השמפניה של הטבע: מהו חומר משבש ואיך עושים מזה כסף?

בקלחת שוק ההון המתקררת, מרגישות החברות היטב את חום המאבק על תשומת לב המשקיעים, ונלחמות על הצגת יתרונן היחסי בהצפת ערך עבורם.

אך נדמה כי אולי נמצא סקטור אחד שבו החום עדיין לא מייצר בועות הגורמות לחברות בו לגלוש מעבר לסף הטבעי שלהן מחד, וגם לא דוחף אותן לנפנף בנוצותיהן לעבר המשקיעים מאידך - סקטור כריית ותעשיית החומרים המשבשים (Disruptive Materials).

למרות שמם, מדובר בחומרים ומינרלים נדירים (מי יותר ומי פחות) המשרתים ומאפשרים את יישום החדשנות הטכנולוגית הפורצת לחיינו כדוגמת הרכב החשמלי, תאי דלק פחמניים, מדפסות תלת ממד, ופאנלים סולאריים.

טכנולוגיות אלה הן בין המוגדרות כ'חדשנות משבשת', בשל העובדה שהן יוצרות שוק חדש, המשבש את השוק המסורתי אותו הוא מבקש להחליף - ולכן מוגדרים כ'חומרים משבשים'.

בין החומרים ניתן למצוא את הקובלט - מתכת המשמשת בין היתר ליצירת מנועי מטוסים, מנגן - מתכת המשמשת בעיקר לתערובות סגסוגות שונות, בין היתר לפלדת אל-חלד, סיבי פחמן המשמשים בעיקר את תעשיית התחבורה, ליתיום - מתכת המוכרת מעולם הסוללות, אך בעלת שימושים תעשייתיים מגוונים, ולצידם גם ניקל, נחושת, פלטינה, אבץ, פלדיום, גרפן, גרפיט ומחצבים נוספים.

וככל שהעולם הולך ומאמץ יותר טכנולוגיות 'נקיות' ו'ירוקות' כדוגמת הרכב החשמלי, טורבינות רוח, ורובוטיקה, הוא יותר יזדקק לאותן מתכות, מינרלים וחומרים, כדי לאפשר את יישומן וייצורן. שכן בלעדיהם, טכנולוגיות אלה לא יהיו קיימות, לפחות בתצורתן הנוכחית.

בחינה של מגזין Fortune Business Insights העלתה ביוני 2021 תחזיות המצביעות כי שוק החומרים והמינרלים הנדירים העולמי עשוי להכפיל את עצמו מכ-2.2 מיליארד דולר בשנת 2020 לכ-5.5 מיליארד דולר בשנת 2028 - עלייה של 150% תוך כ-8 שנים.

וכשצפי הגלים גבוה - יהיו תמיד מי שישמחו לגלוש עליהם אל עבר התשואה. חברת תעודות הסל האמריקאית GlobalX השיקה בספטמבר האחרון קרן סל המחקה את תנועות חברות הכרייה, הייצור והטכנולוגיה הפועלות בתחום החומרים המשבשים, המכילה בתוכה עשרות חברות.

בחינה של GlobalX מציגה, כי כ-89.2% מהחברות הפועלות בתחום הן חברות כריית מינרלים, 8.7% הן חברות תעשייתיות המעבדות אותם, וכ-2.2% הן חברות טכנולוגיה המספקות מידע לגביהן, כדוגמת חברות המאתרות מרבצי מינרלים וכו'.

רוב (כ-80%) החברות הפועלות בתחום מגיעות מ-5 מדינות: סין (26.7%), ארה"ב (19.7%), אוסטרליה (12.8%), דרום אפריקה (11.6%), וקנדה (9.6%). ושאר החברות הפועלות מגיעות ממספר מדינות אסיאתיות כדוגמת יפן והונג קונג (כ-7%) ומאירופה תוך מיקוד בארצות הנורדיות (כ-13%).

בחינת חמש החברות המובילות בקטגוריה זו (ראו טבלה) מציגה תשואה משוקללת חיובית העומדת על 6.22% מתחילת השנה ועד ליום בחינת המניות, בעוד המדדים המרכזיים בוול סטריט כדוגמת ה-S&P500 והנאסד"ק הציגו ירידות של כ-20% וכ-32% בהתאמה.

מניית חברת Impala Platinum Holding, המחזיקה במכרות פלטינה, ניקל, נחושת וקובלט, משכה את הסקטור מטה עם ירידה של כ-18.47% מתחילת השנה, בעוד מניית חברת Livent, יצרנית ליתיום, הציגה עלייה של 24.56% לאותה תקופה והייתה מבין מושכות התחום מעלה.

אלק לוקאס (Alec Lucas), אנליסט מחקר בחברת תעודות הסל האמריקאית GlobalX, מסביר: "מבחינה היסטורית, הביקוש הגובר במהירות, בשילוב עם היצע שאינו מצליח לספק אותו, יוצרים תנאים למחזורי-על. כך לדוגמה קרה עת התיעוש המהיר של מדינות ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) מאמצע שנות ה-90, שיצר מחזור-על של סחורות שנמשך למעלה מ-20 שנה.

לדעתנו, הופעת מספר טכנולוגיות בו זמנית, המשנות שווקים גדולים ונתמכות ברגולציה, עשויה ליצור מצב דומה למחזור-על בחומרים ספציפיים.

כך לדוגמה המעבר מכלי רכב עם מנוע בעירה פנימית לרכבים חשמליים צפוי להיות גורם משמעותי לביקוש לחומרים כמו ליתיום, גרפיט, נחושת, ניקל, קובלט ומנגן. גם טכנולוגיות נקיות אחרות כגון טורבינות רוח ומנועים חשמליים דורשות מינרלי אדמה נדירים לייצור מגנטים קבועים כגון ניאודימיום, פרסאודימיום, טרביום ודיספרוזיום.

הייצור העולמי של חומרי אדמה נדירים כבר הגיע לכ-280 אלף טון בשנת 2021, לעומת 240 אלף טון בשנת 2020, כאשר סין היוותה 60% מסך הייצור בשנת 2021, ואחריה ארה"ב, עם 15%.

כך שהאימוץ הגובר של כמה טכנולוגיות משנות כללי משחק, כגון כלי רכב חשמליים, אנרגיה מתחדשת והדפסה בתלת-ממד, עשוי ליצור עידן סופר-מחזורי עבור חומרים משבשים".

לוקאס ממשיך להסביר אודות אחד הגורמים המרכזיים לעלייה בביקוש: "המדיניות למיתון שינויי האקלים עשויה לשמש כזרז מרכזי לביקוש לחומרים אלה, ורמות שונות של הגדרות פעולה במדיניות האקלים עשויות להוביל להכפלתו עד לפי 6 עד שנת 2040, מהרמה שהביקוש היה בה בשנת 2020.

תרחישי המדיניות השונים של ה-IEA (הסוכנות העולמית לאנרגיה) מציגות זאת היטב, החל מהתרחיש השמרני יותר של המדיניות המוצהרת המציג הכפלת הביקוש הכולל לחומרים משבשים לתקופה שהוזכרה.

עלייה של 300% לפי תרחיש הפיתוח הבר-קיימא (SDS) של הארגון, שמניח שכל הכלכלות המפותחות יגיעו לאפס פליטות נטו עד 2050, ועלייה של עד פי 6 בביקוש בהתאם לתרחיש ה-Net Zero של הארגון עד 2050, שהוא התרחיש האידיאלי ליעדי שינויי האקלים, הלוקח בחשבון כי העולם כולו יגיע לאפס פליטות נטו בשלושת העשורים הבאים.

דוגמאות לאימוץ טכנולוגיות חדשות גם על ידי שחקנים ישנים ולצידן מעבר לחומרים משבשים כבר מתחילים לראות בשטח.

כך לדוגמא חברת BP (British Petroleum), שהינה החברה השלישית בגודלה בעולם בתחום הנפט והגז הטבעי, הצהירה על ציפייתה להגיע לאפס פליטות נטו עד 2050 או מוקדם יותר, תוך מינוף תחומי האנרגיות מתחדשות, דלקים ביולוגיים ומימן.

הצפי הוא כי ככל שחברות יחלו לעשות את המעבר לחומרים משבשים פרופיל הכנסות התחום ישתנה באופן משמעותי.

על פי אחת ההערכות, ההכנסות מחומרים משבשים עשויות לגדול פי 5 עד שנת 2040, ולהגיע ליותר מ-250 מיליארד דולר, בעוד שהכנסות מכריית פחם, לדוגמא, מוערכות כעשויות לרדת בכ-59% לתקופה זו.

תחום החומרים המשבשים הוא כזה שמתעלמים ממנו כאשר בוחנים תעשיות העוברות מהפך אל עבר עולמות הדיגיטציה והאנרגיה הירוקה, וזאת למרות שהוא מהווה את הבסיס החומרי לקיומם. שכן, ככל שהטכנולוגיה ממשיכה למלא תפקיד חשוב יותר בחיינו, המרכיבים הבסיסיים לחומרה טכנולוגית צפויים להפוך לחיוניים יותר.

לצד זאת, ישנן מגבלות פיזיות של כרייה, ייצור ושיפור חומרים, ולכן אנו מעריכים כי ישנה היתכנות לעליית הביקוש באופן מבני על ההיצע, וכתוצאה מכך להובלה לסופר-מחזור ממוקד ולעליית מחירים.

לכן, לראייתנו, ייתכן כי למשקיעים עם חשיפה לטכנולוגיה נקייה, רכבים חשמליים או חומרה טכנולוגית עשוי להיות עניין לשקול חשיפה גם לפעילות החומרים המשבשים, שהם חלק מהאקו-סיסטם של חברות שעשויות להפיק תועלת מפריצתן וצמיחתן של מספר טכנולוגיות מתפתחות".