ממשלה חדשה, אפשר לבנות עליך או שהמדינה תמשיך להעלים עין?

מאז תחילת השנה עד התשעה בנובמבר נהרגו 64 בני אדם בתאונות עבודה לאחר שבמהלך כל שנת 2021, מצאו את מותם 72 פועלים, כך עפ"י נתוני קו לעובד - וזאת בהמשך ל-66 עובדים שהלכו לעולמם בתאונות עבודה בשנת 2020 ו-86 שנספו בתאונות עבודה בשנת 2019, היא השנה האחרונה לפני הקורונה. ייתכן מאוד כי מרביתכם לא שמעתם על ההרוגים, גם אם הופיעה ידיעה בנושא, היא הייתה בשוליים.

לא שמעתם על ההרוגים השנה מהסיבה הפשוטה ש-20 מההרוגים הם ערבים ישראלים, 13 פלסטינאים, 5 סינים, 12 כלל לא ידועה זהותם, אולי זרים לא רשומים מבין 30,000 תיירים "ששכחו" לצאת מישראל? וגם 13 ישראלים יהודים. רבים מההרוגים מתו בגין נפילה מגובה. ההרוגים הם מכלל הענפים, לא רק בענף הבנייה. הבטיחות בענף הבנייה ידועה לשמצה, כולכם שמעתם על העגורנים שקרסו.

בשנה הקרובה המצב עלול להחמיר מפני שעלות ההון עלתה בעקבות העלאות הריבית החדות והורעה הנגישות של עסקים להלוואות מבנקים או מהשוק המשני. חברות בכל הענפים ייאלצו לעבור לצמצום בהשקעות ולהאריך את חיי הציוד והמכונות הקיימים בכדי לנצלם עד תום, ככל האפשר.

עובדים פלשתינאים בענף הבינוי: המכסה עומדת כרגע עפ"י החלטת הממשלה מאוגוסט 2021 על 80,000 וזרים שיכולים לעבוד בישראל באופן רשמי, מספרם אמור להגיע בשנת 2025 ל-22,000 עובדים. כל העובדים כחוק בישראל זכאים לטיפול רפואי ושיקום והחזר הוצאות באמצעות המוסד לביטוח לאומי.

מאחור נשארים אחיהם של הפלשתינאים, השב"ח, שוהים בלתי חוקיים, איש איש לגורלו, ההערכה שישנם בישראל בין 20,000 ואולי עד 40,000 שב"חים. אם אין פיגועים כמו שאירעו השנה, אזי השלטונות מעלימים עין, בידיעה. הן צריך לבנות עוד ועוד דירות בגלל המחסור והנסיקה במחירים, ומי יבנה? אבל במקרה של תאונה, מי יפצה ומי ידאג לאלמנות ויתומים של הפועלים הלא מוסדרים מיהודה ושומרון? מי דואג לשלושים אלף מהגרים לא חוקיים עם אשרת תייר שפג תוקפה, העובדים במשק בית או סיעוד?

שר הבינוי החדש ושרי האוצר והעבודה יהיו חייבים, מיד עם הקמת הממשלה החדשה, לפתוח מיד בשיחות עם ממשלת סין בכדי לארגן הכנסת עשרות אלפי סינים לישראל. כניסתם עוכבה בשנים האחרונות, בתחילת בשל דרישת ממשלת סין כי לא יעבדו ב"שטחים" הנחשבים ככבושים ולאחר מכן בגלל התפרצות הקורונה. עכשיו ישנה הזדמנות פז להביא עובדים מסין מעבר למכסה שהממשלה קבעה אשתקד.

המשבר בענף הדיור בסין, החמור מזה עשרות שנים, הוא הזדמנות, מה שיאפשר לקבל עובדים סינים מיומנים וחרוצים שנפלטו מעבודה בסין, שכל קבלן ישמח לקבל, אין להם שני ביכולתם.

המשק הישראלי, כיום המשק החזק ביותר בעולם מבחינת הפעילות העכשווית וגם על פי התחזיות לעתיד, כולל חוב לתוצר, גרעון. העודף בחשבון השוטף מתחיל להיכנס להאטה, כמו בשאר העולם על רקע העליה החדה בריבית שמנהיג הבנק המרכזי של ארה"ב (שבעקבותיו הולך כול העולם, כולל בנק ישראל). מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה זינק בספטמבר ב-3,814 דירות לעומת ספטמבר 2021, עפ"י נתונים מנוכי עונתיות, ל-48,099 דירות שמחכות לקונה, שיא מאז ספטמבר 2020.

קצב הצמיחה של המשק יורד ברציפות מהרבע האחרון של 2021 שבו הייתה צמיחה של 10.5% לעומת הרבע השלישי של שנת 2021, הקצב ירד ל-9.8% ברבע הראשון של השנה, ל-7.7% ברבע השני של השנה ול-5.8% ברבע השלישי של השנה. הריבית הגואה בישראל ובעולם משפיעה לרעה. שעור האבטלה עלה באוקטובר השנה ל-4.3% לאחר 3.9% בספטמבר, שיא מאז נובמבר 2021.
בכדי למנוע גלישה להאטה בקצב הצמיחה, הממשלה החדשה צריכה להאריך את תקנות מס הכנסה לעניין הפחת המואץ, בזמן הקורונה ניתנה למפעלים האפשרות לבצע פחת מואץ בשעור כפול מהקבוע בתקנות מס הכנסה - אם מדובר ברכב עבודה שאינו משאית, או מכונות וציוד אחר.

התקנות פגו ב-30 ליוני השנה ולא הוארכו בגלל ממשלות מתחלפות. טוב יעשו משרדי התעשייה והאוצר להאריך התקנות בכדי להביא לעליה ברכישת ציוד חדש שיאפשר לייעל את הפעילות המשקית, יהיה בזה משום פיצוי על זינוק בעלות ההון שיזדקקו לו המפעלים להוציא בגין הלוואות המלוות רכישת הציוד. המשק הישראלי סובל מפריון נמוך בכל הקשור לתעשייה והפעילות המקומית בניגוד לפריון הגבוה בתעשיית ההייטק שעיקר פעילותה מוקדשת לחו"ל ושם זירת התחרות שלה.

לכן פריון העבודה בהייטק חיוני ופועל היטב. בזמן של עליה חדה במחיר ההון היחס בין הון לעבודה ליחידת תוצר עלול לעבור לטובת העבודה, בשל התייקרות ההון. לכן עלולה להתפתח פגיעה בפריון העבודה במשק, בייחוד עתה עת אנו נמצאים כמעט באבטלה חיכוכית. הארכת התקנות לפחת מואץ תביא למניעת גלישה מהירה ולעליה בחלקה של העבודה לעומת ההון בייצור השוטף בעלות יחידת תוצר של פריט זה או אחר.

אחת הסיבות לפריון הנמוך בישראל, במרבית הענפים, היא זמן הנסיעה, נסועה יומית למקום העבודה והחזרה ממנו, או קילומטרז' יומי בשפת העם.

בשנים האחרונות, בעיקר מאז תקופתו של ישראל כ"ץ כשר התחבורה, הושקעו סכומי עתק של עשרות מיליארדי שקלים בתשתית תחבורה: כבישים, דרכים מהירות גם באמצעות מנהרות חוצות הרים וגבעות, מחלפים, כבישי גישה, כבישי שרות לצד הכבישים, מסילות ברזל ועוד קווי רכבת עירונית ובינעירונית. וראה זה פלא, הזמן שהישראלי המתוסכל מבזבז על הנסיעות דווקא הולך וגדל. גם למי שיש רכב פרטי, מבלה שעות בישיבה אינסופית ברכבו, לעתים במהירות נמוכה, להוציאו מדעתו, כאשר אפילו הווייז מתחיל לאכזב בחודשים האחרונים.

כיצד קורה כי במדינת הייטק כמו ישראל, בין המובילות בעולם, אין מערכת מאוד משוכללת עם מיטב הבינה המלאכותית בכדי לתאם בזמן אמיתי בין מקטעי הדרך וסוגי כלי התחבורה בו בחר הנוסע לבצע נסיעותיו? ישנם מספר יישומיים לתחבורה ציבורית, כגון מוביט, אבל ההשקעה של הממשלה בפיתוח יישומים נוספים וחזקים, תעלה כמה שתעלה, תהייה זולה מהפסד של עשרות מיליארד שקלים למשק בגלל חוסר התיאום הנדרש בעיקר בלוח זמנים, בין אמצעי התחבורה הציבורית. דווקא בגלל שהייתה הצלחה בכניסת נשים לשוק העבודה (באוקטובר השנה שעור השתתפות 59.6% לעומת גברים 66.6%), ההשקעה בישומונים כאלה היא חיונית, צו השעה היום. ממשלת ישראל חייבת לעשות שימוש ביכולות ההייטק הישראלי לטובת כלל האוכלוסייה.

במחקר ופיתוח ישראל נמצאת במקום ראשון בעולם עם הוצאה של 5.8% ההוצאה האזרחית למו"פ, במקום השני בעולם נמצאת קוריאה הדרומית עם קרוב ל-4.8% ובסביבות 3.5% שוודיה, בלגיה וארה"ב - ו-2.8% במדינות ה-OECD (בממוצע). ההוצאה הישראלית עלתה בשנת 2021 ב-8.2% ל-87.7 מיליארד שקל. בשנת 2020 מחצית מהמימון של המו"פ בישראל מקורו היה בחו"ל וכ-40% מהמגזר העסקי.

חלקה של הממשלה בביצוע המו"פ האזרחי היה 1.1% בלבד מכלל המו"פ, של מלכ"רים 0.8%, של מוסדות השכלה גבוהה 7.1% ואת השאר מימן המגזר העסקי - 91%. הממשלה מימנה, גם באמצעות המוסדות להשכלה גבוהה, 8.9% בלבד מכלל מימון המחקר והפיתוח האזרחיים בישראל. פלא שאין מספיק כסף למימון שיפור תזמון התחבורה האזרחית לטובת העובדים במשק, עם מימון כה נמוך של הממשלה?

הממשלה הרחבה, כלומר גם בנק ישראל, מאפשרת להפחית את מספר סניפי הבנקים לשרות הציבור ומספר סניפי הדאר. הממשלה מזניחה אוכלוסייה זקנה וחלשה עם יכולת נמוכה להתנגדות לשלטונות. מספר בני 65 ומעלה העושים שימוש באינטרנט עלה ל-74%, אבל עדיין 26% מהם אינם עושים שימוש בכלי חיוני כזה לניהול חייהם האזרחיים, התכתבות מול השלטונות או הבנקים.

בקרב צעירים 94% עושים שימוש באינטרנט. רק 41% מהקשישים עושים שימוש באינטרנט לפעולות בנקאיות, 28% לתשלומי חשבונות, 34% לקבלת שרותים ממשרד הממשלה, 48% מחפשים מידע בנושא בריאות.

משרדי הממשלה - באמצעות תקציבים ייעודיים - חייבים למנוע בלבול, שנגזר ממגדל בבל - למנוע בלבול בתקשורת בין בני אדם מתרבויות שונות וממוצא שונה. זה יאפשר להגביר את הפריון ולמנוע גם תאונות עבודה. יהיה צורך מידי להגביר את ההבנה והתקשורת בין העובדים היהודים, הערבים, הרוסים והאוקראינים וכן עולי אתיופיה דוברי האמהרית.

יהיה צורך מידי להעביר ישראלים, כולל מנהלים, קורסים לערבית מקצועית מדוברת, להשביח את העברית בפי הערבים הישראלים, ללמד את ערביי יהודה ושומרון עברית מקצועית בסיסית פלוס וכן לשפר את העברית בפי הרוסים והאוקראינים וכן האתיופים. קורסים לשפות יכולים למנוע אי הבנות, להגביר את הייצור וכמובן למנוע תאונות עבודה. שימו לב: רק 38% מבני 65 ומעלה שולטים בשפה העברית, השליטה בדיבור קיימת רק בקרב כ-60% ובקריאה רק 58%, מתוך קבוצה זו. כ-46% מהערבים בני 65 ומעלה לא יודעים לקרוא בעברית לחלוטין, בקרב נשים 65% בנות 65 ומעלה אינן יכולות לקרוא עברית.

משום כך הממשלה החדשה חייבת להגביר את ההבנה בין בני האנוש בישראל, באמצעות קורסים וכיתות לימוד. להגביר את האוריינות הרגילה והאוריינות הדיגיטלית. במקביל להגביר אם יכולות בתחום המחשב והאינטרנט. מי שאינו שולט באוריינות הדיגיטלית, גם אם יודע קרוא וכתוב, הופך ויהפוך בתוך מספר שנים מעין אנאלפבית במונחים מודרניים. הבנקים והחברות כולל זרועות ממשלתיות ימזערו את הזקנים לנקודה לא רלוונטית באופק.

הבון טון היום הוא הבנייה לגובה עוד ועוד למעלה, 30 קומות ועוד מעט חמישים קופות, זהו נתון שמייצר בלבול בצידו. ככל שנעלה לגובה מספר הנפגעים בתאונות עבודה בענף הבנייה ילך ויעלה, גם כך מספר תאונות העבודה בענף הוא בין הגבוהים בעולם.

עפ"י מודל של זרוע העבודה של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית ביחד עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עם רמת דיוק של 80%, על כל 100 מבנים של עד 10 קומות ישנה 3 נפגעים ועל כל 100 בניינים "גבוהים" ישנם ויהיו 50 נפגעים בממוצע.

כאמור, מרבית הנפגעים בענף הבנייה הם בנפילה מגובה - והגובה ימשיך לעלות. המשמעות כי בשנים הקרובות מספר ההרוגים בענף הבנייה ילך ויעלה דרסטית, המינימום שאפשר לעשות מעבר להגברת הבטיחות היא לדעת את זהות העובדים ומשפחותיהם בכדי לתת להם תמיכה ורפואה בזמן האסון שהיכה בהם. הריבית הגבוהה שנמצאת בעליה אינה מבשרת טובות למשפחותיהם. סליחה כבוד השרים המיועדים, האם זה בכלל מעניין אותכם לבצע שינויים חיוניים או שתמשיכו להעלים עין ולהאשים איש את רעהו, ממשלה את קודמתה?