כאב ראש אינסופי: רוצים לצאת לדרך עצמאית? כדאי שתקראו את זה

עלויות הקמה, תכניות אסטרטגיות ועסקיות, ניהול תזרים מזומנים, משכורות והוצאות שיווק הם רק חלק מהדברים איתם צריכים העצמאיים בישראל להתמודד על בסיס יומי, לצד העבודה השוטפת. אלה שבחרו ללכת בדרך זו נתקלו לא פעם במהמורות ומכשולים ולא בכדי רבים מהם נאלצו להסתפק בחלום ושברו ושבו די מהר לעבוד כשכירים.

ענף הנדל"ן והבניה, הכולל גם את האדריכלים, הנדסאי האדריכלות, המעצבים וספקי שירות מקצועיים, נחשב יציב יחסית לאור העובדה שהוא אחד היציבים במשק ונראה שלא משנה איזו סערה מתחוללת בחוץ הוא נותר איתן והיקף הפרויקטים רק גדל. אלה שבחרו בנתיב עצמאי מצליחים לא רע ביחס לענפים אחרים, אך לא הכל ורוד ועל אף חריצות אין קץ, דבקות במטרה וחשיבה מחוץ לקופסה שתייחד את המותג שהם מטפחים ביחס לאחרים, גם הם נתקלים בלא מעט קשיים.

אחד מהם הוא שי דוד, בעלי חברת 'כרכום עיצוב נוף', שהתגלגל לענף די במקרה, כשבמהלך לימודיו לתואר ראשון עבד בעבודות גינון שמימנו את הלימודים: "מהר מאוד נמשכתי לעשייה ואיתה הגיעו תחושת הסיפוק ומשמעות", הוא משחזר. "קפצתי למים עמוקים ופתחתי עסק שפעל שנתיים אבל לא צלח. חזרתי להיות שכיר בענף וארבע שנים אחרי, הרגשתי בשל לשוב ולפעול כסוליסט".

22 שנים אחרי שהקים את 'כרכום', נחשבת החברה לאחת המצליחות בתחומה: "אנחנו מבצעים גינות יוקרה עבור המגזר הפרטי ובד בבד עובדים עם חברות בניה ויזמי נדל"ן ויוצרים במתחמי המגורים האורבניים שהם מתכננים ובונים אדריכלות נוף. הצוות כולל אנשי הדמיות ואדריכלי נוף מוסמכים - יחד אנחנו מלווים את הפרויקטים משלב התכנון הרעיוני ועד להקמה. בחלק משלבי ההקמה אני נעזר בבעלי מקצוע אאוטסורסינג מצויינים שמסייעים לנו להפיק את התוצאה הטובה ביותר. לצד ההצלחה ניהול עסק ביום-יום הוא מאתגר והתעסקות בנדבכים כמו שיווק והתנהלות עם לקוחות היא אינטנסיבית ויכולה לשחוק. לזה צריך להוסיף את ההתנהלות מול הרשויות: יש הרבה מאוד היתרים תקועים, בירוקרטיה וסחבת שגורמת לפרויקטים להיתקע. הפידבק החיובי שאנחנו מקבלים מלקוחות מרוצים שמכירים בערך העבודה שאנחנו מבצעים, הם שמחזקים את דרכי".

הנדסאית האדריכלות ומעצבת הפנים שלומית זלדמן היא בעלת משרד לאדריכלות, תכנון ועיצוב הבית, אותו פתחה בגיל 27 בתום לימודי תואר ראשון בעיצוב פנים: "אנחנו מדברים על קרוב ל-20 שנה אחורה ואני זוכרת איך בזמנו נדרשו ממני מאמצים כבירים לשווק את העסק, לאור העובדה שהפלטפורמות אז היו מאוד מצומצמות. כיתתי רגליים, הלכה למעשה, וחיפשתי דרכים יצירתיות להשיג פרויקטים. אט אט הצלחתי להרחיב את מעגל הלקוחות והיקף העבודה ולצד הניהול השוטף של העסק את הידע הטכני והפרקטי למדתי לבד, תוך כדי תנועה, באופן אוטודידקטי מתוך אהבה לחומרים, לטכנולוגיה ולתכנון המבנה. ככל שחלפו השנים הרעב להבין ולתכנן רק התעצם- החלטתי לסיים תואר נוסף כהנדסאית אדריכלות מה שמאפשר לי לתכנן ולבנות בתים פרטיים מאפס. בנוסף, אני גם מרצה לאדריכלים ומעצבים שמעוניינים לעשות הסבה לפיקוח וניהול".

עם זאת, זלדמן מבהירה שכמו ענפים רבים אחרים גם ענף הבניה מצוי בתקופה מטלטלת: "מצד אחד יש הרבה עבודה, והיצע השוק רק גדל אבל הקורונה והמשבר באוקראינה גרמו לבעיות אספקה ושילוח לא פשוטות. יש מערבולת בענף ועליית מחירים משמעותית, מה שמעכב את הפריחה והשגשוג. לאור זה גם ההתנהלות השתנתה מה שדורש ממני כל העת להיות עם יד על הדופק ולקחת סיכונים כדי שהפרויקטים והעסק יתנהלו כמו שצריך".

שאנל מור, בעלת סטודיו לווילונות הנושא את שמה, מספרת כי הבירוקרטיה והמיסוי מהווים אבן נגף לעסקים בישראל. מור, בעלת תואר ראשון ושני במנהל עסקים שעבדה בתחילת דרכה כמנהלת שיווק במפעל כימיקלים גדול, החליטה לחשב מסלול מחדש כנושא איכות הסביבה החל לצבור תאוצה: "התחלתי לעצב ריהוט מעץ טבעי ותוך כדי התגלגלתי לתחום הטקסטיל המוכן, וילונות, מפות, ואקססוריס. האש ניצתה ובגיל 30 ישבתי במתפרות ולמדתי על סוגי בדים שונים. תקופה קצרה עבדתי מהבית אך ומהר מאוד פתחתי את הסטודיו בתל אביב.

"מאחר ורבים מלקוחותיי הם תושבי חוץ והכספים עוברים מחו"ל כל התהליך הופך למסועף ומורכב בהרבה. כל לקוח עובר בחינה בנקאית מדוקדקת בעת קבלת התשלום והפעולה הזאת דורשת מילוי מסמכים לאישור קיום העסקה ובדיקות נוספות בכדי לאמת את תקינותה. בפועל, תזרים המזומנים מתעכב שבועות והמשמעות היא שהעבודה מול לקוחות בינלאומיים היא מסורבלת וארוכה. זאת ועוד, כשנדרשת פעולת ייצוא של מארזי טקסטיל עליי להעריך מראש משקל ונפח וגם הדרישות הללו דורשות תכנון מסורבל וקפדני".

אבנר צדוק הקים את חברת 'פלגים', מהוותיקות בשוק הבריכות הפרטיות, בגיל 24 ללא תמיכה או גב כלכלי. בתום שירות בצנחנים, שלקראת סופו נאבק במחלת הסרטן, הקים עסק בענף, שבשלהי שנות ה-90 של המאה הקודמת היה לגמרי בחיתוליו: "ההתחלה לא היתה פשוטה", הוא מספר. "הייתי צעיר נלהב ללא תמיכה אך ההשקעה והמחויבות הוכיחו את עצמם - הקלפים בחבילה הסתדרו, העסק צבר תאוצה והחשיפה לעבודות הובילה לביקוש לא רק כאן אלא גם בעולם. לאורך השנים ביצעתי פרויקטים גם באנגליה, ניגריה, גיאורגיה ומדינות נוספות"

כיום, כשפלגים אמונה בכל רגע נתון על כ-60 פרויקטים במקביל, מוצא את עצמו צדוק לא פעם במצוקת גיוס עובדים: "כמו בהרבה תחומים פיזיים אחרים, גם אצלנו לא כולם נכונים להתאמץ, בטח שלא בעונות החמות. אנחנו מבינים היכן נמצא כוח האדם האיכותי לכן יזמנו בחרבה פרויקט בשם "כוח חלוץ" במסגרתו הסדרנו מול משרד העבודה וצה"ל את העבודה בחברה כעבודה מועדפת. אנחנו מעודדים לוחמים לעבור במסגרת החברה הכשרה במקצועות הבניה בהם דרושים אנשים מסורים ואיכותיים. הצוות שלי מורכב ממלח הארץ- בוגרי יחידות עילית שחלקם עובדים תוך כדי לימודים. לצד ההנאה שבפתיחת דלתות ליוצאי צבא, זאת הדרך לייצר צוות איכותי שמאפשר לחברה להגיע לרמת תוצרים מיטבית".

את סטודיו דולו הקימה עדי קליין אחרי שעברה עם משפחתה לקיבוץ שריד בצפון. את השכלתה כמעצבת פנים רכשה בארה"ב שם המשיכה לעבוד במסגרת פירמה מקומית ועם חזרתה ארצה ניהלה ולקחה חלק בפרויקטים משמעותיים 'באורבך הלוי אדריכלים'- ממשרדי האדריכלים המובילים בישראל.

"כשעברנו לעמק הבנתי שלא אוכל להמשיך את הנסיעות המתישות למרכז. אחרי בירור מקיף שערכתי הבנתי שבאזור הצפון יש הרבה מעצבים שעובדים עצמאית אך בניגוד למרכז, משרדי אדריכלים להם מחלקות שמתמחות בפנים, פשוט לא קיימים. בלית ברירה (כך זה הרגיש בזמנו) החלטתי שעלי להקים משרד כזה- כל חיי המקצועיים עבדתי בצוותים והיה לי ברור שלא אעבוד לבד. כך נוסד הסטודיו שמורכב מצוות של 5 יוצרים ולמרות מיקומו הגאוגרפי, הפרויקטים זוכים לתהודה ולראייה, רבים מהם ממוקמים בכלל במרכז".

לדברי קליין נקודת הפתיחה היתה מאתגרת, על סף הבעייתית: "התחלנו עם קשרים מעטים בלוקיישן מאתגר לכן לקח לעסק זמן לצבור תאוצה. בשנים האחרונות אנחנו מתמחים בשיתופי פעולה משמעותיים עם משרדי אדריכלים שמחפשים מחלקה המתמחה בתכנון פנים- תוצר של וואקום גדול וחוסר במתכננים שמתמחים בכלל ההיבטים שיוצרים אדריכלות פנים איכותית. אנחנו נוקטים באסטרטגיה שמתעדפת איכות על פני כמות ופועלים כקולקטיב יוצרים קטן אבל איכותי, שפונה ללקוחות שאוהבים ומעריכים עיצוב. מבחינתנו לא משנה אם מדובר בבית בהרחבה בקיבוץ או בית בנחלה עם תקציב כמעט בלתי מוגבל".

"אני שמחה שהעשייה הלוקאלית באזור הצפון מייתרת את הצורך בגיוס אדריכלים ומעצבים מהמרכז לפרויקטים מקומיים. ככלל, הקורונה הובילה לנהירה של משפחות וצעירים לאזור וזה הזמן לייצר עבורם אלטרנטיבות ראויות בדומה לאזור המרכז. מדובר בכוח שוק משמעותי ואנחנו רואים התעוררות מצד יזמים ובעלי חברות ומותגים שערים לכך שהשוק שהולך וגדל אבל עדיין, אין פתרון כולל וזהו אתגר כלכלי ענק שיצריך מקברניטי הענף להקים מוקד משמעותי נוסף, כאן אצלנו באזור הצפון".