שנת 2022 - ואולי מוטב לומר "גם שנת 2022", תסתיים עם עשרות הרוגים בתאונות עבודה ואלפי פצועים שנפגעו חלק גדול מהם כתוצאה מרשלנות של מעסיקיהם. על רקע נתונים אלו, ובטרם תיפתח השנה החדשה, מזהיר חזי שוורצמן - ראש מנהל הבטיחות בזרוע העבודה - את המעסיקים לבל יקלו ראש בבריאותם ובשמירה על חייהם של העובדים.
בראיון בלעדי לוואלה! כסף, הוא מציין כי במהלך השנה האחרונה גויסו מפקחים והוכשרו למשימה של פיקוח על מפעלים ובתי עסק, מתוך מטרה להקטין באופן משמעותי את שכיחות העבירות וההתנהלות הרשלנית שפוגעת בבריאותם של העובדים ומסכנת את חייהם.
כוונתו של שוורצמן אינה רק לתאונות עבודה שנגרמות בשל רשלנות מעסיקים, אלא גם להפקרות והזלזול שבאים לידי ביטוי במאות רבות, אולי אף יותר של עובדים ועובדות, שמוצאים את מותם מדי שנה בעקבות מחלות מקצוע ותחלואה שמקורה בפתולוגיה על רקע תעסוקתי. המספרים המטלטלים הם בגדר הערכה של גורמי מחקר זרים, וזאת בשל הקושי לקשור סיבתית בין התפרצות מחלות ותמותה לבין חשיפה לסיכונים במקום העבודה.
אינדיקציה נוספת להיקף הפגיעות בעבודה ניתן לקבל מנתוני משרד הבריאות. לפי דו"ח העוסק בביקורים, בשנת 2020 תאונות עבודה נרשמו בתור סיבת הביקור בכ-1.8% מהביקורים במחלקות לרפואה דחופה, ובסך הכול 46,600 ביקורים בשנת 2020.
"אנו מציעים למפעלים ולאחראים על הבטיחות בעבודה, להקפיד הקפדה יתרה על יצירת סביבת עבודה בטוחה. אנו לא נהסס לנקוט בכל האמצעים המשפטיים שעומדים לרשותנו, ובכלל זה גם סגירת בתי עסק ובמקרים מסוימים, גם הגשת עיצומים כספיים ונקיטה בפעולות נוספות". איומיו של חזי לא מסתכמים בכך: " אנו מסמנים את שנת 2023 כשנת מפנה בכל הנוגע למאמצים מבצעיים, טכנולוגיים וקידום רגולציות לשם הגדלת בטיחות העובדים ונעשה ככל שניתן בשביל להתמודד עם התופעה".
אילו בתי עסק ומפעלים צפויים לדפיקה בדלת של מפקח מטעם זרוע העבודה? תעשיות ובתי מלאכה בהם העובדים חשופים לרעש, רטט, קרינה מייננת וקרינה אולטרה-סגולה, הרמת משקלים כבדים; חומרים כימיים, ובהם אבק מזיק ובכלל זה סיליקה ואסבסט ואף גורמים ביולוגיים.
האזהרה שמשחרר שוורצמן, אינה נאמרת בעלמא. על המעסיקים בישראל לקחת ברצינות יתרה את דבריו, שכן כבר כיום נרשם גידול משמעותי בשיעור של 25% במספר ביקורי הפיקוח שמבצעים פקחיי זרוע העבודה. "בשנים האחרונות בוצעו בממוצע 7,600 ביקורי פיקוח בתעשייה", הוא מציין, "עיקר העיצומים נרשמים בענף הבניה, אולם בל תתבלבלו: בתעשייה, עיקר השפעת הפיקוח היא בסגירה של תהליכי ייצור מסוכנים והבאתם לסף בטיחות מקסימלי לעובדים".
ואם באזהרות עסקינן, לקראת החורף, הן זרוע העבודה והן עו"ד רונן ורדי, מבכירי יועצי הבטיחות בישראל ומומחה לתאונות עבודה, מחדדים את הסיכון שכרוך בעבודה בתנאי אקלים סוערים, כאשר החץ מופנה בעיקר לקבלנים וליזמים. האזהרות מעוגנות היטב במציאות: בחודשים נובמבר - דצמבר 2021 נהרגו 10 עובדים, נתון דומה לנובמבר דצמבר 2020, כך שהסכנה בהחלט מוחשית: "בשונה משאר חודשי השנה, תאונות עבודה בחורף נגרמות בעיקר מסחיפת קרקע, התחשמלות כתוצאה של מגע חוטים, קונסטרוקציות שעפות וכיוב'. אנו ממליצים ליזמים ולקבלנים לחזק לקראת החורף כיסויים וקונסטרוקציות שונות כגון כגון גידורים, עיגון של מתקנים, כיסויים של מערכות חשמל, ניקוז מים". לדבריו, יש לפעול בדחיפות לחידוד הנהלים לעגורנאים בנוגע לאיסור הנפת מטען בזמן רוחות חזקות ועוד.
אולם את האשמה לתאונות אי אפשר לייחס רק למזג האוויר, שכן מי שייצר את התנאים להיווצרות האסון, הם כמובן גם קבלני המשנה, שיוצאים לרוב, ללא כל פגע. "החוק מטיל את האחריות רק על מנהל העבודה היחיד של האתר, אבל גם לקבלני המשנה יש חובת אחריות משמעותית ביותר כמו גם לעובדים עצמם", מוסיף ורדי, שבנוסף, מייצג קבלנים ומנהלי עבודה נגדם מוגשים כתבי אישום: " אין אכיפה כנגד קבלני משנה וכנגד עובדים. אף עובד לא קיבל קנס על הפרת כללי הבטיחות. גם קבלני משנה לא נענשים על ידי הרגולטור כך שלאף אחד אין אינטרס לעמוד בהוראות החוק".
בשורה התחתונה, מציין עו"ד ורדי כי האחריות לבטיחות באתרי הבניה צריכה להיות בראש ובראשונה על האחראים על העבודה - ראשי הצוותים של קבלני הביצוע בשטח. "יש להסדיר את הנושא ולהטיל אחריות. ובנוסף לאמור גם על היזמים אשר מתקצבים את עבודות הבניה, מנהלי הפרויקטים כגורם ניהולי בכיר באתר העבודות ועוד".