חידוש תדיר של רישיון עסק, ספר הוראות עב כרס עם מאות תתי-סעיפים, ובירוקרטיה אחת שלה שמתישה את בעלי העסקים. אבל בשנים האחרונות החלו גלגלי המערכת לנוע, ובשנה האחרונה נכנסה לתוקפה רפורמה ברישוי עסקים שאמורה להקל על אותם בעלי עסקים וגם להוזיל את יוקר המחיה. אחד הסעיפים ברפורמה הייתה הגדלת פרק הזמן לחידוש רישיון עסק לבתי מלון, משלוש ל-10 שנים. אותה רפורמה עומדת במוקד כנס מנהלי ועובדי רישוי עסקים ושילוט, שנפתח אמש במלון מג'יק פאלאס באילת. הייתה זו גם אחת ההופעות האחרונות של שר התיירות היוצא יואב רזבוזוב, לפני השבעת הממשלה החדשה.
"חידוש רישיון העסק התארך משלוש שנים ל-10 שנים, אתם לא מבינים כמה זה מקל על בעל בית המלון, וכאשר יש פחות רגולציה, זה משפיע על ההוצאות שלו וזה משפיע על מחיר החדר", אמר רזבוזוב בכנס שמארגן איגוד מנהלי רישוי עסקים ושילוט. "לוקח 10 שנים לבנות מלון בישראל, אין בשום מקום דבר כזה. היזם משלם על זה, והוא רוצה את הכסף שלו חזרה, ומי משלם על זה - אלה הנופשים".
"ראיתי עוד כחבר מועצה (רזבוזוב החל את הקריירה הציבורית שלו כחבר מועצת עיריית נתניה לפני 14 שנה) בשנת 2008, את העניין של צמצום הבירוקרטיה. התייעצתי עם נפתלי קריקוב, מנהל אגף רישוי עסקים, מכרזים ושילוט בעיריית נתניה, ויו"ר איגוד מנהלי רישוי עסקים ושילוט ברשויות), איך עושים את זה. היו הרבה חלומות ופנטזיות, וחלק מהדברים יושמו במהלך השנה האחרונה, רבות בזכות אביר קארה, נפתלי, יאיר הירש - מנכ"ל משרד הפנים. אני חושב שזה התנקז אצל יאיר והוא נתן את הדחיפה במהלך השנה האחרונה.
"הממשלה מתחלפת. אני שר יוצא אבל אני יכול להגיד לכם - בדברים האלה אין קואליציה ואופוזיציה. באתי לשרת את מדינת ישראל, לא משנה אם מהקואליציה או מהאופוזיציה. בדברים של שירות לאזרח, כולם צריכים לשרת את זה. יש לי את המעמד שאני יכול לדבר עם חבריי השרים הנכנסים. איפה שלדעתי זה לא ישרת את מדינת ישראל, נהיה אופוזיציה לוחמת".
סגן השר במשרד ראש הממשלה, אביר קארה, אמר: "הרבה פה שואלים מה אני הולך לעשות עכשיו. אני נשאר איתכם. זרעתי זרעים. כשיצאתי עם מחאת שולמן, חשבתי שמדינת ישראל עושה הכל כדי לנצח אותי. הבנתי שחייבים לעשות עוד משהו".
קארה התייחס להקמת רשות הרגולציה: "זה הכי גדול שעשיתי בשנה האחרונה, זה שיש לכם שותף - יואל וייס (יו"ר רשות הרגולציה במשרד ראש הממשלה). התפקיד של יואל זה כמו סורק, כל מה שדפוק, זה יואל. המטרה של רשות הרגולציה זה לקחת את כל החקיקה ההזויה במדינת ישראל, שבמשך השנים אף אחד לא נגע בזה, למה אין הובר, למה אין רגולציה, ולטפל בזה. הקמנו בקיץ את רשות הרגולציה. בקיץ היה חוק הסדרים ושם העברנו את חוק רישוי עסקים".
"התמזל מזלי והצטרפתי למפלגה שהפכה למפלגת שלטון ובמשרד ראש הממשלה קיבלתי גיבוי מלא לטפל כמעט בכל מה שרציתי, כולל רפורמה של רישוי עסקים. איך יש 70 עמודים לרישוי עסק של מסעדה? מי מצליח לקרוא את מה שכתוב בתוך כל הדרישות? צריך פרשן של רש"י, רב ראשי. אמרו לי - מעכשיו שלושה עמודים. בוועדת רישוי העסקים תשבו אתם ותכתבו את החוק. יהיו שישה עמודים ולא 70, יהיה לכם קל לתת עוד יותר לתת שירות, יהיה יותר קל לעשות עסקים. אתם המנוע, מה שעד היום לא נתנו לכם לעשות את זה. כל החוקים והמפרטים ייכתבו ברשות העסקים.
"העברנו רפורמה שהובלנו עם משרד הפנים. הייתה רשימה גדולה מאד של עסקים, בהן מספרות שמתעללים בהם, לקחנו שורה ענקית של הרבה מאד בעלי עסקים ופשוט הארכו להם תוקף רישיון עסק, משנה לחמש שנים למשל. הלכנו מול כיבוי אש וצמצמנו מ-90 דרישות להרבה פחות. האתגרים של מדינת ישראל הם אדירים, ולצערי אתם תראו שיהיה יותר קשה לפני שיהיה קל. אתם משלמים מס, אבל יש בישראל ציבורים שלמים שלא משלמים מסים".
מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש אמר: "אחד הדברים הראשונים ששרת הפנים איילת שקד הילה עליי זה לפשט הליכים, להוריד בירוקרטיה ולאפשר לאזרח דברים יותר קלים. אחד האתגרים היותר משמעותיים היה לקדם את רפורמת רישוי העסקים שהתחילה בשנת 2018, וגם לתת לכם תמרוץ באגפים השונים. חברים, אנחנו באמצע הדרך. אחוזי המימוש של התקציב שהקצבנו לרשויות, עדיין אצלנו בבית. אנחנו לא מחזירים כסף לאוצר. וכרגע אני לא מצליח לממש את התקציב. "אני מקווה שהממשלה הבאה תמשיך במסלול שצעדנו יחד איתכם".
הירש הציג בפני המשתתפים קמפיין פרסומי חדש שיעלה בזמן הקרוב בהשקעה של 2.5 מיליון שקלים, שיציג את הרפורמה ברישוי העסקים. בקמפיין שחקנית מגלמת "בירוקרטיה" שנדחקת הצידה בניסיונה לעכב תהליכים ברישוי בית העסק. הקמפיין יעלה בטלוויזיה, ברדיו ובדיגיטל. הירש גם סיפר אנקדוטה: "הלכנו לצלם את הפרסומת בעסק של פלאפל. ומה לא היה לבית העסק הזה? רישיון עסק".
"שורפים מכוניות למנהלי רישוי עסקים"
יואל בריס, מנהל רשות הרגולציה במשרד ראש הממשלה, שנכנס לתפקידו לפני כשלושה חודשים: "המטרות שלנו ברשות זה לקדם באופן רוחבי רגולציה שהיא יעילה יותר, מדויקת יותר, מתקדמת יותר. זה בנוי על שתי רגליים: האחת היא לזהות מה המטרות שהרגולציה באה להגן עליהם. הרגל השנייה לוודא שהרגולציה שיוצאת עונה בדיוק על הדברים האלה, שהיא בהירה, ומי שמקיים אותה יכול להבין מה רוצים אותו. הרפורמה של רישוי עסקים זה אחד הדברים הכי חשובים שעל השולחן שלי.
"נצטרך להקים את הוועדה לרישוי עסקים, לאייש את כל המקומות בוועדה. יהיו לכם נציגים בוועדה. ואנחנו צריכים לעבוד. אנחנו לא נחליף ת כל הרגולטורים, לא נחליף את הכבאות ואת השילטון המקומי, אנחנו באים לקדם את מקצוע הרגולציה כדי שיהיה מתקדם ומדויק יותר. הצד השני שאני צריך אתכם - מכוון שהשלטון יושב בירושלים והמשרדים שלי בירושלים - הוא שאתם נמצאים בשטח, הידע והניסיון אצלכם. הרצון שלנו זה להיות הגוף הכי שיתופי בשלטון".
נפתלי קאיקוב, יו"ר איגוד מנהלי רישוי עסקים ושילוט ברשויות ומנהל אגף רישוי עסקים, מכרזים ושילוט בעירית נתניה, תיאר במקצת את מה שחווים אנשי הפיקוח: "שורפים מכוניות למנהלי רישוי עסקים מכוניות. רוב העשייה והאכיפה נעשית על ידינו, ולכן חייבים תקינה. תהליכי רישוי עסקים הם מורכבים, זה לא תלוי רק בנו. אם נותן האישור לא מאשר בסופו של דבר, איך אני אתן לו רישיון? מצד שני, לא הגענו למצב של תקינה, של כוח אדם. אין חוקי עזר בשילוט. יש ערים שלא גובות אגרת שילוט. יש פה תהליכים שצריך לעשות, אגרה X בתל אביב ואגרה Y בנתניה. צריך לעשות סדר. זה גם בתפקיד ועדת ההסדרה".
על הקמפיין הפרסומי שצפוי לעלות לאוויר בקרוב, אמר קאיקוב: "השיווק של הרפורמה היה צריך להיות כבר לפני חצי שנה. אנשים לא יודעים מה היא ועדת ההסדרה. זה מדע בדיוני.
בכנס מנהלי ועובדי רישוי עסקים ושילוט ידונו ברפורמה שיצאה לדרך בשנים האחרונות בחוק רישוי עסקים בכל הנוגע בהקלה בקבלת רישוי עסק, בתי עסק שאינם צריכים רישיון ותוכנית עבודה לשנה הקרובה. בכנס משתתפים מנהלי אגפים ברשויות מקומיות שונות, בעלי תפקידים במשטרה הנוגעים לרישוי עסקים, בעלי תפקידים במשרדי הממשלה השונים, ועוד.