ביום ראשון, תשעה ימים לפני יום הבוחר, אישרה סוף סוף ועדת הכספים את תקציב ועדת הבחירות, עיתוי בעייתי מאוד בלשון המעטה. אם היה מדובר בתקציב פעוט, אפשר היה למחול על האיחור המאוד לא אלגנטי הזה. אבל כשמדובר בסכום של 538 מיליון שקלים, יקר ב - 70 מיליון שקלים מזה שאושר לסיבוב הבחירות הקודם לפני שנה ושלושה חודשים ובלי אפשרות לבצע בו שינויים בשל הלו"ז הצפוף, הדבר מעורר סימני שאלה.
עו"ד אורלי עדס, מנכ"לית וועדת הבחירות המרכזית, התנצלה בדיון על מועד הגשת התקציב לאישור ותלתה זאת בסד הזמנים. הבעיה היא שההתנצלות הזאת אינה יכולה להתקבל בשלוות נפש על רק הביקורת הנוקבת שמתח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, על ההתנהלות הכספית והתקציבית של וועדת הבחירות, בדו"ח חריף שפרסם רק לפני שנה וכנראה שמסקנותיו עדיין לא יושמו במלואן (בלשון המעטה).
כספי ציבור בלי ביקורת?
בדו"ח המליץ המבקר להגביר את השקיפות התקציבית והביצועית של ועדת הבחירות כלפי ועדת הכספים, שמאשרת את תקציבה (תקציב שמאושר קודם לכן על ידי ועדת הכספים הפנימית של ועדת הבחירות המרכזית, שהיא גוף בלתי תלוי, שאינו מפוקח על ידי האוצר ולפי ממצאי המבקר אינו מפוקח בכלל). אחד הסעיפים החמורים ביותר בדו"ח המבקר, מתייחס לביקורת החסרה על הפעילות הכספית של ועדת הבחירות.
המבקר גילה שמשנת 2016 עד 2018 לא נכתב אפילו דו"ח ביקורת אחד וכן כי בשנים 2019-2020, מבקרת הפנים של הוועדה עבדה בשליש-משרה ועסקה בשלושה נושאים שלא נגעו לעניינים הכספיים של הוועדה, אלא לנושאים כמו: "מבצע בדיקת וספירת קולות המצביעים במעטפות חיצוניות".
עוד עולה מהדו"ח שהיקף הביקורת על ניהול כספי וועדת הבחירות מצומצם יחסית לניהול הכספים במשרדי הממשלה. הוא גם המליץ שתוספות השכר שינתנו לחברי ועדת הבחירות, יינתנו תוך שמירה על יעילות תקציבית וכן שעליהם לפעול לשיפור הבקרה והביקורת.
בעניין זה ציין המבקר שהשקיפות בכל מה שנוגע למספר המשרות של עוברי הוועדה ולשכרם, פחותה מזו שקיימת במגזר הציבורי. בנוסף הוועדה לא פרסמה את ההחלטות שקיבלה על רכש בפטור ממכרז והיא אינה מפרסמת נתונים על כלל ההתקשרויות שלה כמו שמקובל במשרדי הממשלה.
על הסעיף האחרון ראוי להתעכב עוד מעט: על פי דוח המבקר, הוועדה לא טרחה לפרסם החלטות שקיבלה בדבר רכש בפטור ממכרז כנדרש בתקנות חובת המכרזים והיא אינה מפרסמת נתונים על כלל התקשרויותיה, כמקובל במשרדי ממשלה.
למה מזנק תקציב ועדת הבחירות?
בתקציב שאושר בתחילת השבוע יש כמה סעיפים בעייתיים, בלשון המעטה. מאז 2019 נערכו בישראל חמש מערכות בחירות, כולל הנוכחית. מאז 2019 זינק התקציב ב- 230 מיליון שקלים, הוצאות הארגון עלו ב- 34% והשכר ב- 20%, כל זה בתוך שלוש שנים בלבד. כאמור, מאז הבחירות הקודמות זינק התקציב ב- 70 מיליון שקלים, כשמספר הזכאים להצביע עלה רק ב- 3.2%.
מה הסיבה לכך? שפטו בעצמכם האם ההסבר מניח את הדעת, כאשר מדובר בכספי ציבור: "בגלל אוגוסט והחגים, אי אפשר היה לתקשר עם הספקים", מסבירה אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות, את האיחור באישור תקציב הוועדה. "רצינו לעשות את זה קודם, ולצערי כך קרה וזה לא בסדר".
בגלל האיחור הגדול שלכם והקרבה לבחירות, אי אפשר היה לבצע תיקונים בתקציב, זה חמור.
"לא הבאנו אותו כלאחר יד, ישבנו על כל פרט בתקציב. אנחנו לא לוקחים את התקציב של מערכת הבחירות הקודמת ומוסיפים עליו, אלא מחשבים אותו מאפס. אנחנו בוחנים כל סעיף, בודקים את ההוצאה בפועל מול הצפי, אם חל שינוי בהדפסות, אם יש תוספת של דרישות מהכנסת, העובדה שהבאנו אותו לאישור רק השבוע, לא אומרת שהוא הוגש באופן חפיפי".
נציג האוצר בוועדת הכספים אמר שלא נתתם הזדמנות לדון בו לעומק.
"אנחנו לא כפופים לאגף התקציבים באוצר. המחוקק קבע שאת תקציב ועדת הבחירות קובעת ועדת הבחירות המרכזית, כדי לנתק את התלות מהרשות המבצעת".
אז זה נותן לכם את האישור להשתולל?
"אנחנו לא משתוללים, אבל אנחנו לא כפופים להנחיות של אגף התקציבים".
מי מבקר אתכם?
"אנחנו מביאים את התקציב למליאת ועדת הבחירות, שם יושבים חברי כנסת מכל סיעות הבית, משם לוועדת המשנה לכספים של הוועדה ואחר כך לנשיאות הוועדה, ששואלת שאלות".
מתי מצאתם את הזמן לעשות את כל התהליך הזה?
"ראיתי כמה עיניים זה עבר וכמה דנו בו, ורק אז הגענו לוועדת הכספים".
"אני שומעת מפיך את אגף התקציבים"
קרה שוועדת הכספים לא אישרה לכם את התקציב?
"לא. אני לא מקבלת את הניסיון להיגרר אחרי האוצר בעניין המועד שבו הוגש התקציב לאישור. ועדת הכספים יכולה לדרוש שינויים בתקציב גם אם זה נעשה יום לפני הבחירות, אבל זה א, פעם לא קרה. גם כשהבאתי אותו שלושה חודשים לפני הבחירות לא החזירו לי אותו".
אפשר לייעל ולצמצם הוצאות.
"אני שומעת מפיך את אגף התקציבים. אנחנו בוחנים עלויות ומתייעלים כל הזמן. אנחנו גם בין היחידים שמחזירים תקציב שלא עשינו בו שימוש בחזרה לקופת המדינה. אחרי הבחירות הקודמות החזרנו 110 מיליון שקלים. ראית עוד מישהו שעשה את זה?".
לא ניכנס לכל הסעיפים, אבל אחד מהם שאולי מעיד על הכלל, תפס אותי. ביקשתם 23 מיליון שקלים להוצאות קורונה, כשהקורונה כבר מזמן לא נחשבת למחלה מסכנת חיים כמו בעבר.
כשגיבשנו את הצעת התקציב לפני שלושה חודשים, היה צורך לייצר רשת ביטחון למקרה של התפרצות קורונה. פנינו למשרד הבריאות ושאלנו מה התרחיש הקיצוני שיכול לקרות ותקצבנו אותו".
אבל הגשתם את התקציב לאישור בסוף אוקטובר ואתם רואים שאין שום תרחיש אימים. יכולתם לעדכן את הסעיף הזה וסעיפים אחרים.
"אני לא יכולה לעדכן את התקציב עד הרגע האחרון וכן עדיין יש חולי קורונה והחוק מחייב אותי לעשות קלפיות מיוחדות לטובתם. אם יהיה עודף, הוא יוחזר".
לשאלתנו מתי נערך דו"ח הביקורת האחרון ולבקשתנו לקבל אותו, אם אכן הוא קיים, ולשאלות לגבי דו"ח מבקר המדינה, לא קיבלנו מענה.