חודש נובמבר מתהדר בחגיגת הקניות השנתית. Shopping IL כבר מאחורינו, היום חל יום הרווקים הסיני, ב-25 בנובמבר יצוין בלאק פריידי, ושלושה ימים אחריו תוכלו להמשיך לבזבז את התקציב שאולי נשאר בסיילים של סייבר מאנדיי. למכורי הקניות הבוגרים שמצפים כל שנה למבצעים, נוספו בשנים האחרונות גם חובבי שופינג הרבה יותר צעירים.
"מנתונים סטטיסטיים של אתרי הלקוחות שלנו אנו רואים שצרכן האיקומרס החדש הוא ילד בגיל 8-14. טווח הגילים 8-10 מהווה 3% מכלל הקונים, וילדים בגילי 11-14 הם 5% מכלל הקונים. אלה נתונים שלא הכרנו עד הקורונה. ב-2019 בקרב הלקוחות שלנו כמעט ולא נרשמו קונים בגילים האלה.
עד הקורונה דובר על קונים צעירים מעל גיל 14. כמו כן, כמות הרוכשים הצעירים עולה בכ-10% בכל שנה, וזה מתבטא כמובן גם בחגי הקניות", אומר גיא פישר, מנהל טכנולוגיות בכיר בחברת אלעד דיגיטל מבית אלעד מערכות, העוסקת בתחום הדיגיטל, CRM, דאטה ואיקומרס.
לדבריו, יש כמה סיבות לכך. "מבחינת הרגלי צריכה, הקורונה עשתה משהו לכל גיל. גם אנשים בני 60 פלוס החלו לעשות קניות מקוונות בסופר, ומצד שני ראינו ילדים שגם הפכו לצרכני איקומרס. לכל אחד בבית היו אייפדים, טלפונים חכמים, הלימודים התקיימו בזום, הייתה חשיפה יותר גדולה למסכים, היה גם שעמום - זה אומר יותר רשתות חברתיות, שזה שווה פרסומות", מסביר פישר.
נפלו ברשת
"לרשתות החברתיות שהצעירים חשופים להן, כמו טיקטוק, אינסטגרם, סנפצ'ט, יש השפעה גדולה על הרגלי הצריכה שלהם. הם נחשפים שם כל הזמן לפרסומות, הפרסומות מותאמות לתוכן שהם צורכים. היום באתרי אופנה למשל יש גם אופציות לרכוש ביחד. הרוכש עולה יחד עם החבר שלו לצפות במוצרים. בקרב ילדים ובני נוער הפריטים הכי נרכשים הם בגדים, נעליים, אחוז מאוד גבוה של אקססוריז ואפילו איפור. יש גם ילדים בני 6 שקונים אפליקציות שעולות כסף".
יש סיבות נוספות לגידול בקונים הצעירים?
"גם הכניסה של אפשרויות התשלום המהירות, של כל הארנקים הדיגיטליים, כגון אפל פיי, גוגל פיי, גרמו חד-משמעית לירידת גילאי הרוכשים באינטרנט. למעשה, היום עם כל מערכות 'ניהול משפחה', בעזרת כל מיני אפליקציות אפשר לפתוח חשבון לילדים ולאפשר להם להשתמש בארנק הדיגיטלי של ההורה תוך הגבלת סכומים.
אני למשל מקציב לילדים שלי תקציב כמו דמי כיס, שבאמצעו הם יכולים לרכוש באופן דיגיטלי. יש להם אפשרת להשתמש בכרטיס האשראי שלי באופן אוטומטי עד סכום מסוים. בעבר הורים היו נותנים לילדים שלהם כרטיס נטען, היום הארנקים הדיגיטליים תפסו יותר תאוצה. כמובן שעדיין לא כל הילדים לגמרי עצמאים מבחינת תשלום, לא לכולם יש הרשאות, וחלק גדול מכניסים בעצמם מוצרים לסל ומבקשים מההורה לשלם".
הילדים כבר מוכנים לחגי הקניות?
"אין משהו שהילדים האלה לא יודעים. הם מכירים את זה מצוין ואפילו כבר באים מוכנים. הם יודעים באילו אתרים יהיו איזה מבצעים. רשתות אופנה כבר חודש לפני חגי הקניות עושות קמפיינים, ואחד הדברים שהכי גורמים לנוער להיחשף לכך אלה הם המשפיענים. ברשתות החברתיות הם נחשפים למשפיענים, שכבר חודש לפני חגי הקניות מתחילים לטפטף. הם עוקבים אחרי הגיבורים שלהם, ולא תמיד כילדים מבינים שזו העבודה של המשפיען, שהוא קיבל כסף להעלות מוצר, לפרסם איזשהו מבצע, להעלות סטורי.
אנחנו רואים היום כוכבי רשת שאת ואני לא נכיר, כאלה שמעולם לא היו בטלוויזיה, אבל יש להם עשרות אלפי עוקבים, איזה יוטיובר, גיימר, או נערה שעושה סטיילינג ומעלה תמונות של הבגדים שהיא קונה. החבר'ה האלה מפיצים את התכנים למאות אלפי ילדים. היום זו שיטת הפרסום הכי מצליחה, בעלת אחוזי המרה מאוד גבוהים. היד של הנוער די קלה על המקלדת". המבצעים באוןליין קיימים כל הזמן אבל בחודשי הקניות, אומר פישר, "החברות מרשות לעצמן יותר למתוח את הגבולות, להיות אולי פחות רווחיות במוצר המסוים, אפילו עד כדי מחיר עלות, כי הן הבינו שלטווח הארוך זה כמו קמפיין פרסום.
יש רשתות ששוברות מחירים בחגי הקניות ואפילו מרשות לעצמן למכור מוצר באחוזי הפסד נמוכים תחת כותרת של השקעה, זאת במקום לפרסם ולהשקיע כסף בקמפיין. לחברות מסחריות שרוצות להגדיל מכירות בחגי הקניות בקרב צעירים, הייתי ממליץ על הרבה קמפיינים של משפיענים ברשתות החברתיות. זה בעיקר מה שהן צריכות לעשות".
רק רוצה לקנות
נטע, בת 8 מפתח תקווה, היא דוגמה לילדה שכבר למדה לקנות לעצמה בגדים באונליין. "בשגרת חיים שאנו חיים בה קשה לי למצוא את הזמן לקחת את הילדה שלי אחר הצהריים לקניון", אומרת רוני הכט, אמא של נטע. "בעלי עובד עד מאוחר, יש לנטע עוד שני אחים קטנים, אני חוזרת הביתה אחר הצהריים, והיא גם לא כל כך אוהבת להחליף בגדים מאחורי הווילון. לכן מהר מאוד עברנו לאונליין, כאשר בהתחלה אני בעיקר הייתי מזמינה לה. ואז נטע הגיעה לגיל שמה שאמא שלה אוהבת, לא בהכרח היא אוהבת. התחלנו לשבת יחד, הייתי מראה לה את הבגדים והיא הייתה בוחרת. אבל הילדים של היום הרי קולטים הכל ברגע, טבעי להם ה'לגוגל' הזה, והיא פשוט תפסה את הפיקוד על כך".
מה זה בעצם אומר?
"היא פשוט משוטטת לבד באפליקציות של אתרי SHEIN ו- Next בטלפון שלי ובוחרת לעצמה. ואז היא באה אלי עם הפריטים שהכניסה לסל. לא כל מה שהיא בוחרת אני מזמינה לה, יש דברים שנראים לי יקרים, יש דברים שאני חושבת שלא הולמים או לא מתאימים, אני מפעילה שיקול דעת.
אני עושה את הסינון אבל אני אוהבת את זה שהיא יכולה לבחור בעצמה. זה מאפשר לה עולם פתוח כמו שלי, וזה גם מפתח אצלה סוג של עצמאות: היא בוחרת לעצמה, מוצאת את הסגנון שמתאים לה, מפתחת את האני עצמי שלה, לומדת לקנות לבד. יש לה גם את ההנאה של הציפיה לחבילה. היום המשלוחים מגיעים די מהר. גג תוך שבועיים, ולפעמים אפילו תוך ארבעה-חמישה ימים, היא מקבלת בדואר את החבילה. היא מאוד נהנית מכל חוויית הרכישה, הציפיה, המדידה בבית. אם יש משהו שלא מתאים לה, יש לנו משפחה שאנחנו תורמים לה, ואז זה גם מקנה לילדה איזושהי תחושה טובה של נתינה".
מתחילים ביסודי
"היום אנחנו מדברים על צרכנות איקומרס של ילדים כבר בגילאי היסודי. ככל שלכל ילד יש סמארטפון, זה הופך לכלי רכישה", אומרת לימור הררי, ראש המרכז לחדשנות וטכנולוגיה בחינוך, האקדמית גורדון. "ילדים הם בעצם צרכני איקומרס לכל דבר. הם מתוודעים למוצרים במדיות השונות, נחשפים למשפיעני רשת, גם כל סביבה משחקית שהם נמצאים בה הופכת מבלי שישימו לב לסביבה שיווקית. לכן כבר בגיל הזה צריך להקנות להם מיומנויות של אוריינות פיננסית וצרכנות נבונה".
איך עושים זאת?
"צריך ללמד אותם להפעיל מנגנוני ביקורת, חשיבה ביקורתית. צריך לחשוף אותם למנגנונים המסחריים שעומדים מאחורי משפיעני רשת וללמד אותם לנהל תהליכים של קבלת החלטות ודחיית סיפוקים.
העולם שהם נמצאים בו הוא לא פשוט. הם נחשפים לפרסומות מהרגע שקמים בבוקר. אם במאה ה-19 אדם נחשף לכמות מסוימת של מידע במהלך שנה, אז היום זה שווה ערך לכמות מידע שילד נחשף אליו ביום. כל היום הוא חשוף למידע צרכני לא מסונן, עומס של מידע, מידע מיותר. בתוך כל סבך המידע הוא גם צריך לדעת מה נכון ומה לא, מהו מידע אמין, איזה מידע מנסה למכור לו משהו.
לכן צריך להעלות את הנושאים האלה למודעות, ולא רק במונחים של 'יש לאבא ואמא כסף או אין כסף', אלא לחשוף את המנגנונים המסחריים שמאחורי הרכישה, וגם להבין האם זו באמת רכישה שתתרום משהו או שזו רכישה אימפולסיבית ושאחרי שניה הם כבר יזרקו את המוצר".
הררי מוסיפה: "צריך לתכנן מה חשוב לילדים, מה הרצונות שלהם, אולי להכין רשימה. פעמים רבות הורים חוששים ששיחות על כסף מעצימות את החומרנות של הילדים, אבל הסביבה עצמה כבר חומרנית. אם הם לא ישוחחו על כך עם הילדים, יהיה להם הרבה יותר קשה להתמודד עם הסביבה הזאת.
גם חגי הקניות קופצים לילדים באופן אוטומטי במדיות השונות. הם כאמור נחשפים באופן כללי, ובמיוחד בתקופה זו, להרבה מאוד פרסומות. זו הזדמנות להסתכל עם ילד בפרסומת, לתווך לו את המסר השיווקי ולעורר בו את המחשבה הביקורתית כלפי המסר השיווקי".
"באופן כללי המגמה של קניות מקוונות עלתה גם בקרב מבוגרים וגם בקרב ילדים, שכבר הפכו מעבר ל'ילידים דיגיטליים'. הם כבר גדלו עם סמארטפונים וסביבה מחוברת ומקוונת ללא הפסקה, ולכן זה גם נראה להם מאוד טבעי לקנות ככה", אומרת ד"ר מירב שהם, מרצה להתנהגות צרכנים בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב. "אם פעם ילדים היו מקבלים דמי כיס, אז היום אולי הציפיות שלהם זה באמת לקבל משהו כמו שהחברים שלהם אולי מקבלים. למרות שאם היית שואלת הורים כמה מהם אכן נותנים לילדים גישה לתשלום מקוון, לא בטוחה שהרוב היו מאפשרים זאת".
שהם מוסיפה: "להבדיל מצרכנים שהם טיפה יותר מבוגרים ואולי יש להם כבר יותר חשדנות כלפי כל מיני משפיעני רשת וערים למניפולציות, ילד בן 10 או ילדה בת 14 לא בהכרח מבינים את זה. הם מבינים מה החברים שלהם עושים, דברים שפופולריים בקרב החברים בכיתה. אגב, גם בקרב מבוגרים השימוש בסמארטפונים ומסכי מגע מעורר צרכנות יותר אימפולסיבית, יותר נהנתנית. אבל כאמור הצעירים הם עם פחות הגנה והבנה לגבי כל מיני מניפולציות".