העלמות המס בארה"ב: עתירה נגד ההסכם בבנק הפועלים

"לובי 99" מתנגד להסכם הפרשה של בנק הפועלים עם חברות הביטוח בפרשת העלמות המס בארה"ב:
"העובדה שחברי הדירקטוריון הנוכחי של פועלים שאף אחד מהם לא היה נושא משרה רלוונטי בבנק בעת הפרשה קיבלו את ההסדר המקומם הזה, רק מעידה על כך שאינם מסוגלים לקבל באופן ענייני החלטות כנגד הרכבים קודמים של הדירקטוריון - בהם כיהנו עמיתיהם וחבריהם". כך טענו המתנגדים.

לובי 99 הגיש התנגדות לאישור הסכם הפשרה עם בנק הפועלים ובכיריו בעבר, בתובענה הנגזרת נגד נושאי המשרה שהיו בתפקיד בשנים בהן התרחשה פרשת העלמות המס בארה"ב.

מדובר בחקירה מסועפת שניהל הממשל האמריקאי לפני כעשור נגד הבנק ונגד שני בנקים ישראליים נוספים: לאומי ומזרחי טפחות. בארה"ב חשדו כי מספר בנקים זרים סייעו לאזרחי ארה"ב להעלים מיסים ובסיום הפרשה בנק הפועלים שילם קנס בגובה של כ-900 מיליון דולר לרשויות המס בארה"ב.

בעקבות כך, הוגשה תובענה נגזרת נגד הבנק לביהמ"ש המחוזי לנושאים כלכליים בתל אביב, בה נתבעו הבכירים-לשעבר לשאת בנזק.

בבנק הפועלים הקימו ועדה מייעצת בראשות השופט העליון בדימוס יורם דנציגר, שהעלתה כמה ממצאים קשים למדי, לרבות לגבי חלק מהדירקטורים והמנהלים, אבל בסופו של דבר ניפקה המלצה שהשורה התחתונה שלה היא שאין להטיל אחריות אישית על המנהלים - ולפיכך אף נושא משרה לא יצטרך לשלם מכיסו. במקומם תשלם חברת הביטוח 135 מיליון דולר, ובכך הפרשה תגיע לסופה.

בינתיים ממשיכים דירקטורים ומנהלים שהיו מ"גיבורי" הפרשה, לכהן כנושאי משרה בחברות ציבוריות אחרות, לרבות בבנקים ובמוסדיים.

לובי 99 הגיש התנגדות להסכם הפשרה בשמו של בעל מניות בבנק - ד"ר הראל פרימק, בבקשה שהוגשה על ידי עוה"ד ד"ר עינת סולניק, שקד הרן, ונעמה וייס, נטען בין היתר, כי "העובדה שחברי הדירקטוריון הנוכחי של פועלים (שאף אחד מהם לא היה נושא משרה רלוונטי בבנק בעת הפרשה) קיבלו את ההסדר המקומם הזה, רק מעידה על כך שאינם מסוגלים לקבל באופן ענייני החלטות כנגד הרכבים קודמים של הדירקטוריון - בהם כיהנו עמיתיהם וחבריהם לביצה הקטנה של שוק ההון הישראלי".

בהמשך נטען כי: "שוק הבנקאות הישראלי הוא קטן, ריכוזי ומרכזי לפעילות יתר השווקים, ומשכך, פוטנציאל הקונפליקט של נושאי המשרה שמכהנים בו הוא ממילא גבוה. בנוסף, שוק זה מתאפיין בנושאי משרה "סדרתיים", שמכהנים במקביל או בשרשרת במערכת הבנקאית (וכן בגופים המוסדיים, שמחזיקים במניות הבנקים, ולפיכך גם בכוח הצבעה משמעותי לעניין תנאי הכהונה והתגמול של נושאי המשרה) - זאת, באופן שיוצר מערכות יחסים צולבות וקשרים חברתיים-מקצועיים ענפים ביניהם.

לא בכדי בהליכים מסוגו של ההליך שבכותרת משתפים התאגיד ונושאי המשרה פעולה, מגישים כתבי טענות בהלימה מוחלטת כנהוג, מחליפים טיוטות טרם ההגשה ואף יושבים באותו צד של אולם בית המשפט (חרף ישיבה בשני צדדים מנוגדים, כמצופה)".

לגבי הוועדה המייעצת ברשות השופט בדימוס דנצינגר טענו בלובי כי לא ייתכן שהמלצות של ועדה ששירותיה נשכרו ומומנו על ידי הבנק עצמו יזכו למשקל כאילו מדובר בפסק דין ממש.

טענה נוספת שמועלית בהתנגדות הלובי היא כי לא יכול להיות שהסדר הפשרה מתמחר את האחריות האישית של הדירקטורים והמנהלים באפס.

הסדרים כאלה - כך על פי התביעה - נועדו לשקלל סיכונים, ומעל ראשיהם של נושאי המשרה בשנות העלמות המס בהחלט ריחף הסיכון שאם ההליך המשפטי היה מתנהל עד הסוף, הם היו צריכים לשלם את המחיר או חלקו לפחות בעצמם. כשזה המצב, טוענים המתנגדים לפשרה, הם חייבים לשים כסף על השולחן ולפצות במסגרת ההסדר על הנזק האדיר שלו גרמו במו ידיהם, ביודעין, תוך הפרה של החובות החוקיות שלהם.

התביעה הנגזרת מעריכה את הנזק בסך של לפחות 4.5 מיליארד שקל (כ-3 מיליארד שקל בגין התשלומים לאמריקאים ועוד כ-1.5 מיליארד שקל בגין הוצאות החקירה), בעוד שהסדר הפשרה מבקש לחתום את הפרשה כליל עבור פיצוי - מטעמם של המבטחים בלבד, שרק מולם נוהל משא ומתן - בסך של 135 מיליון דולר קרי, כ-480 מיליון שקל. על פניו, מדובר בתמחור סיכויי התובענה ב-11%, "אך אלו הם לא באמת פני הדברים", טוענים בלובי.

בבנק הפועלים בחרו שלא להגיב לנטען על ידי "לובי 99"