מספר תאונות הדרכים ברבע השלישי של השנה ירדו בשיעור של 18% לעומת הרבע השלישי של 2021, שבו עדיין כיכב נגיף הקורונה, כך עפ"י נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, זאת לאחר ירידה של 10% ברבע השני לעומת מקבילו בשנת 2021.
מספר הנפגעים בתאונות דרכים ירד ברבע השלישי של השנה ב-21% לעומת הרבע השלישי של 2021. מספר ההרוגים ירד בחודשים יולי-ספטמבר ב-12% ל-78 לעומת 89 ברבע השלישי של 2021 ומספר הפצועים קשה ירד ב-19% ל-533 נפש. כמובן שזו בשורה לחברות הביטוח, אך לא בכך עסקינן.
חלק מהירידה של תאונות הדרכים אפשר לייחס להמשך שיפור מערכת הכבישים בישראל, חלק נוסף הוא תרומת העלייה בהיקף רכבים חכמים וחצי חכמים המתריעים מפגיעה ברכב אחר תוך כדי נסיעה, גורם נוסף ניתן לייחס אולי לעלייה החדה במחיר הבנזין, שהפחיתה את הקילומטרז' שלנו.
הירידה הזאת הושגה למרות שמספר ניידות המשטרה בכבישים ירד דרסטית בשנים האחרונות ובמקומן הוצבו מצלמות חכמות. מאז אוקטובר 2021 ועד ספטמבר השנה ישנה ירידה חודשית של 1.6% בממוצע של מספר הנפגעים, נתון מבורך, אך אפשר שאחת הסיבות הסמויות לירידה במספר הנפגעים היא כי המשק נכנס להאטה בפעילות הכלכלית, כמו שאר העולם שעומד להיכנס למיתון, בעיקר בשל העלייה במחיר הכסף וההון, בעקבות עליה חדה בריבית בנק ישראל (שכבר הגיעה ל-2.75% ועוד תמשיך לעלות לכיוון 5%-5.5% שנה מהיום).
נלחמים על הבית
התוצאה המיידית של עליית מחיר הכסף היא ירידה בביקוש לדירות. מאוד מעניין לבחון הביקוש לדירות חדשות, גם במקרה זה הירידה החלה בדיוק באותו חודש, אוקטובר 2021. עפ"י נתוני הלמ"ס הכמות המבוקשת נמצאת בירידה חודשית ממוצעת של 2.8% עד לחודש אוגוסט, החודש האחרון המדווח.
עפ"י נתוני הלמ"ס הירידה בביקוש התעצמה באוגוסט לירידה של 3.6% לעומת יולי. בניכוי עונתיות ירידה של 17% בביקוש לדירות חדשות בשלושת החודשים יוני-אוגוסט לעומת שלושה חודשים קודם לכן. התוצאה היא כי מספר הדירות שנותרו למכירה נמצא בשיא של 49,280 יחידות.
שינוי המגמה המיידי של הריבית המכבידה והתרחקות מרכישת דירה, שהייתה אחד העסוקים הפופולריים בקרב הציבור מאז שהונהגה ריבית נמוכה לאחר משבר 2008, היא ירידה בנטילת משכנתאות.
מספר נטילת הלוואות כמשכנתא נמצא בירידה מתמשכת. ברבע השלישי של השנה מספר המשכנתאות היה נמוך ב-17% לעומת הרבע השלישי של 2021. היקף ביצוע המשכנתאות בכסף ירד ב-10% בחודשים יולי-ספטמבר לעומת החודשים המקבילים אשתקד, כאשר מחירי הדירות דווקא נסקו בשנה האחרונה המדווחת ב-19%, מה שהיה מצריך עליה בהיקף הכספי של נטילת המשכנתאות.
הנוטשים הראשיים משוק הדירות שהיה פופולרי, ולא עוד, הם המשקיעים, כלומר הבוחנים את החזר התשואה על השקעותיהם לעומת חלופה בשוק ההון. מספר ההלוואות למשקיעים ירד ברבע השלישי של השנה ב-38% לעומת הרבע המקביל בשנת 2021 והיקף ההלוואות בכסף ירד ב-28%.
אפילו בקרב רוכשי דירות במחיר מופחת, המכוון ע"י הממשלה, הייתה ירידה של 29% במספר ההלוואות וירידה של 25% בכסף, בהתאמה. מי שעלולים להתקשות בהחזר משכנתאות בעתיד הם אלה שביקשו וקיבלו הלוואות משכנתא בשווי של 60%-75% מערך הדירה הנרכשת,
בגלל נסיקת מחירי הדירות ביצוע הלוואות לקבוצה זו, הממונפת מאוד, ירד רק ב-3% ביולי-ספטמבר השנה לעומת החודשים המקבילים אשתקד בעוד שהירידה של הממנים באמצעות הבנקים של 45%-60% משווי הדירה הנרכשת, הייתה ירידה של 16%, וכן הייתה ירידה של 14% של המממנים בין 30%-45% ממחיר הדירה. כלומר בסך הכל הציבור נדחק להגביר את היקף המימון.
כאשר ההחזר החודשי בגין המשכנתאות עולה, לפחות בשני מסלולים, הצמוד בגלל עליית האינפלציה וצמוד הפריים בגלל עליית הריבית, הציבור יהיה חייב להצטמצם בקניות הרגילות שלו.
למרות שהאוכלוסייה גדלה בשנה האחרונה בין 1.8%-2%, פדיון רשתות השיווק בשלושת החודשים יולי-ספטמבר עלה ב-0.4% בלבד לעומת התקופה המקבילה בשנת 2021, הכל במחירים ריאליים, כלומר מנוכי אינפלציה. בפדיון רשתות המזון הייתה עליה של 2.4% ביחס לרבע השני של השנה בו הייתה עליה של 4.4%, כלומר ירידה בחצי בקצב העלייה בפדיון רשתות המזון, הכל כאמור במחירים ראליים מנוכי אינפלציה.
התיירות דועכת
מדובר בתופעה מעניינת המבשרת אף היא את ההאטה הכלכלית, כי בכל תשעת החודשים הראשונים של השנה ירדה מכירת מזון בלבד ב-2.6% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2021 לעומת עליה של 1.1% בכלל המכירות, כלומר אנו מצטמצמים בקניית מזון, תופעה המאפיינת שכבות חלשות - אולי אלה שנדחקו למהר ולהחליף הממשלה. השימוש בכרטיסי אשראי לרכישת מזון במחירים קבועים ירד ברבע השלישי של השנה בשיעור שנתי של 0.2% לאחר עלייה של 5.2% ברבע השני של השנה.
שרותי אירוח ואוכל, כלומר מסעדות, עלו בשלושת החודשים לאוגוסט לעומת שלושה חודשים קודם לכן בשיעור שנתי של 1.9% בלבד לאחר עלייה של 8.6% בשלושת החודשים קודם לכן. בהקבלה לחודשים האמורים, הייתה ירידה של 4.1% במסחר הסיטונאי והקמעונאי לאחר ירידה של 1.5%, ובמסחר בכלי רכב ירידה של 4.7% לאחר ירידה של 1.6%, בהתאמה. תעריפי החשמל והמים בעליה והפרוטה חסרה גם בקרב יצרנים המבקשים לחסוך, פדיון ענפי החשמל והמים ירדו ב-4.4% לאחר עליה של 24.9%.
גם ההתלהבות מיציאה לחו"ל שגאתה מיד לאחר הסרת מגבלות הקורונה דועכת. מנתוני המגמה של הלמ"ס עולה כי בשלושת החודשים אוגוסט-אוקטובר נרשמה ירידה בשיעור חודשי ממוצע של 7% במספר היוצאים לחו"ל, לאחר ירידה של 1.2% לחודש בשלושת החודשים קודם לכן. באוקטובר מספר היוצאים לחו"ל דרך נתב"ג היה 681 אלף, ירידה של 7.5% לעומת אוקטובר 2019, חודש אוקטובר האחרון לפני פרוץ נגיף הקורונה. האוכלוסייה גדלה מספר היוצאים לחו"ל נופל. כשהפרוטה חסרה, נוסעים יותר דרך הגבול היבשתי למצרים וירדן.
עפ"י נתוני חברות כרטיסי האשראי ניתן להבחין כי בקרב הקבוצות החזקות במשק אין ממש האטה בקניות, רכישת שרותי ביטוח, כרטיסי טיסה, טיסות ואירוח עלתה ברבע השלישי של השנה בשיעור שנתי של 2.1% לאחר עליה של 1.3% ברבע השני של השנה, קנייה ורכישה של חשמל, גז, מחשבים, תוכנה, ציוד ושרותי תקשורת ותחבורה, שרותי רפואה ותרופות, עליה בקצב שנתי של 5.1% לאחר 3.5% ברבע השני של השנה.
הציבור היה ער למצבו עוד בטרם הלך לקלפי וגרם לשינוי השלטון. מדד אמון הצרכנים של הלמ"ס, הבנוי על מתודולוגיה בינלאומית של ה-OECD, ירד ברבע השלישי של השנה למינוס 21 (הכל באחוזים) לעומת מינוס 9 בשלושת החודשים יולי-ספטמבר אשתקד.
בסעיף השינוי שחל במצבו הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה ירידה למינוס 17 לעומת מינוס 15, בסעיף השינוי הצפוי במצבו הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה ירידה למינוס 5 לעומת 5 חיובי, בסעיף השינוי הצפוי במצבה הכלכלי של המדינה ירידה למינוס 35 לעומת מינוס 7 והסעיף של כוונת משקי הבית לרכוש מוצרים גדולים בשנה הקרובה, נניח מקררים, שאר מוצרים מטבח גדולים או רכב, ירידה למינוס 26 לעומת מינוס 19.
לא מאמינים
כלל אמון הצרכנים בקרב היהודים היה בספטמבר מינוס 19 ובקרב הערבים מינוס 27. כלל מדד האימון היחסי היה בספטמבר 70% לעומת 78% באוגוסט, כאשר הבסיס ממרס 2011 עד פברואר 2012 שווה 100. הנתון המדהים, שימו לב, בזמן עליית ממשלת נפתלי בנט יאיר לפיד לשלטון ביוני 2021 אימון הצרכנים היחסי היה 137% ומאז הוא הידרדר ל-70%, צניחה אדירה שהתבטאה בקלפי וגרמה לחילופי השלטון.
מי שמחזיק לפי שעה את המשק הם שני סקטורים העלולים אף הם להיחלש. הענף הראשון הוא ענף הבנייה, התחלות הבנייה נמצאות בשיא של לפחות מאז תחילת 1998, ברבע השני של השנה ההתחלות גבוהות ב-13% לעומת הרבע השני של 2021 וגבוהות ב-38% לעומת הרבע השני של 2019, טרום נגיף הקורונה. הענף השני שמחזיק המשק הוא תעשיית ההי טק, פדיון ההייטק בשירותים עלה בשיעור שנתי של 5% בשלושת החודשים לאוגוסט לאחר עליה של 7% בשלושת החודשים קודם לכן ופדיון ענפי ההי טק בתעשייה עלה ב-13% לאחר עלייה של 17%, בהתאמה. כלל הייצור התעשייתי בפריחה, עלה בשנה האחרונה לאוגוסט ב-16%.
גולת הכותרת של חוזקו של המשק הישראלי היא ייצוא השירותים, כולל שרותי היי טק. ייצוא השירותים עלה בשנה האחרונה לאוגוסט ב28% ל-82.3 מיליארד דולר, ייצוא של 1.58 מיליארד דולר לשבוע! כן לשבוע. ייצוא השירותים העסקיים של מעצמת ההייטק הישראלית עלה בשנה האחרונה ב-19% ל-64 מיליארד דולר.
ההייטק המשלם לעובדיו היטב, חי ובועט. השכר הממוצע בתעשיית ההייטק היה באוגוסט 27,880 שקל לחודש לאחר שמספר המשרות עלו בשנה האחרונה בענף ב-8.7% והגיעו ל-386,300, המשרות מהוות קרוב ל-10% מכלל המשרות במשק. השכר הממוצע במשק היה 12,258 שקל. ההייטקיסטים היו בשנים האחרונות בין דוחפי מחירי הדיור בתל אביב וגוש דן מעלה מעלה, לפי שעה אין חולשה בענף, יש חששות סבירים, למרות הפרסומים כאילו מתגלה חולשה רבה.
אולי ישנה תרומה לירידה במספר תאונות הדרכים גם להייטקיסטים, הנסועה, קילומטרז', שלהם כנראה ירדה בשל התרחבות אפשרויות העבודה מהבית עם התרחבות השימוש בזום גם לישיבות וירטואליות.
הפער החברתי ייתכן ויתרחב, מה שיביא להנפקת כרטיסי מזון לקבוצה החלשה - בין אם עובדת בפועל או לא משתתפת בכח העבודה, כדרישת ש"ס שהתחזקה מאוד במפה הפוליטית ובממשלה העתידה לקום. ההאטה הכלכלית מסתמנת בכל העולם, חלק מהעולם יעבור למיתון מכאיב של ממש. היא תפגע בסופו של דבר גם בישראל החסונה. גם אם ההאטה העולמית לא תכה בישראל, אזי הריבית שבנק ישראל מנהיג וינהיג בעקבות הפד האמריקאי, תכריע את הכף להאטה שתטרוף הקלפים במשק.