פרופ' חיים לוטן מיוזמי הכנס: "ישראל מובילה בתחום בידע וחדשנות"
העולם השתנה בעקבות מגפת הקורונה, ולמרות העצירה בתחומים רבים של החיים, הטכנולוגיה הרפואית המשיכה דווקא להתפתח בקצב מואץ. בזמן שההשקעות בכלל התחומים צנחו, ההשקעות בחברות ההייטק הרפואי המשיכו לעלות, גם אם בצורה מתונה, בשנות הקורונה 2000 ו-2021, מה שהוביל לצמיחה בחברות ובטכנולוגיות העוסקות בניטור חולים מרחוק כדי לעקוב באופן מיטבי אחרי חולי אי ספיקת הלב, החולים הסובלים מהפרעות קצב קשות, חולי הסוכרת ועוד.
לישראל יש חלק לא קטן בתעשייה זו. למעשה, לא רבים יודעים אבל מהפכת הטיפול הצנתורי (במקום ניתוח לב פתוח) במסתמי הלב נולדה למעשה כאן, בתחילת שנות האלפיים בחברה קטנה, PVT שישבה בקיסריה, שנרכשה בתחילת שנות האלפיים בכ-100 מיליון דולר, סכום דמיוני בתעשייה הישראלית טרום ההיי טק. כיום אותה חברה, שהיתה אז קטנה, כבר שווה 45 מיליארד דולר.
אבל לא רק מסתמים יודעים הישראלים לפתח ולייצר, ישראל מהווה כר פורה ביותר לאינספור פיתוחים והמצאות, בין השאר בתחום הטיפול בחולים מרחוק ובתחום הרובוטיקה הרפואית.
בתחילת החודש הבא (4-6 בדצמבר) ייערך במלון אינטרקונטיננטל בתל אביב כנס ICI לחדשנות בתחום הקרדיולוגיה הפולשנית, בהשתתפות כ-2,500 קרדיולוגים ואנשי תעשייה בתחום הלב מכל העולם. זהו הכינוס ה-27 במספר, ומי שמובילים אותו, כבר משנת 1995 הם פרופ' חיים לוטן, ששימש כמנהל מערך הלב בבית החולים הדסה עין כרם ופרופ' רפי ביאר, לשעבר מנכ"ל בית החולים רמב"ם.
פרופ' ביאר, מדובר בכנס הפיזי הראשון מאז הקורונה, אנשים כבר לא מפחדים להגיע?
"להיפך, אנחנו כבר מגיעים ליותר מ-2,500 משתתפים. אחרי משבר הקורונה, אנשים צמאים למפגשים פנים אל פנים, שאפשר לשבת איתם אחר-כך במסעדה טובה ולדבר, לחלוק מידע ולעשות עסקים. אנשים כבר מאסו במפגשי הזום, שבסופם המרצה נעלם ואי אפשר להמשיך איתו את השיח. זה היה טוב לתקופה ההיא, היום אנשים רק רוצים לברוח מזה ולחזור לחיים שהיו לפני הקורונה. מספר ההרצאות השנה הוכפל פי שתיים בהשוואה לשנה שעברה ואנשים רוצים לבוא לישראל".
ובכל זאת, המצב הכלכלי הכלל-עולמי לא בשיאו, זה בוודאי מראה סימנים גם בתחומים שלכם
"בניגוד להרבה שווקים אחרים, תחום הרפואה ממשיך להתפתח גם בתקופות קשות וממשיך לעורר עניין אצל ענקיות הטכנולוגיות הגדולות. אנחנו שמחים שהמנכ"לים של החברות המובילות בעולם בתחום המסתמים, נשיאי חברת חברות אדוארדס, מדטרוניק, בוסטון סיינטיפיק ופיליפס, יגיעו כאורחי כבוד לכנס השנה. הם כמובן יפגשו כאן עם חברות בארץ כדי להבין יותר לעומק איפה הטכנולוגיה עומדת ולראות מה צופן העתיד, מתוך ראייה שגם המשבר הנוכחי יחלוף תוך שנה-שנתיים. גם בתקופות קשות קודמות, בשיא המשבר הכלכלי של 2008 נרכשה חברת ונטו הישראלית על-ידי מדטרוניק ב-300 מיליון דולר.
"המצב הכלכלי הפחות טוב דווקא מיטיב עם הרכישות בשטח כי המחירים הרבה יותר נוחים. בשיא הבועה סטרטאפים היו מוערכים בשווי גדול פי שתיים מהיום, ודווקא בתקופות כאלו ענקיות הטכנולוגיה אוהבות לבצע רכישות כי לרוב אין להן בעיית מזומנים".
פרופ' לוטן, מתקיימים בישראל לא מעט כנסים רפואיים-טכנולוגיים גדולים כמו ביומד, מה הייחודיות של כנס ICI?
"אנחנו לא רק מציגים את המילה האחרונה של הטכנולוגיות בתחום הביו וסקולר, אלא גם מחברים את כל העולמות הקשורים מכלל הדיספלינות - מגיעים רופאים מצנתרים, אנשי אקדמיה, אנשי עסקים וכאמור מנכ"לי החברות המובילות בעולם בתחום. הכנס הזה מחבר את כולם ביחד והוא כולל גם את המשקיע הקטן וגם את המפתח הקטן. השנה גם נקיים במסגרת הכנס בפעם הראשונה מפגשי B2B, פגישות של חברות רפואיות עם אנשי קרנות הון סיכון, בעיקר כדי לגייס כסף לחברות צעירות שמתקשות לגייס מימון. המפגש הזה כבר התמלא לחלוטין ויש לנו רשימות המתנה"
שני פיתוחים ישראלים שיוצגו בכנס, עתידים לשנות את עולמם של מיליוני חולי אי ספיקת הלב בעולם. "עד היום", אומר פרופ' ביאר, "נדרשו חולי אי ספיקת הלב לכתת רגליהם לחדרי המיון באופן קבוע כדי לבדוק אם יש הדרדרות במצבם, מדובר בקביעת תורים למועדים רחוקים או אשפוז בחדרי מיון. שתי חברות ישראליות - ביו-ביט וקרדיאק פיתחו מדבקות שמושמות על החולה והן מנטרות את כל מה שהרופא צריך לראות כדי להחליט על מצבו של החולה - קצב הנשימה, לחץ דם, דופק ועוד. חברה נוספת בשם דוניסי פיתחה ניטור ביתי ללא מגע בחולה, באמצעות רדאר המותקן בבית החולה שעושה את אותה עבודה כמו המדבקה".
"אין ספק שלכינוס ICI יש מקום מוביל במיצוב ישראל בחזית הפיתוחים בתחום הלב בעולם כולו. ישראל, ללא ספק, מובילה בתחום בידע וחדשנות. מצעד הטכנולוגיות הוא אחד המושבים המבוקשים בכינוס, ובו מציגות חברות צעירות את הפיתוחים המיוחדים שלהם לפני קהל מגוון שגם מספק להם משוב על הטכנולוגיה וגם נותן חשיפה למשקיעים המתעניינים בחזית המרתקת בתחום הלב", מוסיף פרופ' לוטן.