מכתב לשר אוצר חדש: הדברים שתוכל לשנות, אם רק תרצה

בשבוע האחרון עלו תהיות רבות באשר למקורות התקציביים למימוש ההסכמים הקואליציוניים בממשלת הימין החדשה, ימין על מלא. כרגע נדרשים תקציבים חדשים גלויים ובהמשך יהיו עוד ועוד דרישות, כל אחד לפי יכולתו להעביר דליים של כסף ותקציבים לבוחריו, לקבוצות שהוא מייצג ולאו דווקא לטובת המשק.

אין פה שינוי לעומת קואליציות קודמות בהן הועברו תקציבים בכסף או שווה כסף למקורבים לשלטון, כגון אדמות כפי שדרשה מפלגת העבודה בהסכם הקואליציוני של הממשלה היוצאת, זכויות בניה ורווח בצידה במיליוני שקלים בדמות חיזק מבנים נגד רעש אדמה או תפקידים יוקרתיים מכניסים שכר ותנאים נלווים בדמות משרות לגיטימיות, שנבחרו על ידי ועדות הומוגניות (בד"כ) מטעם השלטון ודאגו לשכבות המקורבות לו. אך טבעי הוא כי שר האוצר החדש יפנה תקציבים מטיבים לבוחריו וגם למימוש סדר היום של מפלגות הקואליציה.

דע לך שר האוצר החדש, כי ישנה אפשרות לעשות זאת מבלי לפרוץ את מסגרות הגרעון התקציבי. כרגע דווקא יש עודף תקציבי,. כן אפשר לשמור על מסגרת תקציבית ביד קפוצה בכדי לשמור תקציבים ליום סגריר, אך נזכיר לך כי בשל התנהגותן האחראית של הממשלות מאז שנות התשעים של המאה שעברה - ובעיקר בעשרים השנים האחרונות מאז 2004 - הממשלה יכלה ואף ביצעה הזרמה תקציבית אדירה של כ-180 מיליארד שקל בכדי למנוע את קריסת המערכות המשקיות, התעסוקתיות והבריאות, בזמן נגיף הקורונה. כי רק משק חזק כפי שיש לישראל, היה יכול ויכול לבצע פעולה כה רחבה ומקיפה להצלת הכלכלה והחברה הישראלית ביום סגריר.

בראש ובראשונה נציין שבניגוד לדעה הרווחת בקרב הציבור שעור המס מהתוצר בישראל הוא בין הנמוכים בעולם, בשנת 2020 הוא עמד על 29.7% לעומת 33.5% במדינות ה-OECD, הוא הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח, שישראל מתייחסת אליו כנקודת ייחוס. ב-12 החודשים האחרונים שעור הכנסות הממשלה בעיקר ממסים וממקורות נוספים, כמובן לא גיוס הון, ירד ל-27.2% מהתוצר לעומת כ-33.7% בסוף הרבע הראשון אשתקד.

נטל המס בישראל שהיה בין שנת 2000-2007 כ-33%-34% יחסית לתוצר, ירד בחדות בשנת 2008 בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ל-30%-34% (זאת בנטרול שנת 2017 שבה האוצר עודד נישומים לשלם דיווידנד עם הנחת מס נלוות), כך עפ"י נתוני האוצר.

יותר ממחצית הירידה בנטל המס מוסברת בהפחתות מסים יזומות בין 2003-2009 כאשר בשנתיים הראשונות מתקופה זו כיהן בנימין נתניהו כשר האוצר, בקרוב שוב ראש הממשלה. בנימין נתניהו היה אז שר האוצר בממשלה אריאל שרון בה הנהיג מדיניות ניאו-ליברלית של שוק חופשי תוך קיצוץ ברווחה, בעיקר קצבאות ילדים, במקביל להפרטה גוברת והפחתת מסים.

המסקנה היא כי אפשר להעלות מסים בשיעור קל כדי להגיע קרוב יותר לשעור המס במדינות ה-OECD, כדי לממן את הוצאותיה של הממשלה החדשה, כולל רווחתו של מי שיפלט ממעגל העבדוה בזמן ההאטה הכלכלית שמתקרבת.

דע לך שר האוצר החדש כי במקביל, בכדי להקל על השכבות החלשות אפשר להפחית את שעור המע"מ בשני פעימות של 1% לכל פעימה. היות והמע"מ רגרסיבי והוא פוגע יותר בחלשים שמוציאים יותר מהעשירים מכלל הכנסותיהם המחויבות במע"מ. כך שבפעל המע"מ מוטל יחסית בשעור רחב ומניפתי יותר על הקבוצות החלשות לעומת החזקות שהמע"מ על כלל הכנסותיהם נמוך כי אינן מוציאות שעור גבוה מההכנסה על צריכה שוטפת בתוך ישראל.

מימון הפחתות המסים יכול לבוא ממסוי החזקים בנקודות המפגש הבאות מול שלטונות המס שעליהן אתה, שר האוצר, אחראי: הטלת מס רכוש על כל נכסי הנדל"ן כפי שהיה נהוג בישראל עד שנת 1980 וכפי שנהוג בכל העולם.

תתעלה על עצמך אם אתה בעצמך בעל רכוש רב, כי טובת הכלל מחייבת. מס רכוש הוא מס על צבר הנכסים שיש לציבור. בניגוד למס רכישה בעת רכישת נכס נדל"ן ומס שבח, עם נוסחה נתונה, המוטל על הרווח הריאלי הגלום בין עלות רכישת דירה ומחיר מכירתה. דע לך שאין סיבה להקשות דווקא על רוכשי דירות צעירים ומשפרי דיור לעומת אלה שכבר נהנים מנכסי נדל"ן שמחיריהם נסקו מאז 2008.

נזכיר לך, שר האוצר החדש, כי החזר המשכנתא עלה בשעור ניכר, האינפלציה גברה והשכר הריאלי החל להצטמק. המשמעות היא כי קשה מאוד למשפחות צעירות להתקיים אפילו אם יש להן שני משכורות. נניח שמשכורת אחת היא של 9,240 שקל לחודש שם המס השולי 14% ונניח שהשכר של בת או בן הזוג 14,840 שקל לחודש, שעליה המס השולי הוא כבר 20%.

בעוד אלה נאנקות תחת הנטל החודשי בעלי ההכנסות הגבוהות ובעלי הממון חיים היטב מפני שמדינת ישראל היא עם נטייה מובהקת לעזור לעשירים. העלות השנתית לאוצר בגין הפטור להשכרת דירה, שבגינה המדינה אינה גובה מסים, עלולה להגיע השנה ל-3 מיליארד שקל. כלומר, ממסים זוגות צעירים על הכנסה מעבודה ומסבסדים את בעלי הון, שמשכירים הדירות, היש אבסורד גדול מזה, שר האוצר?

עוד מנפלאות ישראל, ויתור חלקי על מס הכנסה בעלות שנתית של 2.1 מיליארד שקל מההכנסה מהימורים. כלומר שכירים שבקשוי מתקיימים ישלמו מס מלא בעוד מהמרים פטורים חלקית, זה זועק לשמיים.

עוד שיטה ישראלית שצריכה לעבור מהעולם שאין לה שום הצדקה היא הפטור ממס הכנסה על הפקדה של המעביד והרווחים של קרן ההשתלמות, בעלות של כ-7 מיליארד שקל לשנה. מי נהנה מכך, בעיקר בעלי שכר גבוה כפליים ויותר מהשכר הממוצע במשק, שהוא 12,258 שקל. ההפרשה מתאפשרת למי ששכרו השנה עד 26,378 שקל לחודש. הוא יכול להנות מפטור בגין הפקדות המעביד בהיקף של 7.5% משכרו וכן יהיו רווחי קרן ההשתלמות פטורים ממס הכנסה.

שר האוצר החדש, דע לך שהפטור של קרן ההשתלמות הוא פרה קדושה, אם יהיה לך עימות עם ההסתדרות, לבטח תוכל לעשות שימוש בנקודה זו של ביטול הפטור המגוחך ממסים שאין לו שום הצדקה פרט לעזרה לחזקים הנהנים מקרן השתלמות ולא מחויבים לשלם מסים מלאים עפ"י מדרגות מס הכנסה.

שר האוצר החדש, אל תאמר קשה לשנות סדרי עולם, לך אל שר האוצר היוצא אביגדור ליברמן למד דרכיו והשכל. באוקטובר השנה ליברמן ביצע הבלתי יאומן, ביטל הנפקת אג"ח מיועדות לפנסיה שהבטיחו תשואה שנתית מטורפת לחובת קופת המדינה של 4.86% לכ-30% מנכסי קרן הפנסיה.

נכון שישנה הבטחה שלטונית כי אם קרן הפנסיה לא תגיע לתשואה מובטחת של 5.15% ל-30% מהקרן, האוצר יפצה, אבל עם השנים האוצר ימצא דרכים להפחית את עלות תקציב של סבסוד הפנסיה, שמטבע הדברים ברובה הולכת לבעלי שכר גבוה.

שים לב שר האוצר החדש, כי בשנת 2020 האוצר שילם סכום מטורף של 7.5 מיליארד שקל עלויות עודפות לסבסוד הפנסיה, לא חבל? כיום האג"ח המיועדות מהוות 22% מהסך החוב של ממשלת ישראל, הגיעו להצבר של אולי רבע טריליון שקלים. ברור, מטבע הדברים בעלי שכר גבוה, נהנו ועדיין נהנים, מסבסוד לא צודק מבחינת השוויון לצבירת נכסי פנסיה.

יש לקוות שהבטחות האוצר לפצות קרנות פנסיה שלא הגיעו לשעור תשואה נתון, לא יקוימו בעתיד מפני שהנהנים מסבסוד גבוה הם החזקים בחברה הישראלית לעומת בעלי שכר נמוך.

עוד נגלה לך שר האוצר החדש כי יש אבסורד בישראל שעדיין מתנהגת בתחום התיירות כאילו היא מדינת מתפתחת בראשית דרכה ומחפשת בנרות מט"ח, דולרים בשפת העם. כולכם הנוסעים לחו"ל משלמים מע"מ במלונות בעולם וגם בגין שרותי תיירות. ישראל בגחמנותה עדיין אינה מטילה מע"מ על צריכת שרותים של תיירים בישראל, העלות כ-360 מיליון שקל בשנה. לא היה כדאי בסכום זה לסבסד מעונות יום והכשרת מטפלות והעלאת שכרן העלוב בכדי שעוד נשים תוכלנה לצאת לעבודה?

עוד מהעולם הישן הקיים עכשווית, הוא הפטור שיש לקק"ל ממסוי רווחיה כחוק. אומנם הושגה פשרה לפני חמש שנים כי קרן קיימת לישראל תעביר לאוצר 1.8 מיליארד שקל עבור שנתיים עד שלוש שנים ובתמורה תבוטל היוזמה לחוק שיחייב את הגוף הארכאי הזה לשלם מסים באופן שוטף וכחוק כשאר החברות והעסקים במדינת ישראל. למה צריך הסדר? מי מפחד מקק"ל? יש מחוקקים חדשים בירושלים שזה עתה נבחרו והתפקיד שלהם ליישר קו, כך שקק"ל תשלם כמו כל גוף עסקי אחר, בלתי הסדרים מיוחדים, תשלום כחוק.

לא צריך לעשות מו"מ עם קרן קיימת כפי שהאוצר אינו עושה מו"מ עם עסקים אחרים הנדרשים לשלם כחוק. למה אין חקיקה כזו? אולי בגלל שהמחוקקים וכל הקרובים לקק"ל דואגים לסידור עבודה עבור מקורביהם במשכורת עתק, בלי עשייה של ממש? שר האוצר החדש, אפילו אם יש לך קרובים בקק"ל, תציע להעביר הצעת חוק חד משמעית לאלץ את קק"ל לשלם מס כחוק. בכסף שייגבה מקק"ל אפשר יהיה לגייס עוד אלפי שוטרים במסגרת המשרד לבטחון פנים ולהעלות בעשרות אחוזים שכר השוטרים הקיימים.

השוטרים החדשים והוותיקים ינסו למנוע השתלטות על קרקעות הלאום, למנוע פשיעה חקלאית, גביית דמי חסות בישראל והתנהגות פרועה בכבישי הדרום ושריפת יערות שהם כה קרבים לליבה של קק"ל. אפשר גם בכסף הזה לעשות שימוש להכשרה מקצועית, הסבה מקצועית ולימודי ליבה, למי שיחפוץ בכך, בכדי שהכנסתו מעבודה תעלה בהמשך, בשל עליית יכולותיו המקצועיים או הבנתו הבסיסית במחשב, הקלדה, חשבון פשוט ואפילו באנגלית בסיסית? אולי יוכל להצטרף למשטרה לאחר לימודי ליבה?

אם כבר בהשכלה ולימודים עסקינן, אולי הגיע הזמן להעלות את שכר הלימוד באוניברסיטאות לקרבו לעלות התקציבית של החזקת המוסדות המתוקצבים על ידי האוצר באמצעות זרוע המועצה להשכלה גבוהה, המל"ג, והוועדה לתכנון ותקצוב, הות"ת? התקציב השנתי כ-12.5 מיליארד שקל עבור 180,210 סטודנטים, כלומר עלות של כ-69,000 לכל סטודנט.

יש מקום לסבסד את הלימוד האוניברסיטאיים גם בגלל ש-10% מהמחקר והפיתוח האזרחי נעשה באוניברסיטאות. השאלה היא היקף הסבסוד, למה שכר הלימוד באוניברסיטאות לתואר ראשון תקוע במשך שנים ארוכות על כ-11,000 שקל בשנה ותואר שני קרוב ל-15,000 בשנה? האם לא היה מקום להעלות שכר הלימוד ולתת הנחות למעוטי יכולת משכבות סוציו אקונומיות נמוכות - ולאחרים לעזור באמצעות הלוואה של המדינה? האם אין מקום לשכר לימודים דיפרנציאלי?

נגלה לך סוד, אדוני שר האוצר המיועד: לאוניברסיטאות היוקרתיות, המסובסדות ע"י ידי משלם המסים, מתקבלים מטבע הדברים סטודנטים מהעשירונים העליונים, משכבות סוציו אקונומיות גבוהות שקיבלו חינוך והשכלה שמאפשרת להם להתקבל ללימודים הדורשים ניקוד גבוה במבחנים פסיכומטריים. השאר, שאינם מצליחים להגיע לניקוד גבוה, מפני שבאו מבתים חלשים יחסית, נאלצים ללמוד ולעבוד בעת ובעונה אחת, באין תמיכה מהתא המשפחתי. אלה שלא התקבלו לאוניברסיטאות על חשבון משלם המסים, לומדים לעתים במכללות פרטיות שם שכר הלימוד גבוה פי ארבעה.

יוצא אפוא כי המדינה מסבסדת האליטות על חשבון התאים המשפחתיים החלשים יותר. לכן השאלה היא האם לא היה עדיף שבוגרים המבקשים לרכוש השכלה גבוהה, יזכו לאותן הטבות ואף יותר בכדי שהסיכוי של החלשים להגיע להישגים יעלו, ובכך יוכלו לצאת לשוק העבודה המתגמל בשכר גבוה? עם החסכון שהמדינה תעשה באמצעות שינוי הסבסוד לחזקים, היא יכולה לעשות שימוש בהשקעה בחינוך הקריטי של בני שנה עד שש שמשפיע על חייהם הבוגרים בהמשך.

כך אפשר לעשות שימוש בכספים שיחסכו להשקעה בלימודי אנגלית, מתמטיקה, פיזיקה ומחשבים באופן שלא היקף התקציב בבתי הספר התיכון יהיה שווה אלא התוצאות יהיו שוות, אפילו יידרשו סכומים דיפרנציאליים בכדי להגיע להישגים בבתי ספר תיכוניים בערים וישובים פריפריאליים (גאוגרפית או סוציו אקונומית)?

אני חושש שדברים אלה שר האוצר, יפלו על אוזן ערלה. לא שיש פה גילויים חדשים, פשוט אין רצון וכוונה לבנות חברה צודקת יותר. יש עוד הרבה אפשרויות בפניך שר האוצר, בשביל התחלה זה חומר סביר. נכון, הרבה קל יותר להסית פוליטיקאי ברעהו ובכך להסיט הדיון מהעיקר, אבל אם אתה קורא, אדוני שר האוצר המיועד, אולי גם תפנים, שלא לומר תיישם.