"תראה, אני לא כלכלן, אבל לדעתי, כאחד שמוכר תרופות בטלגרם, השוק השחור מגלגל בהערכה שלי בקלות מאה מיליון שקלים בשנה. קל. וזה בשנים רגילות. השנה, בגלל הטירוף של המחסור בתרופות, כל השוק נכנס לאקסטזה, אני העפתי לדוגמא אלף כדורים של קלונקס ביומיים".
את המילים הללו אומר לנו ש', גורם שמציג את עצמו כבכיר בשוק השחור של התרופות בישראל. הוא חולש על שלוש קבוצות בטלגרם, בהן מוצע לקהל הישראלי לרכוש תרופות מרשם, חלקן מוגדרות כסמים לכל עניין ודבר, בלי כל צורך במרשם מרופא. שיטת שלם וקח: יש לכם כסף? השמים הם הגבול. בקלות רבה תוכלו לרכוש כיום תרופות מכל סוג שהוא בלא כל צורך לעבור תחילה אצל הרופא.
העיתוי בגללו קיימנו את הריאיון עם הבחור - אינו מקרי. התנודה בשוק, שבאה לידי ביטוי בעליה דרמטית בהיקף הביקוש לתרופות בשוק השחור, נוצרה בחודשיים האחרונים, בצל משבר התרופות שפוקד את ישראל. נכון להיום, ניכר מחסור חמור בתרופות שונות, חלקן 'יומיומיות' כדוגמת אקמול וכדורים סטנדרטיים אחרים לשיכוך כאבים, אך חלקן מוגדרות כתרופות קריטיות, כדוגמת מוסקול ונקסין, בהן לציבור החולים אין ברירה, אלא להמשיך ולצרוך אותן.
"אי אפשר לשים את היד עלי"
"פעם הייתי רגיל שרק נרקוטיים קונים אצלנו בטלגרם תרופות, אבל עכשיו העולם השתגע, גם זקנים שולחים את הילדים שלהם לקנות אצלנו תרופות. זה כבר לא נרקומנים או נוער שרוצה לעשות שמח, אלא אבא ואימא שלך שנתקעו בלי תרופות וחייבים אותן".
אין זה חדש כי בישראל מתקיים שוק ער של ממכר תרופות בשוק השחור, אולם בחסות הטלגרם והאנונימיות של הפלטפורמה, נוצר אתגר חדש לרשויות החוק ובראש ובראשונה - למשרד הבריאות. לאור היקף הבעיה, הקים המשרד לפני מספר שנים את המחלקה למאבק בפשע פרמצבטי שפועלת כחלק מאגף אכיפה ופיקוח. באתר המשרד נכתב כי הצורך להקמת המחלקה התעורר נוכח ריבוי הפשיעה הפרמצבטית (תרופות מזויפות וגנובות, סמים, תוספי תזונה מזויפים ועוד) וחומרתה, החשש המוחשי והסיכון ההולך וגובר לבריאות הציבור, וכן חשש לנזק כספי הנגרם למערכת הבריאות, לגופיים ציבוריים (קופות חולים ובתי חולים) וגופים פרטיים (יצרנים, בתי מסחר לתרופות ובתי מרקחת) ולהכנסות המדינה, הנובע מאי תשלום של מיסים.
עוד מציינים באתר משרד הבריאות כ" בד בבד התעורר חשש לפגיעה בתדמית ובקשרים הבין לאומיים של ישראל, לנוכח ריבוי תלונות מחו"ל על מעורבות של ישראלים בפרשיות שונות הקשורות לפשיעה פרמצבטית".
"אין פחד ממשרד הבריאות, ולא חושש מהמשטרה או מרשות המיסים. אי אפשר לשים את היד עלי. מקסימום - לתפוס את השליח שלי, שביני ובינו יש חוצץ - הוא לא יודע איך אני נראה", מציין בפנינו סוחר התרופות, שפשוט צוחק בפרצופן של רשויות החוק בישראל.
האומנם ההיבריס שלו במקומו? להזכירכם לפני כשלוש שנים, חשפה משטרת ישראל את התשתית הארגונית של ארגון הטלגראס שגם הוא התקיים במחשכי הטלגרם. בכיריה התרברבו לא פעם כי ידה של המשטרה לא תשיג אותם, אך המציאות הוכיחה אחרת. "טלגראס זה סיפור אחר, שם הכניסו להם חפרפרת וסוכן סמוי, שהפיל אותם. אצלי זה שונה. מערכת רזה, עם מידור מוחלט. רק אם יצליחו לפרוץ לטלגרם - יוכלו להפיל את סוחרי התרופות, בטח הגדולים שבהם".
וכמה עולה לרכוש כדורים בטלגרם? דגמנו עבורכם מקצת מהצעות המכר שמתפרסמות שם. להלן מספר דוגמאות
- פרקוסט 10 מ"ג : 2 קופסאות ב - 650 שקלים
- אוקסיקודון : 20 כדורים של 40 מ"ג ב - 500 שקלים
- רטלין : 40 כדורים ב - 900 שקלים
- קלונקס : 30 כדורים ב - 300 שקלים
- סטילנוקס : 10 כדורים ב - 200 שקלים
- זודורם : 20 כדורים ב - 400 שקלים
- בונדורמין : 10 כדורים ב -200
- נוקטורנו פורטה 7.5 מ"ג ב - 250 שקלים
- ציפרלקס 10 מ"ג : 20 כדורים ב -300 שקלים
- אסיול 10 מ"ג : 10 כדורים ב - 250 שקלים
- ואבן 10 מ"ג : 10 כדורים ב -300
- אטנט 10 מ"ג : 40 כדורים ב - 800 שקלים
- אטנט 20 מ"ג : 40 כדורים ב - 950 שקלים
אחת מהשאלות המתבקשות היא מהיכן מגיעים מאות אלפי הכדורים לשוק השחור. התשובה לכך נחלקת לשלוש.
ראשית, עפ"י הערכות, עשרות אחוזים מהתרופות שנמכרות בטלגרם מזויפות. במצטבר, שוק הזיופים מגלגל מדי שנה לא פחות מ - 200 מיליארד דולר וכך, אי שם במפעל בסין או בהודו, יושב כעת נער צעיר כשהוא מונחה ע"י מפעיליו - פושעים פרמצבטיים שמערבבים, מחליפים, מוהלים או מזייפים. כל תכסיסי הפשיעה הרגילים מעורבים בזה: כתובות קש, זיוף תווי ברקוד, החלפת תכנים של אריזות רשמיות וכן הלאה.
התרופות המזויפות מיוצרות במעבדות פיראטיות, על בסיס חומרי גלם לא ידועים, "בתנאים ירודים ובמינונים מסוכנים לבריאות", כפי שנכתב בנייר עמדה של משרד הבריאות. באגף האכיפה והפיקוח ציינו במסגרתו כי אנו עדים לעלייה מתמדת בהברחת תרופות ותכשירים מזויפים משנה לשנה באופן שלא ניתן לסכל את כל המשלוחים - מדובר בהברחות בהיקף עצום.
עוד צוין כי "אין גבול לבצע הכסף של המבריחים גם במחיר של פגיעה בחיי אדם. בחלק מהתפיסות נמצאו כדורים שהכילו ריכוז גבוה של החומר הפעיל סילדנפיל, ברמה שיכולה לגרום לנזק בריאותי חמור, כולל ירידה מסכנת חיים בלחץ הדם, פגיעה בכבד, בעיניים, הפרעות בקצב הלב ואף מוות".
דרך נוספת באמצעותה מגיעות התרופות לשוק השחור היא מפריצה של בתי מרקחת. "על פי מידע שנאסף, הערכות הן כי לדוגמא בשנת 2020 הוגשו לחברות הביטוח יותר מ-200 תביעות בגין פריצה לבתי מרקחת, כאשר הנחת העבודה היא כי במהלכן נגנבו מאות אלפי כדורים", מציין עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין. לדבריו, מדובר על סוגיה ביטוחית רגישה, שכן בשונה לדוגמא מביטוח בית עסק לשעונים, בו היה והסחורה שנגנבה נתפסה - חברת הביטוח יכולה למכור אותה, כאשר מדובר על תרופות - החוק אוסר זאת, מה שמהווה נזק טוטאלי מבחינתן.
"יש המון חולים שמקבלים מרשמים ולא משתמשים בהם אלא מוכרים את הכדורים לגורמים כמוני. אני לדוגמא קונה כדור קלונקס בחמישה שקלים ומוכר אותו ב-10 שקלים", מסביר לנו סוחר התרופות בשוק השחור. "אני לא יודע להגיד לך כמה תרופות כאלו מגיעות לשוק הזה, אבל תכתוב עשרות אלפים, זה בדוק".
אז אם כן, גם לציבור החולים בישראל יש חלק כזה או אחר בתעשיית התרופות של השוק השחור.
ולבסוף, נשאלת השאלה עד כמה מסתכן אותו סוחר שמוכר תרופות ללא מרשם והאם השוט שמונף עליו באמת מאיים: "הוא יכול למצוא את עצמו יושב מספר שנים בכלא, ובמקרה בו חלילה נפגע הצרכן בשל התרופה שמכר, ניתן להגיש תביעת נזיקין בסכומים שיכולים לטפס גם למיליוני שקלים. זו סכנת נפשות מכל היבט שהוא. גם למכור, גם לצרוך, שומר נפשו ירחק", מסכם עו"ד ורשה.