ובכל זאת טומי צודק

בתגובה למאמרו של גיא רולניק "הסטארט אפ של טומי", ננסה לתקן מספר טעויות שכיחות בנושא תעשיית ההיי-טק בארץ. לפי אחת הטענות, הירידה בפעילות סקטור ההיי-טק בארץ היא תוצאה של משבר בתעשייה העולמית ולא היעדר הון להשקעה.



למען הסדר הטוב, להלן מספר נתוני יסוד: היצוא של תעשיות ההיי-טק בשנת 2001 הסתכם במעל 10 מיליארד דולר, מתוכם מעל 50% בוצעו על ידי 12 החברות הגדולות, דוגמת קומברס, ECI, צ'ק פוינט ואמדוקס.



בקופותיהן של רוב החברות הגדולות יש צבר הון אדיר, והבעיה המרכזית שלהן איננה מחסור בהון אלא התאמת האסטרטגיה העסקית שלהן ומבנה ההוצאות לפעילות בתעשיית ההיי-טק הגלובלית כיום.



החברות הללו אכן מבצעות את מה שצריך לעשות וסביר להניח כי ברגע שהתעשייה תצא מהמשבר הן יחזרו לפעילות רווחית.



עיקר המחסור בהון עליו מדובר הינו בכל הקשור לחברות ההזנק - חברות הסטארט אפ. כידוע, רוב ההשקעות בחברות הסטארט אפ מבוצעות על ידי קרנות הון סיכון ישראליות בשיתוף משקיעים זרים, בעיקר קרנות הון סיכון וחברות זרות. סך כל ההשקעות בחברות ישראליות בשנת 2001 היה כמיליארד דולר. מתוך סכום זה כ-45% בוצעו על ידי קרנות הון סיכון ישראליות והיתרה על ידי משקיעים זרים ואחרים.



בלמעלה מ-90% מסבבי הגיוס של חברות ישראליות השתתפה לפחות קרן הון סיכון ישראלית אחת, ועובדה ידועה היא כי המשקיעים הזרים מוכנים להשקיע בחברות ישראליות אך ורק בהסתמך ובשיתוף פעולה עם הקרנות הישראליות. הכסף הפנוי להשקעה בקרנות הון סיכון ישראליות ייגמר עד 2004, ומכאן ברור כי ללא גיוסי קרנות המשך אנו עומדים בפני מחסור אדיר בהשקעות בחברות הזנק ישראליות. המשמעות הינה ירידה נוספת בענף או העברת ומכירת ההיי-טק הישראלי תמורת נזיד עדשים לחו"ל.



ובאשר לאפשרויות הצמיחה של תעשיית ההיי-טק בישראל, מספר הבהרות נוספות: סך היצוא הישראלי של תעשיית ההיי-טק, אשר כאמור נאמד בכ-10 מיליארד דולר, מהווה 1% מסך כל השוק הגלובלי העומד לפני החברות הישראליות, ומוערך איפוא ב-1 טריליון דולר שהוקדשו להוצאות על טכנולוגיה בשנת 2001, ואמורים לצמוח ב-2006 ל-1.5 טריליון דולר - שיעור צמיחה שנתי של כ-9%.



החברות הישראליות המבוססות פועלות בעיקר בסקטורים הבאים: תקשורת, תוכנה (Enterprise Software) ושבבים (סמיקונדקטורס). השווקים הללו מאופיינים במספר קטן של שחקנים מובילים המהווים את רוב השוק, אך 30% בכל אחד מהסקטורים תופסות חברות קטנות כשכל אחת מהן מהווה אחוז קטן מהשוק. כל החברות הישראליות, ללא יוצא מן הכלל, מהוות פחות מ-1% מהשוק שבו הן פועלות. גם צ'ק פוינט מהווה רק אחוז זעיר מסקטור ה-Enterprise Software (רק אם מפרידים את תחום אבטחת המידע מתחום התוכנה הארגונית מקבלים מרכיב גדול יותר).



לכן יש לחברות הישראליות להיכן לצמוח גם בשוק במשבר, כאשר המבחן האמיתי שלהן הינו בהתאמתן למציאות הנוכחית תוך שימוש במקורות הכספיים העומדים לרשותן, בניגוד למצבן של חברות ההזנק.
הדעה הרווחת כי אין מקום לצמיחה בשוק יורד, הינה שגויה, ואין לה כל בסיס במציאות. חברות ישראליות הן חברות גומחה (Nich Players), וחברות גומחה יכולות לצמוח גם בשוק הנמצא במשבר.



יתרה מזו, כל מי שחושב שיש סקטור אחר בישראל אשר יכול לחולל צמיחה ולהביא לשינוי בכלכלה גם במצב של משבר בתעשייה העולמית, חי באשליות. אני עדיין מחכה לראות הצעות לסקטורים שיכולים לחולל צמיחה כלשהי בישראל בתעשיות שאינן קשורות לתעשיית ההיי-טק.



נקודה נוספת שכדאי להדגיש ולהבין: אין דבר "סקטור היי-טק". היי-טק הינו חלק אינטגרלי ובלתי נפרד של כל אחת מהתעשיות והפעילויות בכל התחומים הכלכליים האפשריים. ההיי-טק הינו החלק העיקרי הגורם להתייעלות וצמיחה בכל אחד מהסקטורים הספציפיים בתעשייה. היי-טק כסקטור העומד בפני עצמו - לא קיים. מכירות ההיי-טק מבוצעות לכל החברות המסחריות והתעשייתיות הפועלות הסקטורים השונים, והן מהוות את הזרז העיקרי לצמיחתן והרחבתן. יתרה מזו, פעילות תעשיית ההיי-טק היא הפעילות העיקרית בה יש מרחב מספיק גדול לצמיחה, ובה ניתן לייצר "שווי" וחדירה לשווקים גלובליים בצורה המהירה ביותר.



לאור האמור, הצעתה של מפלגת שינוי, לפיה אחד התנאים לכניסתה לקואליציה הוא הפניית 2.5 מיליארד דולר מכספי הערבויות להיי-טק, הינו אחד הצעדים המבורכים ביותר שננקטו לאחרונה ברמה הפוליטית. לזכותה של שינוי, בלי שום קשר לעמדות הפוליטיות של הקורא, ניתן לומר שהיא המפלגה היחידה שהעלתה לראש סדר העדיפויות את נושא הצמיחה כלכלית של המשק הישראלי, ולא דרישות סקטוריאליות של תמיכה בבעלי עניין או של המצביעים השונים אשר כאילו תמכו בה. במיוחד אני רוצה לציין את ח"כ מודי זנדברג, שעמד בראש ועדת ההיי-טק, ואשר למד את רוב הפעילות לפרטיה, ותרומתו לענף ובסופו של דבר לצמיחת הכלכלה בישראל הינה ייחודית.



בנקודה זו ברצוני לציין כי סך כל העובדים והמנהלים בהון סיכון במשק הישראלי מוערך בהפרזה בכאלף איש, וסך כל המועסקים בענפי ההיי-טק - בכ-60 אלף איש. גם אם נניח כי מאה אחוז מהם הצביעו עבור מפלגת שינוי, במקרה הטוב הם נתנו לה 2-3 מנדטים. כל מי שמכיר את תעשיית ההיי-טק יודע כי הצבעת תעשיית ההיי-טק בסופו של דבר התפלגה בהתאם להצבעה של כלל הציבור.



אנו מתפלאים שמפלגות אחרות לא דרשו כחלק מהמו"מ הקואליציוני להביא תוכניות מחוללות צמיחה למשק הישראלי אשר יוציאו אותו מהבוץ בו הוא נמצא. מגיע לשינוי צל"ש וישר כוח על פעילותה, בהיותה המפלגה היחידה אשר העלתה על סדר היום את נושא הצמיחה הכלכלית במדינה ישראל על רקע המשבר הקיים.