מאי 2021. ד', מציל ותיק, מסיים את משמרתו וחברתו מצטרפת אליו, לישיבה אל מול השמש השוקעת.
אלא שהפסטורליה והרומנטיקה התחלפו מהר מאוד בתחושת בעתה ופחד מצמרר: קבוצה שמנתה שמונה תושבי יפו הגיעה אל השניים והקיפו אותם. תוך שניות ספורות, הצעירים התחילו לקלל ולגדף, כאשר בנקודת זמן מסוימת אחד מהם מציע לחברתו של המציל לקיים איתה יחסי מין.
ד' גונן כמובן על חברתו ודרש מהם לעזוב באופן מידי את המקום, אך לשווא.
"הוא למעשה ביקש ממני היתר לאנוס אותה, מה שהוביל אותי להודיע לו כי אני מזמין באופן מידי משטרה", ציין המציל. מציע ההצעה המגונה התקומם לנוכח הסירוב, התכופף אל הקרקע, הרים סלע בגודל של אגרוף והטיח אותה בעוצמה על ברכו השמאלית של המציל.
לדברי המציל, לאחר שהבחור זרק את האבן, הוא נמלט מהמקום, וזה רדף אחריו, וכך, למרות שחש כאבים עזים בברך שמאל כתוצאה מהפציעה, תפס את הצעיר והחזיק בו עד להגעת המשטרה ומד"א.
לאור חומרת הפציעה בברכו, הגיש המציל תביעה לביטוח לאומי. אלא שזה סירב להכיר באירוע כתאונת עבודה, בטענה כי חבלותיו לא נגרמו תוך כדי ועקב העבודה, אלא במהלך קטטה שמקורה בסכסוך אישי. אי לכך, נאלץ התובע להגיש תביעה לבית הדין לעבודה באמצעות עו"ד עוזר קליין.
"העובדה כי מדובר בבת זוג לא מעלה ולא מורידה"
במסגרת פסק הדין, צוין כי סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי קובע חזקת סיבתיות, על פיה תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה, רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך.
עוד נכתב כי המבחן העיקרי "הוא מידת הזיקה שבין האירוע לעבודה. אף אם התקיפה אירעה לעובד תוך כדי עבודתו, אולם נעשתה על רקע אישי, מבלי שהיה לה קשר לעבודתו של הנפגע או בלא תאונה של העבודה לתקיפה, לא תוכר התקיפה כ'תאונת עבודה'.
בהתאם לכך, טען ביטוח לאומי כי התובע נטל סיכון אישי בכך שרצה לעזור ולסייע לבת זוגו ולכן אין פגיעתו נחשבת פגיעה בעבודה. לטענת המל"ל, הגדרת תפקידו של המציל מעמידה אותו בסיכון בכל עת בו יגיש סיוע לאדם שמותקף פיזית או מוטרד.
"העובדה כי במקרה זה מדובר בבת זוגו לא מעלה ולא מורידה שכן הסיכון החל על התובע נובע מעצם תפקידו כמציל, והוא רלוונטי ביחס לכל אדם שמצוי בחוף הים וזקוק לסיוע של התובע. הסיכון לא נובע מעצם הקשר האישי של התובע לבת זוגו".
אלא שבית הדין סירב לקבל את עמדת ביטוח לאומי וקבע כי מתקיימת זיקה בין האירוע התאונתי שאירע לתובע לבין עבודתו, ולכן הנטל להוכיח כי אירוע התאונה לא אירע עקב העבודה עובר לכתפי הנתבע. "על הנתבע היה להראות כי התקיפה של התובע אירע על רקע אישי, בשל סכסוך אישי, זאת כדי להפחית מהזיקה של התקיפה לעבודת התובע. התובע לא טען כי הכיר אישית את הצעירים שהטרידו את חברתו וגם לא את הצעיר שזרק סלע על ברכו השמאלית".
אי לכך, קבע בית המשפט כי הנתבע לא עמד בנטל המוטל עליו ומשכך נקבע כי האירוע התאונתי אירע עקב עבודתו. סוף דבר, השופטת קבעה כי ההגדרה הרחבה של תפקיד התובע מעמידה אותו בסיכון בכל זמן בו הוא נדרש להגיש סיוע לאדם שמותקף פיזית או מוטרד. היא ציינה כי העובדה שבמקרה זה מדובר בבת זוגו אינה משנה, שכן הסיכון החל על התובע מעצם תפקידו כמציל רלוונטי ביחס לכל אדם שמצוי בחוף הים וזקוק לסיוע. לפיכך מינתה השופטת מומחה רפואי שיחווה דעתו באשר לקשר בסיבתי שבין האירוע לבין הליקוי בברכו של התובע.
לדברי עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין, מומחה לדיני ביטוח ומימוש זכויות רפואיות: "ברור לכל, החל למן הרגע הראשון, כי לא היה בסכסוך שום היבט על רקע אישי שכן הנפגע כלל לא הכיר את התוקפים קודם לכן, מעולם לא פגש אותם ולא את מקצתם. ראוי היה, לאור הנסיבות והסבל שעבר, כי ביטוח לאומי היה חוסך מהמציל את הצורך לנהל הליך משפטי ארוך ומיותר".