שנת הלימודים האקדמית תיפתח מחרתיים. במקביל ללימודים, רבים ממאות אלפי הסטודנטים יחפשו גם עבודות המתאימות ללו"ז שלהם. את חלקם תפגשו ממלצרים במסעדות ובבתי הקפה, אחרים ינסו להשתלב בעבודה הקשורה בתחום הלימודים שלהם.
"שוק העבודה לסטודנטים עבר שינוי פוסט-קורונה", אומרת ליאת בן תורה-שושן, מנהלת המחלקה לניהול קריירה באולג'ובס. "עד הקורונה צעירים נהגו לעשות את המסלול הקלאסי: עבודה אחרי הצבא, יציאה לטיול הגדול והרשמה ללימודים. בקורונה הכל השתבש. הטיול הגדול לא היה אופציה, כל עולם הקניונים והמסעדנות נסגר, ובמקביל הייתה עליה לרישום ללימודים אקדמאיים. ראינו גם המון סטודנטים שחזרו לבית ההורים, ופתאום הצורך להפוך לסטודנט עובד ירד, מפני שחלק גדול מהם חיים אצל ההורים וההוצאות שלהם פוחתות. במקביל לתהליכים האלה אנו גם רואים שכיום סטודנטים, ובכלל דור ה-Z, כבר עושים בזמן הלימודים מאמץ להשתלב בעולם המקצועי שהם רוצים להיות חלק ממנו אחרי הלימודים".
במה זה מתבטא?
"רואים עליה משמעותית גם במעסיקים שמעלים משרות מקצועיות לסטודנטים וגם בסטודנטים שמחפשים משרות מקצועיות כדי להיכנס לתחום המקצועי שאותו הם לומדים. יחד עם זאת, הכמות המובילה של משרות המתאימות לסטודנטים היא עדיין בתחומי שירות לקוחות,
עבודות כלליות, מכירות, אדמיניסטרציה ועבודות משרדיות שונות, כלכלה וכספים. עדיין סטודנטים רבים עובדים בעבודות 'הקלאסיות' של הסטודנטים. כל חודש יש מעל 5,000 משרות פנויות בתחומים הללו".
בן תורה-שושן מוסיפה: "אבל כאמור, רואים כיום עליה בסטודנטים המחפשים עבודות יותר מקצועיות שקשורות לתחום הלימודים שלהם. היום למשל להרבה חברות הייטק וטכנולוגיה יש משרות סטודנט, לרוב לסטודנטים שיש להם יתרה של שנתיים לימודים. או שאם אתה לומד כלכלה, פעמים רבות תחפש להשתלב במוקד שרות של בנק במקום למלצר. כמו כן, המון ארגונים מאפשרים היום עבודות יותר גמישות והיברידיות, וזה בא בהלימה עם רצון הסטודנטים לעשות גם וגם: ללמוד ולעבוד. אגב, אנחנו נמצאים כיום באחוז אבטלה נמוך. למגייסים בכל התחומים עדיין קשה לגייס. מאחר וכולם מחפשים עובדים, אז גם חברות מקצועיות שבעבר אולי היו דורשות ניסיון, היום כבר פותחות את שעריהן לסטודנטים ומעדיפות גם לגדל אותם".
מהו טווח ההשתכרות?
"התשלום מאוד תלוי חברה. כמו כן, ככל שיש חוסר בעובדים, רואים את המעסיקים מעלים את רמות השכר שלהם ומשפרים את התנאים כדי למשוך עובדים איכותיים, ביניהם גם סטודנטים. אגב, הרבה פעמים סטודנטים לא מסתכלים רק על רמות השכר העכשוויות אלא גם מה יצא להם בעתיד, על הניסיון שהם מרוויחים. כאמור, יש גם הרבה סטודנטים שעדיין חיים אצל ההורים, חוסכים הוצאות, ומעדיפים להתמקצע יותר, גם אם זה אומר להרוויח פחות. חבר'ה צעירים רבים מבינים שהם כבר לא צריכים לעבור במסלול הקלאסי של 'אהיה מלצר ואחרי הלימודים אמשיך'. הם כבר חותרים להשתלב בתוך העולמות המקצועיים שלהם. זו בשורה נהדרת בעיניי".
לכוון לקריירה
לדברי בן תורה -שושן, "למשל בחודש אוגוסט, לעומת יוני-יולי, ראינו עלייה בהיקף המשרות לתחומים הבאים: 65% עליה במשרות בתחומי מדעי המחשב, 31% עליה במשרות בתחומי תעשייה וניהול, 24% עליה במשרות בתחומי חינוך.
לסטודנטים שעכשיו מתחילים את שנת הלימודים שלהם, אני כבר מייעצת להיות מוכווני קריירה, לתכנן את הקריירה כבר בשנה הראשונה ללימודים ולחפש משרות שתואמות את תחום הלימוד שלהם. כמו כן, כדאי לחפש לאילו חברות גדולות יש מסלולי סטודנטים ולנסות להיכנס לשם. זו דרך נהדרת להתמקצע, למנף את הקריירה. כשבתום הלימודים כותבים קורות חיים זה גם יכול לבדל אותך מאחרים".
"אנו רואים עלייה בהיקף החיפושים והגשת המועמדות למשרות סטודנטים. למשל בחודש יולי עמד היקף החיפושים על 12,836, ואילו באוגוסט אנו רואים קפיצה ל-23,450 חיפושים. זינוק של 83%", אומר אדם ברקת, מנכ"ל, שותף-מייסד ב"סחבק", אתר משרות לצעירים. "הסטודנטים שניצלו את תחילת החופש להתרעננות נכנסו בחזרה לשוק העבודה והחלו לחפש משרה אותה יוכלו לשלב עם הלימודים".
לדברי ברקת, הערים עם היקף המשרות הגדול ביותר המוצעות לסטודנטים הן תל אביב, חיפה, ירושלים, באר שבע וראשון לציון. מנגד, מקומות עם ההיקף הנמוך ביותר הן ירוחם, עמק יזרעאל, אלעד וגני תקווה. מספר המשרות הרב ביותר נמצא בתחומי המכירות, המסעדנות, שירות לקוחות, משרות ניהול, אבטחה ואופנה.
"סטודנטים רבים מחפשים עבודה שתיתן להם יתרון בקורות החיים במשרה הראשונה העתידית שלהם ופונים למשרות הקשורות לתחומי הלימוד שלהם, אבל במקביל אנחנו רואים עליה בחיפושים בעבודות 'הקלאסיות' של הסטודנטים, בכל תחום ההסעדה (מלצרים, ברמנים) והאבטחה. בזכות הטיפים כמלצרים וברמנים למשל, הם יכולים להגיע לשכר הכי גבוה פר-שעה, וזה גם הכי נוח לשילוב תוך כדי לימודים. גם תחום האבטחה קורץ לסטודנטים בגלל שכר שעתי גבוה, וגם בחלק מהמקומות במשמרות לילה מאפשרים לך ללמוד".
בתחום שלהם
"המטרה שלנו לעזור לסטודנטים למצוא עבודה בתחום הלימודים שלהם. בדרך כלל, אלינו מגיעים כשרוצים למצוא עבודה בתחום שהם לומדים. אנחנו פחות פוגשים את אלה המחפשים עבודות מזדמנות. אני משערת שבשנים הראשונות סטודנטים אולי יעבדו יותר בעבודות מזדמנות, אבל בשנים ב' -ג' הם כבר מתחילים לחפש דברים הקשורים במקצוע", אומרת ספי כהן-בנעים, מנהלת המרכז לפיתוח קריירה באוניברסיטת תל אביב.
כיצד אתם מסיעים להם?
"קודם כל, עד לפני שנה היו לנו יועצות שנתנו יעוץ לכלל התחומים, ואילו עכשיו יש התמקצעות. הפכנו להיות מועדוני קריירה לפי תחומים, לפי פקולטות. גילינו שסטודנטים צריכים יועץ קריירה שייעודי להם, שמבין את התחום שלהם, את שוק העבודה בתחום. בשנה שעברה היה לנו פיילוט, פתחנו מועדון קריירה למדעי החברה ומדעי החיים. השנה אנחנו פותחים מועדון קריירה למדעים מדויקים, מדעי הרוח ואמנויות. לכל תחום יש רכזת. הסטודנט יכול להתחיל במשרות סטודנטיאליות, ואנחנו גם נותנים לו את האופק מה הוא יכול לעשות אחר כך. אנחנו מנגישים תפקידים לסטודנטים וגם לבוגרים".
כהן-בנעים מוסיפה: "אנחנו מביאים לתוך הקמפוס ירידי תעסוקה, מפגשי קריירה, יש לנו הרצאות וגם אתר משרות שאליו מעסיקים מעלים משרות או פונים אלינו כדי שנעלה. אנחנו בודקים עם הסטודנט מה הכי מתאים לו, נותנים לו את המיומנויות איך מחפשים היום עבודה, איך כותבים קורות חיים, איך עובד הלינקדאין, וכאמור יש לנו גם אתר משרות".
לדברי כהן-בנעים, לעבודה סטודנטיאלית בתחום שאתה לומד, יש יתרון משמעותי לעתיד. "המטרה שלשמה המעסיקים מגייסים סטודנטים, היא בעצם כדי שיישארו", היא אומרת. "מעסיקים לא היו משקיעים אנרגיה בגיוס סטודנטים, אם לא היו רואים בכך אופק פוטנציאלי לעתיד. סטודנט שמוכיח את עצמו, יש לו סיכוי הרבה יותר גדול להשתלב בחברה. גם אם הוא לא משתלב בחברה הספציפית שבה עבד כסטודנט, הרי שהוא כבר עשה את הנטוורקינג, צבר קצת ניסיון, הבין את הסביבה הארגונית של התפקיד אליו הוא שואף להגיע. היום מאוד קשה להתקבל לעבודה כשאין לך ניסיון.
עבודה סטודנטיאלית זו דריסת רגל ראשונה. יש לנו גם למשל תכנית 'למידה משלבת התנסות' יחד עם הות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב), שבה סטודנטים רוכשים ניסיון תעסוקתי (ללא שכר) בחברות מובילות במשק בזמן הלימודים ומקבלים על כך נקודות זכות אקדמיות. זה גם עוזר להם לצבור ניסיון ושורה בקורות החיים".
גמישות במשרה
"כחלק מהתפיסה של גמישות העסקה לעובדים אל מול הפוטנציאל של מועמד ואדם שעומד מולנו, אנחנו מעסיקים גם סטודנטים כעובדים מן המניין ומאמינים שהם יכולים לתרום לנו ואנחנו להם", אומרת אוסנת פורהנג, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת הסייבר Laminar.
"זה אומר לגייס מישהו בתואר ראשון או שני ולאפשר גמישות במשרה, כולל שינוי אחוזי ההעסקה לאורך תקופה. למשל, במבחנים הם לא עובדים בכלל, בחופשות סמסטר עובדים במשרה מלאה, ובמהלך השנה עובדים בהתאם למערכת שלהם. הם משולבים אצלנו במשרות רגילות כחלק מהצוותים ולא מתויגים כסטודנטים.
זהו אתגר ניהולי שמחייב מהמנהלים להיות יותר מתוכננים, לחלק בצורה מסוימת את המשימות, אבל התועלת גדולה מהקושי וזה פותח לנו אופציה למועמדים נוספים ומוכשרים. גם הסטודנט כמובן מרוויח מכך. הוא לומד פרקטיקה, עבודת צוות, והלימודים שלו הופכים מעשיים יותר ברגע שהוא מתנסה בעבודה אמיתית".
מהו מבחינתכם היתרון בהעסקת סטודנט?
"אנחנו בעיקר מאמינים בפוטנציאל. בחלק מהמקרים סטודנט בא עם מעט ניסיון אבל עם פוטנציאל מאוד גדול. אנחנו רוצים לזהות בזמן את הפוטנציאל הזה ולקלוט אותו אחר כך למשרה מלאה. יש לנו למשל סטודנטים שמיועדים לתפקידי ניהול, לתפקידים משמעותיים בארגון. אגב, אצלנו זה גם עובד בכיוון השני: אם למשל יש עכשיו עובד במשרה מלאה רוצה לצאת ללימודים, אז מעבירים אותו למשרת סטודנט על מנת לשמר אותו, כי אנחנו מאוד מאמינים בו ובדרך שלו אתנו".
"התחלתי לפני 22 שנה לעבוד במיקרוסופט בתור סטודנט", מספר ניר כליב, מנהל קבוצת אבטחת סייבר במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. "בשנה השנייה באוניברסיטה החלטתי שאני רוצה לטעום מהעולם האמיתי. התקבלתי למיקרוסופט, חשבתי שזה מקום נחמד להתנסות בו, לגדול וללמוד. התאהבתי במקום, נשארתי והגעתי למה שאני היום".
כיום אתה מאיר פנים לסטודנטים?
"בקבוצה שלי, המונה מעל 100 איש, יש באופן קבוע עשרות סטודנטים. הסטודנט נכנס כחלק מהעשייה של הקבוצה שלי, כמובן בשלב שהוא נמצא בידע שלו, במה שלמד עד כה. הוא עובד כחלק מהקבוצה, מקבל ליווי צמוד מעובדים שמלווים אותו בצעדים הראשונים. הסטודנט הוא חלק בלתי נפרד מהקבוצה, משפיע על מה שאנחנו עושים".
מדוע חשוב לך לגייס גם סטודנטים?
"זה האינטרס למצוא את האנשים שיודעים לחשוב, יצירתיים, אנשים טובים שיכנסו לקבוצה שלי, ולעזור להם בשלבים הראשונים בקריירה כדי שיצליחו בקבוצה שלי. כמו כן, אני מאמין בקבוצות מאוד מגוונות מכל המגדרים והמגזרים. דרך אוניברסיטאות אפשר להגיע לכל הקהלים האלה. הסטודנטים עובדים בחלקיות משרה, ורובם ממשיכים בסיום הלימודים כעובדים בתוך הקבוצה שלי. במקרים הנדירים שהם לא ממשיכים בתוך הקבוצה שלי, הם ממשיכים בתוך מיקרוסופט".
כליב מוסיף: "לסטודנט כמובן כדאי לחפש את המשרות האלה, כי זה יותר מדריסת רגל. אנחנו משקיעים בסטודנטים שאנחנו מקבלים: הם לומדים תוך כדי, עוברים הכשרה להיות עובד מן המניין, יש להם מנטורים, הם עוברים קורסים שונים שגם עוזרים להם בכישורים הכלליים.
הם מקבלים המון כלים וגם פינוקים הקשורים בהייטק. למשל, בתקופת מבחנים אנו נותנים חופש לרובם ופותחים להם את 'המחרשה' - חדרים מפנקים עם כיבוד ואוכל, שבהם הם יכולים ללמוד. אגב, אנחנו מעסיקים לא רק סטודנטים למדעי המחשב, אלא בכלל כאלה עם ראש גדול, שיודעים לחשוב. אנחנו מחפשים גם אנשי עיצוב, אנשי דאטה, יש המון משרות".
