החברה הישראלית, והרשות המחוקקת בראשה, עוצמות עיניים אל מול המגפה השקטה - האלימות הכלכלית.
לאלימות במשפחה פנים רבות.: כנגד אלימות פיזית, מילולית ונפשית חוקק החוק למניעת אלימות במשפחה המגן על קורבנות האלימות המפורטים בו. אולם, אל לנו לשכוח, כי אלימות כלכלית, אשר בעיקרה מופנית כנגד נשים היא חמורה לא פחות.
שלא נתבלבל: למרות שמדובר באלימות שקטה, אשר השכנים אינם שומעים אותה ואינם יכולים להיחלץ לעזרת הקורבן, למרות שהיא איננה מותירה צלקות על הגוף, מדובר באלימות קשה לכל דבר ועניין, שלרוב מלווה גם באלימות מילולית ופיזית, ובוודאי מובילה אליהם.
מאחר ואלימות כלכלית אינה משאירה צלקות על הגוף אלא רק בנשמה, לא ניתן להציגן במשטרה ולהגיש תלונה בגינה, ואף לא ניתן לחשוף אותה בבית המשפט לענייני משפחה ולבקש צו הגנה מפני הפוגע. משכך, נשים רבות ומצולקות בצלקות בלתי נראות אך כל כך עמוקות וכואבות, כלל לא מעלות בדעתן שהן נפגעות אלימות.
איך נזהה אלימות כלכלית?
איך נזהה אלימות כלכלית? אלימות כלכלית מאופיינת בעיקר בשליטה בקרבן האלימות והתוצאה היא שלילת עצמאותו, רמיסת דימויו העצמי והפיכתו לכלי נזקק בידו של בן הזוג האלים.
אלימות כלכלית באה לידי ביטוי בכך שעל הקרבן נגזר לחיות חיי צניעות ועוני והוא מקבל את צרכיו הבסיסיים עפ"י שיקול דעתו ורצונו של בן הזוג האלים.
דרך אחרת לאלימות כלכלית היא כאשר בן הזוג האלים מונע מהקרבן לנהל את ענייניו הכספיים ובוודאי את ענייני הבית.
לשם הדוגמה, אחת מלקוחות משרדי שיתפה אותי בכך שמהלך נישואיהם בעלה היה נותן לה כרטיס אשראי נטען, שהוא כמובן היה טוען אותו עפ"י ראות עיניו, כדי שתוכל לעשות קניות הביתה. כשחשב שהיא "מתפרעת" עם הקניות, התחיל להקציב לה סכום לקניות, וכאשר חשב שהיא אינה מנהלת את הכסף בתבונה, לקח ממנה את הכרטיס והפך אותה לתלויה בו.
קרבן לאלימות כלכלית לא יודע מהו מצב חשבונות הבנק, אינו מודע למשכורתו של בן זוגו, אינו יודע מהו המצב הכלכלי בבית, אלא רק שומע, כי הוא הגורם למצוקה בה חיה המשפחה, הטחה שלרוב אינה משקפת את המציאות, שהרי בן הזוג האלים כלכלית מסתיר את הכנסותיו ואת חסכונותיו וגוזר על יתר בני הבית משטר של טרור כלכלי.
זה המקום לציין, כי אלימות כלכלית חוצת שכבות סוציואקונומיות. לא פעם מגיעות למשרדי נשים עשירות "על הנייר", נשואות שנים רבות לבעלי עסקים מצליחים ובעלי הון, אשר אין להן אפשרות לשכור שירותיו של עורך דין, מאחר והבעל סגר את "הברז". או אז אותן נשים מוצאות עצמן ללא שקל בכיסן ונאלצות לקבל תמיכה כספית מבני משפחתן על מנת שיוכלו למממן הליך משפטי שיאפשר להן לקבל את שמגיע להן.
מה קרה להצעת החוק שהונחה על שולחן הכנסת?
בקיץ 2020 בעיצומו של משבר הקורונה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה. מטרת החוק למגר את תופעת האלימות הכלכלית בין בני זוג ובין בני משפחה כדי להגן על הכבוד ועל האוטונומיה הכלכלית של אדם ועל מנת לקדם שוויון בין המינים.
לצערנו, הצעת החוק נדחתה בקול גדול. בין שלל הטיעונים המביכים שטענו נבחרי הציבור שחלקם טענו כי מדובר בחוק שיש לקבור אותו קבורת חמור, הקבורה הבזויה ביותר, נשמעו טענות כאילו החוק יגביר את המתח בתוך התא המשפחתי, יוביל לכך שבעל שאשתו סבור שאשתו בזבזה את כספי הבית יעשה בו שימוש ובכלל החוק יביא לפירוקן של משפחות.
המשמעות המצערת היא, שמדינת ישראל של 2022 עוצמת עיניים לנוכח מצב בו אדם חי תחת טרור כלכלי מתמשך בין קירות ביתו ונתון לחסדיו של בן זוגו.
החברה הישראלית ובוודאי המחוקק, שזה תפקידו, עדיין אינם מכירים בקרבן של אלימות כלכלית כקרבן לאלימות ועוצמים עיניה למול התופעה.
בשתיקתה החברה הישראלית נותנת לכך לגיטימציה.
הכותבת, עו"ד דלית יניב מסר, מומחית בדיני משפחה, בדגש על תיקי גירושין מורכבים