השבוע נכנס לתוקפו בניו יורק "חוק שקיפות השכר", המחייב מעסיקים לפרסם טווחי שכר למשרה במודעות דרושים. החוק קיים כבר כמה שנים בכמה מדינות בארה"ב, אך הכניסה לניו יורק, בה פועלות חברות גלובליות רבות, צפויה להשפיע על ההתנהלות של חברות מסביב לעולם בכל מה שקשור לשכר.
משמעות החוק היא שחברות שבהן לפחות ארבעה עובדים המפרסמות משרות במדינת ניו יורק יידרשו לפרסם את טווחי השכר שצפוי לקבל נושא המשרה בכל אמצעי בו פורסמה המשרה - מודעה באינטרנט, במודעות פנימיות בחברה, בעיתון או ביריד תעסוקה. בנוסף החוק צפוי להוריד את מחסום השיח סביב שכר ולאפשר שיתוף מידע בין עובדים.
נושא השכר הוא עניין רגיש בעולם כולו ובישראל בפרט. פערי השכר בין גברים לנשים, פריפריה ומרכז, הייטק ומקצועות אחרים, כל אלו הפכו את המשכורת לדבר שלא חושפים ברבים, בין אם מתביישים או בין אם לא רוצים "להשוויץ".
נועה בן אריה, דירקטורית בתחום ההון האנושי ב-Deloitte אומרת כי "בשנים האחרונות גובר השיח סביב גיוון והכלה (D&I - Diversity & Inclusion) אבל לאחרונה יותר ויותר נפוץ השימוש במונח DEI (Diversity, Equity & Inclusion). נושא השוויון או ההוגנות בתוך ארגונים הופך להיות יותר ויותר משמעותי עבור העובדים ויותר מערכות ממשלתיות ורגולטוריות מקדמות אותו. כדי ליצור מחוברות עובדים וחווית הוגנות בעבודה נדרש לשים דגש על נושא ה- Equity.
החוויה של עובד - הן זה שמרגיש או אפילו יודע שהוא מקופח והן של חבר הצוות שלו שיודע שהוא פריבילגי - מייצרת פגיעה בחוסן הארגוני. פערים הנובעים מהבדלים בביצועים ובהישגים הם מקובלים על כולם והתפיסה היא ש"זה שהביא תוצאות טובות יותר ראוי לתגמול גבוה יותר".
אך מול זה, הבדלי תגמול הנובעים ממשתנים דמוגרפיים שונים (מגדר / מוצא / אזור מגורים / מאפיינים תרבותיים) נתפסים כלא הוגנים ולא ראויים וכפוגעים במרקם הארגוני הבריא. היום ארגונים יותר ויותר שמים דגש על Equity הן ע" מהלכים פנימיים והן בחיוב של מהלכים רגולטוריים אשר מטרתם לצמצם את הפערים".
"יש לוודא שחוק כזה שומר על שיוויון הזדמנויות, אך לא פוגע ביכולת לטרגט למשרות מועמדים טובים או ביכולת המעסיק והמועמד לנהל משא ומתן." אומרת רויטל טוביאס, סמנכלית משאבי אנוש בחברת accessiBe, "שכן שכר הוא רק אחד הקריטריונים לבחירת מקום עבודה ולכן על החברה להמשיך ולהשקיע בתהליכים פנימיים של תגמולי הוקרה והכרה, פיתוחי קריירה ואיזון בין עבודה ובית.
כיום אנו רואים את העלייה בחשיבות מיתוג המעסיק, חוק זה צפוי לדרוש גם מחברות שעוד לא נתנו מענה לתחום להתחיל ולתכנן אסטרטגיה שיווקית עם דגש על יתרונותיו של המעסיק כמקום עבודה מוביל והגדלת תחושת הגאווה והשייכות בקרב עובדי החברה".
הדר פארן, סמנכלית משאבי אנוש בחברת visitt מוסיפה כי "השקיפות שהחוק החדש מחייב מבורכת. מדובר בצעד חשוב לצמצם פערים היסטוריים שקיימים, במיוחד פערי נשים ומיעוטים.
החוק והשקיפות שהוא מחייב גם יכולו לעזור למועמדים להרגיש בנוח יותר עם תהליך הגיוס, ויאפשר למעסיקים להתמקד במרכיבים החשובים יותר של גיוס עובדים, כמו התאמה לתרבות הארגונית, כישורים וניסיון. השקיפות גם תועיל במונחים של ווידוא השמירה על חבילות פיצויים תחרותיות, מכיוון שהוא מספק לנו נתונים טובים יותר למבחן ולהשוואה. יחד עם זאת, צריך להבין מה המשמעויות כלפי משרות בשאר ארצות הברית וברחבי העולם, היכן שהחוק לא חל".
מה הסיכוי שנראה חוק כזה בישראל?
לאחרונה שוטף את ארה"ב גל של חוקי שכר, שמטרתם לשנות את כללי המשחק ולהבטיח שקיפות מלאה שתילחם באפליה ובפערי השכר, אך השאלה היא עד כמה קרובה ישראל לחקיקת חוקים דומים והאם בכלל רואים בהם המעסיקים והעובדים כמשהו חיובי?
רועי ריבשטיין, מייסד ו- CTO בחברת ההשמה למקצועות הדיגיטל JOIN מקבוצת K טוען כי עוד רחוק היום שנראה חוק דומה בישראל, לדבריו "לחוק השקיפות יכולת מבורכת למנוע אפליה ולמתן את דרישות השכר המופרכות שנוצרו בארץ בשנים האחרונות, אך בפועל לא צפוי שגם חקיקה כזו תביא לשינוי אמיתי בשטח.
מהיכרותי עם השטח, אם החוק יאומץ ה"קומבינה" הישראלית תצליח לעקוף גם אותו בעזרת הגדרות תפקיד ייחודיות, קידומים, מתן בונוסים ועוד. בשוק קטן כמו ישראל המלחמה על "טאלנטים" צפויה לגבור על חוק מסוג זה".
התחמונים כבר החלו
ליאת גבריאלי, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת silverfort המפתחת פלטפורמה להגנה על זהויות משתמש הוסיפה כי "למעשה חשיפת השכר בהליך הגיוס לא בהכרח יהווה פתרון לפערים הקיימים, אלא עלול להוביל לחברות להציע טווח שכר רחב יותר או להוריד את השכר המקסימלי למשרה. החוק בהליך הגיוס לא בהכרח יצמצם את הפער אלא במידה ויתקיים תהליך אכיפה של השכר בפועל בהשוואה לעובדים האחרים".
מי שיעקוב אחר יישום החוק בניו יורק היא ועדת זכויות האדם בעיר, שתקנוס את החברות שיפרו אותו. עם זאת, חלק מהמעסיקים כבר מצאו דרכים לעקוף את החוק וחלקם פרסמו מודעת הדרושים עם שכר מוצע של "החל מ-50 אלף דולר ועד 145 אלף דולר" או "המשכורת תהיה בין 0 ל- 2 מיליון דולר" וטווחי שכר נוספים שמייתרים לחלוטין את החקיקה.