מרד בעלי המניות

קלודיה דויטש ,ניו יורק טיימס



בארה"ב, עונת אסיפות בעל המניות בפתח ודבר אחד ברור מההצעות לסדר היום ששלחו בעלי מניות: לא זו בלבד ששוק הדובים שחק את שווי הנכסים אלא שגל השערוריות הפיננסיות עירער את אמון המשקיעים במנהלים.



קרנות פנסיה ציבוריות, איגודים מקצועיים ומשקיעים אחרים, קטנים כגדולים, מבקשים להשפיע בסוגיות רבות כולל שכר המנהלים ובחירת דירקטורים. הם דורשים מג'נרל אלקטריק לקצץ את חבילות הפיצוי לבכירים שעוזבים את הקבוצה. סיטיגרופ נדרשת לבטל "מצנחי זהב". ספרינט מתבקשת לחדול מתמחור מחדש של אופציות למניות שמוענקות לבכירים, ודלתא איירליינס תיאלץ ככל הנראה להפחית את עלות האופציות האלה מהרווחים. בחברת הטלפוניה קווסט מבקשים בעלי המניות מההנהלה לקשור אופציות לביצועים פיננסיים, בוול-מארט הדרישה היא לפצל את תפקיד היו"ר והמנכ"ל, ובג'נרל מוטורס רוצים בעלי המניות שיצרנית המכוניות תגן על הסביבה.



בעיר ניו יורק שלח מבקר העירייה, ויליאם תומפסון, הצעת החלטה בשם קרנות הפנסיה של המשטרה ומכבי האש לג'נרל אלקטריק, הליברטון וקונוקו-פיליפס שתחייב את מועצות המנהלים לבחון מחדש פעילות חוץ-גבולית מנקודת מבט של "הסיכונים הפיננסיים והפגיעה האפשרית במוניטין" של עסקים במדינות כמו איראן.



בחברות כמו סנדנט, קודאק, אקסון-מוביל, AOL טיים וורנר, קוקה קולה, בנק אוף אמריקה, בריסטון מאיירס ו-SBC קומיוניקיישנס צפויות אסיפות בעלי מניות סוערות. בעלי מניות נרגזים שלחו מספר שיא של הצעות החלטה האמורות להיכלל בסדר היום של האסיפות.







המועד האחרון לשליחת הצעות החלטה ברוב החברות הוא בסתיו, כמה חודשים לפני האסיפה השנתית, ורק בעלי מניות מעטים הבינו בסתיו 2001 את חומרת בעיות המינהל בחברות רבות. אנרון, שנהפכה ב-2002 לשם נרדף לשערורייה פיננסית, החלה להידרדר לתהום רק בנובמבר 2001. הצעות ההחלטה לאסיפות בעלי המניות הקרובות משקפת את התסכול והכעס על שנת השערוריות הפיננסיות, 2002.



מכון המחקר IRRC) Investor Responsibility Research Center), המייעץ למשקיעים מוסדיים בסוגיות הצעות החלטה, ספר 893 הצעות החלטה נכון ליום ששי, לעומת 802 ב-2002 כולה. רובן קשורות במינהל תקין - 653, לעומת 529 ב-2002.



נראה כי משקיעים אינם מאמינים שהחוקים, הכללים והתקנות החדשות שגובשו בוואשינגטון ובוול סטריט בשנה החולפת יגנו על ההשקעות שלהם. חברות ששמן לא נקשר בשערוריות אינן חסינות. קודאק, לדוגמה, ניצבת בפני שש הצעות החלטה, לעומת שתיים ב-2002 ושלוש ב-2001. הן מתייחסות לאופציות למניות, דיווח סביבתי ובחירת דירקטורים - תחומים שבהם לא עוררה החברה ביקורת מיוחדת בעבר. בג'נרל אלקטריק, שאסיפות בעלי המניות שלה דמו בעבר למסיבות, הוגשו 25 הצעות החלטה, המספר הגדול ביותר בקרב החברות ציבוריות.



בעלי מניות, כך נראה, מכירים כעת בהשלכות השליליות הפוטנציאליות של מה שנתפש בעבר כמדיניות עסקית לא מזיקה. בשנות ה-90, הם אישרו שימוש נרחב באופציות למניות מתוך אמונה כי מתן אופציות למנהלים בכירים עולה בקנה אחד עם האינטרסים של בעלי המניות. כלומר, מה שטוב למנהל טוב גם לבעל המניות, ולהיפך. אך בהמשך התגלה כי מנהלים ניפחו רווחים כדי להבטיח עלייה במחירי המניות. בתחום אחר נהנו בעלי מניות מהחיסכון במסים שהניבה החלטתן של חברות כמו טייקו להתאגד בברמודה, אך בהמשך הם גילו כי החוק בברמודה אינו מאפשר תביעות נגד החברות.



לרוב הצעות ההחלטה של בעלי המניות אינן מחוללות שינוי משמעותי. רק מעטות מהן זוכות לרוב. יתר על כן, רוב ההצעות אינן מחייבות, כך שהנהלות יכולות להתעלם מהן.



למרות זאת הצעות ההחלטה אינן עקרות, שכן הן מהוות דרך פומבית להביע אי שביעות רצון, והן עלולות ליהפך לסיוט מבחינת יחסי הציבור של החברות. ב-2002 הצביעו בעלי מניות רבים על הצעות החלטה בעניין ניגוד עניינים של רואי חשבון, מצנחי זהב וסוגיות רבות אחרות שלא עוררו בעבר עניין רב, אומרת קרול באוי, מנהלת מחקר המינהל התקין במכון (IRRC).



השנה עושים האיגודים המקצועים שרירים. לפי התאחדות האיגודים AFL-CIO, קרנות הפנסיה של האיגודים הגישו 380 הצעות החלטה השנה, לעומת 200 ב-2002 ו-170 ב-2001. "התנהגות החברות מחייבת תגובה נמרצת יותר", אומר מייקל זוקר, מהתאחדות האיגודים של עובדי הציבור בארה"ב, שהגישה 22 הצעות החלטה - פי שלושה מבשנים קודמות.



בעיקר בולט מספר הצעות ההחלטה בעניין אופציות למניות, לאחר שב-2002 היתה הסוגיה העיקרית ניגוד עניינים בקרב חברות ראיית החשבון שמבקרות דו"חות של חברות ומשמשות בו זמנית כיועצות.



העיתוי אינו מקרי. מועצת התקינה החשבונאית, רשות ניירות הערך והבורסות בוול סטריט בוחנות דרכים לחייב חברות להתייחס לאופציות כהוצאה לכל דבר. אך בקרב בעלי המניות ניכרים ספקות באשר ליישום כללים חדשים. יתר על כן, בכללים המוצעים אין התייחסות לתקופה שבה יחויבו מנהלים להחזיק את האופציות, וכיצד ייקבעו מועדי מימוש במקרה של מיזוג או מכירת החברה.