גם בגידה ממושכת שנעשתה באופן מתמשך למעלה מעשור לא שוללת את זכותה של אישה לקבל מחצית מהרכוש המשותף לאחר הגירושים - כך קבע אמש (ב') בג"ץ, וכל זאת בניגוד לעמדת בית הדין הרבני הגדול, שמצא לנכון דווקא להתחשב בנתון זה בעת קביעת האופן בו יתחלק הרכוש המשותף בין השניים.
המקרה שהגיע לפתחו של בג"ץ כבר לפני כ-3 שנים, עסק בגבר ובאישה שנישאו לפני 46 שנה ולהם שלושה ילדים. לפני תשע שנים הגיש הבעל תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי ברחובות, יחד עם תביעה רכושית. בין יתר העילות לגירושין עליהן הצביע הגבר, הוא ציין כי האישה ניהלה מערכת יחסים אינטימית עם גבר אחר כ-11 שנים במקביל לחיי הנישואין עם הגבר, טענה שהתבררה נכונה במהלך ההליך הארוך שניטש בין הצדדים.
בתי-הדין האזורי והגדול אליו ערערה האישה נחלקו בדעותיהם, אך הסכימו כי ככל שהגבר היה יודע על מערכת היחסים האינטימית שניהלה האישה הוא היה מפסיק את חיי הנישואין, וכי המשך השיתוף הרכושי בין הצדדים גם בתקופת הבגידה נבע מהסתרת מערכת היחסים בפני הגבר. מכיוון שהאישה תרמה למאמץ המשותף במשק הבית, קבע בית הדין הרבני הגדול, אין לשלול ממנה את כל חלקה ברכוש שנצבר לאחר המועד בו החלה הבגידה - אלא רק 80% ממנו.
שופטי בג"ץ חאלד כבוב, ענת ברון עוזי פוגלמן שכתב את פסק-הדין, קיבלו פה אחד את העתירה שהגישה האישה על החלטת בית-הדין הרבני הגדול, וקבעו כאמור כי יש לחלק את הרכוש בין השניים באופן שוויוני לחלוטין. השופט פוגלמן הסביר כי "מפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול עולה כי 'בגידה' שאינה חד פעמית מוליכה, כשלעצמה, לשלילת זכויות קנייניות - וקביעה מעין זו חותרת תחת התכליות בהפרדה בין שאלות אשם לבין שאלות ממוניות."
לדברי השופט פוגלמן, "אי נאמנות מינית ממושכת שהוסתרה ושלא הייתה לה השפעה על התנהלותו הכלכלית של משק הבית של בני הזוג, אינה יכולה לבוא בגדרי הנסיבות המיוחדות שבהתקיימותן יהיה זה מוצדק לסטות מכלל האיזון השוויוני הקבוע בחוק יחסי ממון". עוד הוסיף השופט, כי "אין לאשם היחסי בפירוק חיי הנישואין נפקות לעניין חלוקת הרכוש. הדין האזרחי לא נועד לרפא לב שבור, ובדומה, אין אני סבור כי המענה ל'בגידתה' של העותרת במשיב ובאמונו הוא בשלילת חלקה במאמץ המשותף של קיום היחידה המשפחתית שלהם".
עו"ד הילה וינטרוב, עורכת דין ומגשרת בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה וגירושין, התייחסה לפסיקת בג"ץ: "טוב עשה בג"ץ שהמשיך להחיל את אותם עקרונות אשר קבע בדיון הנוסף שערך בהרכב מורחב ביוני 2021 בנוגע להלכת השיתוף הספציפי - גם על מקרים של איזון משאבים; והבהיר בפעם המי יודע כמה כי גם דיון משפטי שנערך בין כותלי בתי-הדין הרבניים בנוגע לחלוקת רכוש צריך להיעשות בהתאם לדין האזרחי ושורת ההלכות שקבע בית-המשפט העליון בעניין. זו הדרך היחידה ליישר את בתי-הדין הרבניים עם הדין שראוי כי יחול בשנת 2022, ואני סבורה כי בכל פעם שמגיעה החלטה כזאת מרחב התמרון של בתי הדין מחוץ לדין האזרחי מצטמצם עוד יותר."