חדשנות האנרגיה הישראלית לא מצליחה להניע משקיעים והחברות הישראליות הנסחרות כיום בתחום צוללות לשוויי שפל של כל הזמנים, מלבד חברה אחת. עשר חברות טכנולוגיית האנרגיה הישראליות שנבחנו על ידי וואלה! כסף מחקו משוויין כ-9.2 מיליארד שקל מאז הגיעו לשווי שיא במהלך תקופת הקורונה, בעקבות באזז ההשקעות בתחומי האנרגיה והטכנולוגיה אז.
חלקן אף ניצלו אז את ההזדמנות כדי להנפיק או למזג פעילותן לבורסה בתל אביב ולגייס עשרות מיליוני שקלים, אלא שרובן לא צלחו את מבחן ההכנסות והיכולת להחזיק מעמד ללא גיוסי כספים נוספים לחברה.
כשליש מהחברות מחקו מעל 1 מיליארד שקל כל אחת, ובראשן חברת אלקטריאון ויירלס, הפועלת לפיתוח 'הכביש החכם'. זו האחרונה נסקה לשווי שיא של כ-3.1 מיליארד שקל במהלך הרבעון הרביעי של 2020 ועת בחינתה נסחרה בשווי 351.8 מיליון שקל - מחיקה של כ-2.8 מיליארד שקל.
צמודה לה חברת אוגווינד, הפועלת בתחום אגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס ועת בחינתה נסחרה בשווי 98.1 מיליון שקל, לעומת שווי השיא אליו נסקה בתקופת הקורונה שעמד על כ-2.5 מיליארד שקל, המבטא לחברה מחיקה של כ-2.4 מיליארד שקל.
מעט אחריהן נמצאת ג'נסל, המפתחת טכנולוגיה מבוססת תאי דלק אלקליים הפועלים על מימן ומחקה כ-1.6 מיליארד שקל מאז שווי השיא אליו הגיעה בתקופת ה-Covid, שעמד על כ-1.8 מיליארד שקל, ולעומת שוויה עת בחינתה - 216.9 מיליון שקל.
יש לציין שלא מעט חברות צמיחה, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, מחקו עשרות אחוזים משוויין במהלך השנה האחרונה, אך גם על רקע השפל הכללי בתחום, סקטורים מעטים בלבד מחקו כמעט את רוב השווי בו נסחרו אז.
פי שניים ממה שהפסידו המדדים המובילים
מניות חברות טכנולוגית האנרגיה הישראליות צנחו בכ-83.85% בממוצע מאז שיאן בתקופת הקורונה, הרבה יותר עמוק מצניחת רוב המדדים המרכזיים ואף מהמדדים הענפיים הקשורים בהן. מדד ת"א קלינטק, לדוגמא, ירד 43.65% מאז הגעתו לשיא במהלך 2021, ומדד ת"א 125 אקלים נקי ירד ב-13.29%.
הירידות הובלו על ידי החברות אוגווינד, סטורג' דרופ, אורה סמארט, ונוסטרומו, שאיבדו 96.47%, 96.06%, 94.93% ו-91.74% בהתאמה. לשנייה מביניהן, סטורג' דרופ, לא הועיל אפילו גיוסו של גדי אייזנקוט, הרמטכ"ל לשעבר והפוליטיקאי בהווה, לתפקיד יו"ר החברה, לא עזר - ואייזנקוט פרש מתפקידו ב-3 לנובמבר השנה, 48 שעות לאחר כישלון מפלגתו בבחירות.
בכך לא תמו הצרות בחברה: בתחילת השבוע סטורג' דרופ דיווחה כי מי שרכש ממנה את פעילות הקנאביס הרפואי בערבה מבקש לבטל את העיסקה וכי אשתו של בעל השליטה תובעת מהחברה לרשום מחצית מאחזקות בעל השליטה על שמה ולהכיר בה כבעלת זכויות הצבעה.
זאת שעולה?
אך בעוד חברות רבות מתבוססות בשלל אתגרים לצד הירידות החדות, חברה אחת הצליחה להמשיך לדהות באוויר הפסגות - אפולו פאוור, שבראשה עומד האלוף במילואים יום טוב סמיה כיו"ר, ואשר נסחרה עת בחינתה בשווי כ-1.48 מיליארד שקל.
מניית החברה ירדה כ-31.5% מאז שווי השיא אליו הגיעה בתקופת הקורונה, שעמד אז על כ-1.95 מיליארד שקל, ומחקה כ-475 מיליון שקל משוויה עד ליום בחינתה.
אמנם מדובר במאות מיליוני שקלים, אך בחינת שוויה לאורך ציר הזמן עוד טרום הקורונה, רק מעצימה את הפלא, שכן החברה נסחרה בסביבות שווי של כ-20-30 מיליון שקל. נשאלת השאלה אפוא, מה מוצאים בה המשקיעים שלא נמצא בחברות האחרות.
על פי החברה התשובה ברורה. עודד רוזנברג, מנכ"ל אפולו פאוור, מסר לוואלה כסף! כי "אצלנו החלום הופך למציאות, המפעל החדש שלנו עומד לפעול בתוך מספר חודשים, שהוא המפעל הראשון והיחיד לייצור פאנלים סולאריים במדינה.
בשילוב הלקוחות שלנו, שהינם מהגדולים בעולם כדוגמת חברות הרכבים יונדאי ואודי, ענקית המסחר האלקטרוני אמזון, ומשרד הבטחון, שבחנו את הטכנולוגיה שלנו ומאמינים בה, גם הציבור, כנראה, נותן אמון בחברה."
גורמים בשוק ההון מפנים את החיוביות בעיקר להתנהלות בעלי השליטה בחברה, ולצירוף הגורמים המוסדיים שהשקיעו בה עשרות מיליוני שקלים: חברת הביטוח הפניקס ובית ההשקעות מור, המחזיקים מאז ב-10.26% ו-7.16% ממניותיה בהתאמה.
למרות הכל, סיכוי לעתיד ירוק
יש לציין כי הצורך לפתרונות אנרגיה כדוגמת אגירת, ייעול וחיסכון אנרגטי גובר משנה לשנה ומתחזק במיוחד בעקבות שינויי האקלים, מלחמות ומאבקים המדגישים את הצורך בעצמאות אנרגטית, ועליית מחירי החשמל והאנרגיה ברחבי העולם.
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) מעריכה כי צריכת האנרגיה העולמית תגדל בעשרות אחוזים עד שנת 2040, (בהתאם לתחזיות מדיניות שונות), ואחד מהתחומים שעתידים לתרום לעלייה המהירה הוא הרכב החשמלי, שמכירותיו צמחו במאות אחוזים בעשור האחרון.
החברות הישראליות פועלות לפיתוח פתרונות מבוססי טכנולוגיה נקייה המצליחות לעבור פיילוטים ברחבי העולם, אך לא מצליחות עדיין להגיע לגביע הנכסף בדמות הכנסות ורווחים משמעותיים.
אך לאור מחירי מניותיהן יש משקיעים הבוחנים אם יש בין החברות למי להעניק מאמונם ומכספם, והאם הן כלל יחזרו בעתיד לשווי השיא אליו נסחפו יחד עם הגל הירוק שהחל בשווקים עם משבר הקורונה.
