בנק ישראל מפרסם היום את הנתונים המעודכנים שאותם נאלצו הבנקים להביא לידיעת הציבור בנוגע לריביות שמשלם כל אחד מהם עבור פיקדונות בשקלים.
מדובר ביוזמה חדשה-יחסית, שהתבררה כקריטית לאחר הביקורת הציבורית הנוקבת שנמתחה על הבנקים, על כך שמיהרו לנצל את העלאות הרבית על ידי בנק ישראל כדי לחייב את לקוחותיהם בריבית חדשה על האשראי (בין אם בצורה של מינוס במסגרת חשבון העו"ש או בצורה של הלוואה), אבל עדכנו רק בשברירי אחוזים את הריביות מהן נהנה הציבור על פיקדונות שקליים שהוא מחזיק בבנקים. עתה יש לכל אחד את היכולת לבדוק, להשוות ולהכריע בין החלופות השונות.
לא תמיד משתלם "לסגור" את הכסף לתקופה ארוכה
מהטבלה עולה כי לפרקי זמן קצרים של עד שלושה חודשים, משתרע תחום הרבית בין 1.79% שמציע בנק ירושלים לרבית הגרועה שמציע בנק יהב: 0.41% בלבד, כאשר בין חמשת הבנקים הגדולים, הבינלאומי הוא הנדיב ביותר עם 1.34%.
בפרק זמן של בין 3 חודשים לשנה, מוביל את הטבלה בנק דיסקונט עם ריבית של 2.89% ואת הריבית הגרועה ביותר ללקוחותיו מעניק דווקא מזרחי-טפחות, שישלם פחות ממחצית: 1.44%. לעומת זאת בקטגוריה הבאה של שנה-שנתיים, דווקא מזרחי טפחות הוא המנצח הגדול עם ריבית של 3.58% על הפיקדון ואת הריבית הגרועה ביותר מציע בנק יהב, עם 1.91%.
ומה באשר לטווח של שנתיים-חמש שנים? כאן שוב מוביל מזרחי-טפחות עם 3.18% ריבית לעומת 1.51% בלבד, שמציע בנק מרכנתיל.
יש לשים לב כי "סגירה" של הכסף לטווח ארוך אינה בהכרח המשתלמת ביותר, שכן חלק מהבנקים מעריכים שהריבית תרד במרוצת הזמן ולכן יתכן שמי שהפקיד את כספו בפיקדון למשך שנה אחת, ייהנה מריבית גבוהה יותר ממי שהפקיד לטווח של 2-5 שנים.
לכן מומלץ - בכל סכום ולכל פרק זמן - לבדוק לגופו של עניין את הריבית העדכנית. זאת ועוד - מומלץ להתמקח על אחוזי הריבית שעשויים לגדול כאשר מדובר בפיקדונות גדולים יותר