכסות חלק מעלות חימום הבתים והאנרגיה, משקי הבית יצטרכו לשלם החשבון האדיר מכיסם.

שיעור האינפלציה שגורע מכוח הקניה של הציבור יעלה בעוד 6.3% בשנה הבאה, לאחר 11.3% השנה, שיעורי אינפלציה שדומים יותר למדינות מתעוררות חלשות. שעור האבטלה יעלה ל-4.8% ובשנת 2025 לקרוב ל-5%. התוצר לנפש בממלכה המאוחדת, במונחים ריאליים, יהיה בקיפאון בשנת 2023 לאחר עליה של 3.2% השנה. הממשלה הפופוליסטית של בריטניה חשבה שיש מקום להגדילאת הגרעון התקציבי בסכומי עתק בכדי לממן סבסוד מחירי האנרגיה.

שווקי האג"ח, עיקרם מוחזק ע"י קרנות פנסיה המחויבות לעמיתיהם, קרסו. הבנק המרכזי של אנגליה נאלץ להתערב בסכומי עתק, נזף בעדינות בממשלה ואמר כי לא יוכל לעמוד יותר בפני האסון שממיטה הממשלה שדוחפת מטה את שוק ההון ומרסקת הפאונד הבריטי.

הנגיד אומר בפה מלא כי עם גירעון אדיר שכזה, העלאת שיעורי הריבית בשעור חד תהייה מחויבת המציאות. ראש הממשלה ליז טראס החליטה לפטר את שר האוצר קוואזי קוורטנג Kwasi Kwarteng שעשה כדבריה ומינתה תחתיו שר אוצר חדש ג'ימי האנט ששינה את המדיניות ב-180 מעלות והכריז שדווקא יעלה מיסים בכדי להפחית את הגרעון הממשלתי שהיה כרוך בגיוס הון בעלויות עולות.

עתה, גם ראש הממשלה עצמה נאלצה להתפטר אחרי שהבינה כי היא מועמדת להדחה ע"י המפלגה השמרנית שבראשה היא עומדת בשל הגרעון התקציבי האדיר שהיא תכננה וגם בגלל התוכנית להפחית את המיסים על בעלי הכנסות גבוהות. החשש בשווקים הבינלאומיים הוא כי משבר פיננסי בבריטניה עלול להתפשט בעולם ולהוסיף למדורת אי הוודאות של המלחמה באוקראינה, מחיר הגז הגואים, עלית ערכו של הדולר, אי היציבות באיטליה ואחיזה רופפת בבתי המחוקקים של הנשיא בידן - אם מפלגתו תאבד הרוב בקונגרס לאחר בחירות האמצע בתחילת נובמבר.

בארה"ב התוצר לנפש יעלה במונחים ריאליים בשעור של 0.7% לאחר 1.4% השנה, כך עפ"י קרן המטבע הבינלאומית. שעור האינפלציה במשך השנה הבאה 2.3% לאחר 6.4% - הצפי במשך 2022. שיעור האבטלה יעלה ל-4.6% לאחר 3.7% השנה וימשיך לעלות בשנים 2024-2025 לכ-5.4%. החוב לתוצר של ממשלת ארה"ב יעלה בשנה הבאה ל-97% לאחר 95% השנה וימשיך לעלות כל שנה במספר אחוזים עד ל-109% בשנת 2026.

הגרעון בחשבון השוטף של ארה"ב ירד בשנה הבאה ל-3.1% מהתוצר לאחר 3.9% השנה וימשיך לרדת ל-2.4% בשנת 2026, מה שיתמוך באפשרות להמשך התחזקותו של הדולר, לא רק בגלל עליות הריבית האגרסיביות יחסית לשאר הבנקים המרכזיים בעולם.

המדינות העניות ייסבלו קשות בשנים הקרובות: עפ"י הערכות של הבנק העולמי, השנה חייבות מדינות אלה להשיב חוב למדינות המלוות בהיקף של 35 מיליארד דולר, שאין להם בגלל המשבר הכלכלי העולמי. כ-40% מהחוב של העניות הוא לסין שבשני העשורים האחרונים פיתתה הרבה מדינות ליטול הלוואות, ששמשו אותן להזמנת עבודות תשתית מחברות סיניות, שממשלת סין החליטה כי עליהן לבנות, לסלול, להקים, בכל מקום בעולם השלישי ובכל מחיר.

באמצעות הלוואות אלה שעבדה סין את המדיניות העניות העומדות היום בפני שוקת שבורה. סין אינה מוכנה להיות חלק ממדינות המערב שמחפשות פתרון אלגנטי למצוקת המדינות העניות. סין לא שלחה שליחים לוועידת הבינלאומית של המדינות המלוות של הבנק העולמי.

סין טוענת כי גם הבנק העולמי וקרן המטבע חייבים להשתתף בוויתור על חוב העניות. סרי לנקה כבר התמוטטה ומצרים במשבר כלכלי מחריף באין מט"ח והיא מבקשת סיוע חדש וטרי מקרן המטבע הבינלאומית. הלירה המצרית מתמוטטת בכדי להגיע לשיווי משקל חדש, נסחרת חופשי לאחר שהשער היה קבוע במשך שנתיים עד מרס. בלבנון התמוטטו התשתיות, הפסקות חשמל הפכו ארוכות, מורגש מחסור בבנזין בתחנות הדלק ובאזורים עניים אין מי שתיה, הכולרה מתפשטת.

בישראל, אחת המדינות החזקות ביותר היום בעולם, התוצר לנפש צפוי לעלות בשעור של 1.33% בשנת 2023 לאחר עליה חדה של 4.4% השנה, כך עפ"י קרן המטבע הבינלאומית. כלל התוצר יעלה ב-3% לאחר 6.13% השנה.

מה שהכי מעניין בתחזית הקרן הוא היקף העודף בחשבון השוטף של ישראל שיעלה בשנת 2023 ל-3.7% מהתוצר לאחר 2.5% השנה ויישאר ברמות של כ-3.6%-3.8% בשנים לאחר מכן עד 2026. עודף זה בזמן המשבר העולמי מצביע על האפשרות שהשקל ימשיך להיות מטבע חזק יחסית למרבית המטבעות בעולם, בייחוד אם בנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית בעקבות הפד האמריקאי.

העלאת הריבית מחויבת גם עפ"י החלטת הממשלה להגיע לאינפלציה של 1%-3%. העלאת הריבית העלאת מחויבת גם בכדי להכריע את מחירי הדירות הפוגעים בתשתית החברתית של ישראל. עוד צופה הקרן כי האינפלציה במשך השנה הבאה תהיה כ-2.7% לאחר כ-5.3% במשך 2022.

שעור האבטלה עפ"י הקרן ירד בשנה הבאה ל-3.8% לאחר 3.9% השנה ובשנים לאחר מכן יתייצב על 3.7% ללא שינוי. בשנת 2025 אוכלוסיית ישראל כבר תגיע ל-10 מיליון נפש. העודף בחשבון התקציבי שהשנה יסתיים ב-0.09% ביחס לתוצר יעלם ובשנת 2023 הגרעון יהיה 0.4% מהתוצר ויעלה בשנים הבאות ל-1.3% בשנת 2024 ועד 2.5% בשנת 2026, עדיין נמוך במונחים בינלאומיים.

החוב לתוצר של ישראל יורד בשנה הבאה ל-55% לאחר 59% השנה, וימשיך לרדת לכיוון 53% בשנת 2026, בין הטובים בעולם. שעור החסכון בישראל, בין הגבוהים בעולם, יישאר ללא שינוי בשנים הבאות. ההשקעות ביחס לתוצר ימשיכו להיות גבוהות בשנים הקרובות כ-25%-26% מהתוצר.