פורסייט בהמלצת "קנייה" לתעשיות מלח: שווי החברה כ-650 מיליון שקל - גבוה ב-110% משוויה בבורסה

אנו מעריכים כי הנהלת תעשיות מלח מודעת היטב לסכנות העומדות בפניה וכן כי יש בידיה פתרונות לבעיות אלו, כך שיתאפשר לה לצלוח את התקופה הקשה בה מצוי המשק הישראלי. כך כותבים האנליסטים עמי בם ואייל חברוני מחברת פורסייט בהמלצת "קנייה" שפירסמו לאחרונה למניית תעשיות מלח.



האנליסטים גוזרים את שוויה של תעשיות מלח משקלול של שני תרחישים שונים - תרחיש בסיס ותרחיש של משבר - ואומדים את שווי החברה בכ-650 מיליון שקל - ממנו הם גוזרים למניית החברה מחיר של 16.3 שקל - הגבוה בלמעלה מ-110% ממחירה בבורסה.



תעשיות מלח, שבשליטת משפחת דנקנר, עוסקת בייצור, עיבוד ושיווק של מלח לסוגיו לשוק המקומי וליצוא. כמו כן, החברה עוסקת בהפעלת מכון רבייה לדגים ובמכירת ציוד כימיקלים להשבחת מים. בנוסף, לחברה אחזקה של 11.6% ממניות בנק הפועלים , המהווה כ-25% מגרעין השליטה של הבנק (יחד עם משפחת אריסון).



בם וחברוני, מציינים כי המיתון העמוק במשק הישראלי, המשברים בשוקי הכספים בארץ ובעולם והחרפת האירועים הביטחוניים, הגבירו את אי הוודאות הביטחונית והכלכלית. מצב זה גרם לירידת הריווחיות של הבנקים בכלל ובנק הפועלים בפרט, בעיקר עקב הגידול בהפרשות לחובות מסופקים. כתוצאה מכך הוגבלה יכולת הבנק לחלק דיווידנד בתקופה הקרובה. דבר זה מערער את חוסנה הפיננסי של החברה אשר זקוקה לדיווידנד להחזר מימון רכישת מניות הבנק.



השניים מעריכים כי תעשיות מלח תידרש לממש חלק מאחזקותיה בבנק (מה שעושה היום נוחי דנקנר), או לגייס הון באמצעות הכנסות שותף נוסף על מנת לעמוד בהתחייבויותיה הפיננסיות.



מנגד לחברה גלום פוטנציאל לרווחים גבוהים מהקרקעות שבבעלותה, וזאת אם תצליח לשנות את הייעוד שלהן לצורכי מגורים ותעשייה. בנוסף החברה עשויה להנות בעתיד ממיזוג פעילות המלח שלה ושל מפעלי ים המלח (אם יצא אל הפועל), אשר יקנה לחברה הממוזגת הזדמנות להגדיל את יכולת התחרות שלה בשוק הבינלאומי. האנליסטים אומדים את שווי הקרקעות בכ-500 מיליון שקל, שווי זה הנו נמוך בכ-30% מעודף העלות של כ-700 מיליון שקל, המיוחס לקרקע כפי שנגזר מעסקת אלרן, שאמורה להיסגר בקרוב. בהערכת השווי הם עושים ממוצע של שני התחזיות ומתבססים על שווי של 600 מיליון שקל לקרקעות.



בפורסייט אומדים את שווי תעשיות מלח בכ-216.5 מיליון שקל (בהתבסס על שיעור היוון של 10%). האנליסטים מבססים את הערכת השווי על יציבות בהכנסות ב-2002 ברמה של כ-100 מיליון שקל. ב-2003 הם מעריכים שירשם קיטון קל בהכנסות החברה ל-99.1 מיליון שקל עקב ביטול הסכמי הרכישה הבלעדיים של החברה עם מפעלי ים המלח והמשך שחיקת המחירים בתחום. בם וחברוני חוזים כי בשנים 2004-2006 יחול גידול מתון של כ-2% - 3% במכירות השנתיות של החברה, ובשנה המייצגת ? 2007 הם צופים לחברה מכירות של 109 מיליון שקל.



בפורסייט, מעריכים כי ב-2003 יקטן שיעור הרווח הגולמי של תעשיות מלח לרמה של כ-47%. בשנים 2004-2006 יעמוד שיעור הרווח הגולמי על כ-50% -52% (וזאת בעקבות השיפור הצפוי לאחר המיזוג עם מפעלי ים המלח), ובשנה המייצגת הוא יעמוד על 54%.



שיעור הרווח התפעולי של תעשיות מלח, שצפוי לעמוד ב-2002 על כ-24%, צפוי לרדת ב-2003 לשיעור של כ-20% ולצמוח בהדרגה עד לרמה של 31% בשנה המייצגת. האנליסטים מעריכים כי פעילות המלח תניב לתעשיות מלח רווח של 12.6 מיליון שקל ב-2002. רווח זה ירד לרמה של 10.6 מיליון שקל ב-2003, יצמח לרמה של 14.3 מיליון שקל ב-2004 ועד לרמה של 17.9 מיליון שקל בשנה המייצגת.



אגב ברבעון הרביעי של 2002, סבורים האנליסטים, כי הוצאות המימון של החברה צפויות לגדול, עקב המדדים השליליים, שיגדילו את ההוצאה השקלית הריאלית של החברה



בפורסייט מעריכים כי בנק הפועלים ממוצב בצורה עדיפה על שאר הבנקים בישראל, וכי רמת המחירים הנוכחית בה נסחר הבנק משקפת תמחור בלתי סלקטיבי של הסקטור הבנקאי בישראל. בם וחברוני אומדים את הבנק בטווח שווי של 11.6-12.7 מיליארד שקל, וזאת בהשוואה לשווי של 7.59 מיליארד שקל בו נסחר הבנק בבורסה. ממחיר זה נגזר מחיר מניה של 9.73 שקל ? הגבוה בכ-60% מהמחיר בו נסחרת היום מניית הפועלים בבורסה.



נראה קצת מנותק מהמציאות אולם עדיין נמוך משמעותית מהערכת השווי הדמיונית של פרופסור אמיר ברנע לבנק. ברנע מעריך, כי שווי הבנק אמור להיות גבוה בלפחות 20% מההון העצמי שלו ? 13.7 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי, כלומר שווי של לפחות 16.44 מיליארד שקל.