בתאריך 24 במאי 2022 נפל דבר בישראל: בפעם הראשונה התקיימו בחירות ארציות ממוחשבות שהסתיימו בהצלחה. מעל ל- 350,000 בוחרים, מתוך כ- 600,000 חברי ההסתדרות הכללית ונעמ"ת, נכנסו אל מאחורי הפרגוד ולחצו על מסך המחשב שהציג בפניהם את הפתקים. נציגות של וועדת הבחירות המרכזית ומשרד הפנים הגיעה לחמ"ל הבחירות, אותו ניהל ביד רמה נחום אסד, הפרויקטור של מבצע ההצבעה, כדי לצפות בהליך וללמוד אותו.
הבחירות להסתדרות, הן השניות בגודלן אחרי הבחירות לכנסת, והיו יכולות לשמש כפיילוט חי לבחירות שיתקיימו בעוד פחות מעשרה ימים. אבל באופן די מפתיע, אומת הסייבר והג'יניוס היהודי, מתקשה לעבור מהפתקים לדיגיטל, למרות שבשנים האחרונות נערכו הצבעות ממוחשבות במפלגות ובארגונים מפלגתיים, והינסיון המצטבר חיובי מאוד.
המעבר לתהליך הצבעה דיגיטלי אצלנו אמור להיות פשוט יחסית. מדינת ישראל מנפיקה תעודות זהות ביומטריות והצפי הוא שתוך עשר שנים לכולנו תהיה תעודת זהות כזו. החשש מהתחזות או זיוף כבר לא יהיה קיים, כשהבוחרים יזוהו פיזית על ידי וועדת הקלפי באמצעות תעודות הזהות האלה וזיהוי נוסף יוכל להתקיים בעמדות ההצבעה, או על ידי זיהוי פנים או באמצעות כף היד, כמו בשדה התעופה.
מיותר לציין שמהלך כזה יוזיל דרמטית את עלות יום הבחירות: הוא ידרוש פחות כוח אדם, בלשון המעטה, ימנע תורים בכניסות לקלפיות, יאפשר הצבעה לכל אדם במרכזי הצבעה, בלי קשר למקום כתובתו הרשומה (מה שיעלה את אחוז ההצבעה), ימנע זיהום, רמאות, הצבעות כפולות או פסולות ובעיקר - יביא (אולי) לביטול השבתון המוכרז ביום הבחירות. המשמעות היא חיסכון של מאות מיליונים, ובמצטבר - בקצב הבחירות בישראל - אולי אף מיליארדים שיוכלו להיות מושקעים ברווחת הציבור.
מפלגת האינטרסנטים
אבל מתברר שיש לא מעט אינטרסנטים שהמעבר הזה יפגע להם בשלושה הכפים המפורסמים (זכות היוצרים של ח"כ מיקי זוהר): כסף, כוח וכבוד, ולכן הם עושים כל מה שאפשר ומפעילים לחצים כבירים כדי לדחות את הקץ.
יאיר חן, הבעלים של קבוצת "יא יא סופט", שהייתה הראשונה להפעיל מערכת בחירות ממוחשבת בישראל בסוף שנות ה- 90', ואף ערכה את הפיילוט לבחירות המקומיות (בעקבותיו הציע חה"כ לשעבר מאיר שטרית ב- 2007 את "חוק הבחירות הדיגיטליות", שלא קודם מאז), מונה אותם:
"זה התחיל בוויכוח לא ברור בין משרד המשפטים לאוצר. כולם הסכימו שזה צריך לעבור, וזה לא קרה. אחר כך החוק צריך לעבור בכנסת, אבל המפלגות שמקבלות כסף לנציגות בקלפי, ומשתמשות בו כדי לצ'פר פעילים טובים, יודעות שבמעבר לבחירות דיגיטאליות המצב ישתנה ומה עם קבלני הקולות? איך הם ידחפו פתקים לאנשים ויגידו להם למי להצביע?".
קרוב-רחוק
בעולם קיימים שני סוגים עיקריים של בחירות ממוחשבות: הצבעה אלקטרונית, שנעשית באמצעות מסופי מגע שנמצאים בקלפיות והצבעה מקוונת שאותה ניתן לבצע דרך המחשב הביתי או הסמארטפון.
לפי פרסום של "מרכז המידע של הכנסת" מ- 2019, ב- 32 מדינות בעולם מתקיימת הצבעה ממוחשבת, 25 בקלפי והשאר בסביבה לא מפוקחת. רק באסטוניה מתקיימות בחירות באמצעות המחשב האישי או הטלפון. בתשע מדינות מתאפשרת הצבעה מרחוק רק לאוכלוסיות מיוחדות של אזרחים השוהים בחו"ל או חיילים שמשרתים רחוק מהבית.
על החסכון בכסף וזמן המעבר לבחירות דיגיטליות אין מחלוקת. 30 מיליון שקלים השקיעה ההסתדרות, בראשותו של היו"ר הנוכחי, ארנון בר דוד, בהחלטה תקדימית, שנבנתה במיוחד לטובת הבחירות למוסדות ההסתדרות על ידי חברת מל"מ תים, ונבחנה מאז הקמתה על ידי שתי חברות מובילות בתחום אבטחת המידע, על מנת להבטיח את טוהר הבחירות וחשאיותן.
"קיצרתי את זמן ההצבעה מדקה וחצי ל- 20 שניות", מתגאה אסד, שהפך את חזונו של היו"ר למציאות מוצלחת, "מנעתי התקהלויות וזיהום הסביבה. הקלפיות היו נקיות, בלי ערמות של מעטפות, פתקים וזבל. צריך לזכור, שהבחירות שלנו היו הרבה יותר מסובכות מהבחירות לכנסת, כי אצלנו בחרו ליו"ר ההסתדרות, מוסדות ההסתדרות, מועצות ומרחבים, יו"ר נעמת ומועצות ומרחבים לנעמ"ת ואם אנחנו הצלחנו לעמוד בזה, גם מדינת ישראל מסוגלת".
אין חשש לזיופים
איש ההייטק הוותיק זאב שטח, המייסד והמנכ"ל של "קומדע" ו"קומסיין", המתמחה באבטחת מידע ותקשורת בין מחשבים, חושב שבחירות דיגיטליות הן הכרח. "אתה בא לקלפי מבודדת, מזדהה באמצעות תעודת זהות, עומד מול הקיוסק האלקטרוני שעליו מופיעים כל הפתקים ולוחץ על זה שאתה בוחר.
"המחשב מנוטרל מאינטרנט, מ- USB, אין אפשרות להשתמש בדיסק און קי. לכל מפלגה יש את הקולות שלה בקובץ נפרד, בסוף ההצבעה חותמים את הקובצים דיגיטאלית, יו"ר הקלפי פותח קו תקשורת ושולח בלחיצת כפתור את הקובץ המוצפן ומקבל אישור שהוא התקבל. במקביל הקובץ מועבר גם לדיסק און קי מאובטח ונשלח בוועדת הקלפי לבקרה".
אין חשש לזיופים או למתקפות סייבר?
"האבטחה היא הרמטית. הקובץ חתום דיגיטלית, מוצפן, ונשלח באופן מאובטח, לא ניתן לזייף אותו והיתרון הכי גדול שמיד עם סגירת הקלפיות, בעשר ודקה, כבר יש תוצאות אמת".
"אנשים לא מבינים שבבחירות דיגיטליות יש אפס קולות פסולים", אומר אחד מאנשי הטכנולוגיה שעוסק בתחום הבחירות הדיגיטאליות. "אין פתקים כפולים או פתקים לבנים. צריך להבין שיש מפלגות שמרוויחות מהקולות הפסולים, כי המנדטים מחולקים על פי מספר המצביעים ולא מספר הקולות הכשרים. יש מקרים שבהם יושבים חברי ועדות הקלפי שמדביקים של פתקים יחד כדי לפסול קולות, או עושים דילים של פסילת קולות. זאת הסיבה שהליכוד הגיעו עם מצלמות, כי חששו שמשקיף מהמיליה שלהם לא יהיה.
בלי לחכות לקולות החיילים
"הבחירות הדיגיטליות פוגעות במי ששותף לשיטה: בחברות כח האדם שמגויסות ליום הבחירות, המפלגות שמקבלות תקציב ובקבלני הדילים והשחיתות. הספירה מהירה, בלי לחכות לקולות החיילים והימאים ומקבלים תוצאות אמת בשניות.
גם בחירות מרחוק אפשריות, אבל צריך להתגבר על עניין סטריליות ההצבעה. שלא יקרה מצב שמישהו יציע לי 100 שקלים, אני אזדהה והוא יצביע במקומי".
אם ההסתדרות, שסחבה שנים תדמית מיושנת עשתה את המהפך הטכנולוגי, הרי שעם קצת רצון טוב וחזון, גם וועדת הבחירות המרכזית של מדינת ישראל יכולה להתקדם למאה ה-21. הדבר תלוי בחברי הכנסת הבאה ובשאלה האם יעזו לחוקק את "חוק הבחירות הדיגיטליות" - ולהתעמת עם אלה שרוצים לשמר את השיטה. בין היתר בתוך מפלגתם.
המומחים טוענים שאפשר לעבור לבחירות דיגיטליות תוך שלוש עד חמש שנים מקסימום, אבל כמו שזה נראה כרגע, נמשיך להרטיב את האצבע לפני שאנחנו מוציאים את פתק הנייר מהכוורת, ולסגור ידנית את המעטפות הדביקות עוד לא מעט סבבים.