שכר נושאי המשרה הבכירים במשק עלה בכ-13% בשנת 2021 ועמד על ממוצע של כ-1.93 מיליון שקל, לעומת כ-1.71 מיליון שקל שנה קודם לכן.
גובה שכר הבכירים הממוצע אף עלה על זה שקיבלו בשנת 2019, טרום הקורונה, אז עמד על כ-1.86 מיליון שקל - עלייה של כ-3.5%.
כך על פי נתוני מחקר כלכלי שנערך לאחרונה על ידי פירמת הייעוץ וראיית החשבון BDO בתחום תגמול נושאי משרה בכירים, שעוקב אחר שכר חמשת נושאי המשרה הבכירים (יו"ר, מנכ"ל, מנכ"ל חברת בת, משנה למנכ"ל, סמנכ"ל כספים, ועוד - בהתאם לחברה) בחברות הציבוריות הנסחרות בבורסה המקומית.
הבנקים: סוגרים סניפים, מתגמלים מנהלים
השירות הבנקאי ללקוחות נפגע משמעותית בשנים האחרונות כתוצאה ממעבר לדיגיטל שאפשר סגירת סניפים פיזיים שחסרים בעיקר ללקוחות חסרי אוריינות טכנולוגית. למרות זאת, הבכירים שהתמקמו במעלה סולם התגמול בשנת 2021 מגיעים מתחום הבנקאות, עם עלות שכר ממוצעת של כ-3.1 מיליון שקל לבכיר בשנה זו, הגבוהה בערך ב-600 אלף שקל מעלות השכר הממוצעת של הבאים אחריהם - הבכירים מתחום הביטוח.
טבלת עלות השכר הממוצעת נחתמת מלמטה עם בכירים בתחום חיפושי הגז והנפט, אך ריפוד התחתית בדמות עלות שכר ממוצעת של כ-1.48 מיליון שקל ב-2021 לבטח מהווה פיצוי על המיקום הנמוך...
מבין שלל הבכירים המתחרים על גודל המשכורת, הייתה זו הפתעה לגלות כי דווקא מנכ"לי חברות הביומד, שזכו לעדנה מחודשת בתקופת הקורונה לאחר כעשור וחצי של שפל במניות החברות, קטפו את התגמול הממוצע הגבוה ביותר בשנת 2021, שעמד על כ-4.3 מיליון שקל בממוצע - כשני שלישי ממנו במניות.
מנכ"לי חברות הנדל"ן והמסחר מיד אחריהם עם תגמול כולל בסך של כ-3.2 מיליון שקל, שעקף אף את התגמול הכולל של מנכ"לי חברות הטכנולוגיה, שעמד על כ-2.89 מיליון שקל בשנת 2021.
האחרונים הם מבין היחידים ששכרם השנתי הכולל בשנת 2021 רשם ירידה לעומת שנת 2019, טרום הקורונה, אז עמד על כ-3.47 מיליון שקל - ירידה של כ-17%. דמעות התנין של משקיעי החברות כבר מורגשות בערך מניותיהן.
מניות או לא להיות
עו"ד אדווה בלמס, שותפה ומנהלת תחום תגמול בכירים בפירמת הייעוץ וראיית החשבון BDO, שערכה את המחקר, מסרה לוואלה! כסף כי "סך חבילת התגמול בשנת 2021 חזרה להיקפים בה הייתה בשנת 2019 ברוב ענפי פעילות החברות הנסחרות.
עם זאת, תמהיל התגמול השתנה, כך שחבילות השכר יותר מבוססות תגמולים משתנים והענקות הוניות, על חשבון שחיקת שיעור הרכיב הקבוע. אנו מעריכים כי מגמה זאת תימשך, לאור הצורך בשימור מנהלים וטאלנטים לטווח ארוך, אך לאור מצב השווקים לא בטוח כי מגמה זו תיטיב עם נושאי המשרה".
הסקר מצא כי בעוד שכר הבכירים הקבוע מכלל החברות והתפקידים היווה כ-64% מסך חבילת התגמול שלהם בשנת 2019, בשנת 2021 הוא כבר היווה רק 56% ממנו, ואף ירד בכ-9% לעומת רמתו אז. את החלל שנותר תפס הרכיב המשתנה, המבוסס על תגמול במניות וזינק בכ-26% בגובה התגמול לעומת המקום בו היה טרום הקורונה.
עובדים עלינו?
ומה לגבי שכר העובדים? חישוב נתוני השכר הממוצע ברוטו במשק מציגים עלייה של כ-5.7% בשנת 2021, בה עמד השכר הממוצע במשק הישראלי על כ-11.35 אלפי שקלים, לעומת שכר ממוצע של כ-10.73 אלפי שקלים בשנת 2019, טרום הקורונה.
אך נתון השכר הממוצע במשק מטעה, שכן הוא כולל בתוכו גם את אותו שכר בכירים שהוזכר קודם לכן, ואינו כולל בתוכו את ההכנסות, או היעדרן, של מתפטרי הקורונה שלא חזרו לעבודתם הקודמת, ואולי אף יצאו ממעגל העבודה לטובת לימודים, חו"ל או אבטלה, ואת המתפטרים השקטים.
בעוד עלות השכר השנתית הממוצעת של נושאי המשרה ב-2021 צמחה בכ-13% לעומת השנה הקודמת לה, עלות השכר השנתית הממוצעת במשק הישראלי עלתה רק בכ-0.5%. לפיכך מדד ה"פי" (פי כמה שכר המנהלים גבוה יותר מהשכר הממוצע במשק) עלה מ-9.9 ל-11.1".
כלומר אי השוויון בין מקבלי השכר הגבוה לבין שכבת העובדים במשק התרחבה, וזאת למרות שההתפטרות השקטה, הצורך של המעבידים בעובדים, וגיוסי ההייטק הרבים, ציירו תמונה הפוכה.
מחלת החל"ת
עו"ד בלמס מסבירה: "בשנת 2020 עלות השכר השנתית הממוצעת של נושאי המשרה נשחקה ב8% לעומת 2019, בעוד עלות השכר הממוצעת במשק הישראלי הייתה במגמה הפוכה, ועלתה בכ-6.5%.
הסבר אפשרי למגמה זו הם הפיטורים והחל"ת שהיו נחלת תקופת משבר הקורונה, במהלכו הבכירים המשיכו לעבוד אך הזוטרים פוטרו או יצאו לחל"ת. כך נותר מצב בו הבכירים לצד עובדים בעלי שכר גבוה, בעיקר בענפי הטכנולוגיה ובמגזר הציבורי, משכו את ממוצע עלות השכר למעלה".
"בצרפת קיימים שני סוגים של אנשים: אלה המסתירים את תלושי המשכורת, ואלה המתביישים לגלותם ברבים" כתב הסופר הצרפתי ז'ורז' וולינסקי. איפה התלוש שלכם בסקאלה הזו?