צרכנות חכמה, קווים לדמותה: בזמן שאנו עסוקים בעליות המחירים של תנובה ויוניליוור ומשווים שברי אחוזים, פערי המחירים בשוק עומדים על יותר מ 40% על אותו הסל.
מסתבר שהזיכרון הצרכני שלנו מצטמצם מיום ליום וקרוב לוודאי שהכוחות החזקים במשק הבינו זאת היטב, כל עליית מחירים מלווה בהיסטריה תקשורתית שנועדה לשרת את התפוצה או את אחוזי הצפייה, אבל לא להיטיב עם הצרכן.
ביום אחד האויב הוא דיפלומט, ביום אחר אסם נסטלה, בשלישי שסטוביץ' - וכך הלאה, כאשר אל החגיגה מצטרפות רשתות השיווק שמציגות בגאווה מדפים ריקים כעדות למלחמה (כביכול) בינן לבין הספקים, על אף שהאינטרס שלהם זהה: שנשלם כמה שיותר.
עבור הרשתות מדובר בהזדמנות פז להסיט את האש הציבורית מהרווחים שלהן (שנחתכו, על פי הדוחות האחרונים) אל עבר היצרנים והיבואנים, ובמקביל להבליט את המותגים הפרטיים המקבילים למוותגי "היקרן התורן". הרי כבר הצגנו פה סקרים שמוכיחים שעליות המחירים במותגים הפרטיים גבוהה יותר מהממוצע של המותגים הידועים... אז על מי הם עובדים? עלינו. ולמה? כי זה מצליח להן.
הרשתות הקמעונאיות נכשלות בהגנה אמיתית על האינטרס הצרכני, אבל במקרה הזה צריך לבחון לא רק את השחקנים אלא גם את המאמן, במקרה שלנו - רשות התחרות. מאז שזו הצעידה בסך קמעונאים, יצרנים ויבואנים אל חדרי החקירות וקיבלה את הכותרות שלה, קרו לכל הנחקרים רק דברים טובים... ולמרות שלכאורה לא אמור להיות קשר, חילופי השלטון עשויים להשפיע גם על חילופי תפקידים בראשות הגופים שאמורים להגן על הצרכן - וכך הלאה, ממשלה תחליף ממשלה - והצרכן הישראלי יופקר על ידי המדינה.
30% מהוצאות משק הבית שלנו - בחנויות הקרובות לבית
בסקר שביצע המכון לחקר הקמעונאות בשיתוף וואלה, סקרנו 20 רשתות שיווק שונות שפועלות במרכזי הערים ומתמחות בשיווק בסביבה האורבנית.
כ 30% מכלל הוצאות משק הבית על מוצרי מזון וצריכה נרכשים בסביבה האורבנית קרוב לבית, הוצאות משק הבית על מזון ומוצרי צריכה עומדים על כ 18% מסך הכנסות משק הבית ובזמן ש- 15% מכלל ההכנסות הן על קניות בסופרמרקט ובחנויות המתמחות.
סקרנו סל קניות המכיל את המוצרים השכיחים בקניות שבועיות בסביבה אורבנית, בסה"כ 59 מוצרים שונים ממותגים ידועים, הכוללים מוצרי יסוד, שתייה, מכולת, אפייה ובישול, קפואים, מוצרי חלב, מוצרי ניקוי וכביסה.
בדקנו את הסל בצורה זהה בין כל רשתות השיווק, ביצענו השוואה בסל הממוצע בשכונה מול הסלים הממוצעים בחנויות הדיסקאונט והצלחנו לזהות מגמה חדשה.
רשתות רבות מפעילות תתי רשתות כגון רמי לוי ורמי לוי בשכונה, שופרסל דיל ושופרסל שלי, יינות ביתן ויינות ביתן בסיטי, ויקטורי וויקטורי בסיטי ועוד. הבידול חדר גם לרשתות הפונות למגזר החרדי עם בידול בין אזור לאזור.
יקר, אבל פחות
המגמה שאנו מזהים היא שקיים קיטון בפערים בין החנויות השכונתיות לחנויות הדיסקאונט. אף על פי שהפערים הם עדיין עצומים, הממוצע עומד על 20% מול 27% בבדיקה שביצענו אשתקד(!). מאחר שהמחירים במינימרקט השכונתי לא ירדו, אלא אף עלו - הרי שהפער צומצם בעיקר תודות להתייקרות בסגמנט הדיסקאונט, הן בשל עליית מחירים ישירה והן בשל ביטול מבצעים והנחות (התייקרות סמויה אך מורגשת היטב בכיס).
יחד עם זאת ועל אף העיסוק ביוקר המחיה, ניכר שלא תמיד הצרכן האורבני עושה את החישוב. כך למשל, סל שבדקנו בחנות דיסקאונט של רשת יוחננוף עמד על 710 שקל מול אותו הסל ברשת סופר יודה שעומד על 997 שקל, כלומר פער של 40% עם הפרש של 287 שקל.
נתון נוסף בו ניתן להבחין הם הפערים בין מותגים שונים של אותה הרשת. כך למשל רשת שופרסל מפעילה את רשת שופרסל שלי, כאשר המקבילה שלה ברחוב החרדי היא רשת יש בשכונה - אותו הבית אותו הסגמנט (קרוב לבית) עם פער של 12% על אותו הסל לטובת הצרכן החרדי, נתון שמעיד על חשיבותו של הסקטור החרדי לרשת.
הפער בשכונה בסל בין רשת יש בשכונה לרשת סופר יודה עומד על 31% שהם 237 שקלים, רשת מחסני השוק בסיטי, מציגה את הסל הזול ביותר בקרב רשתות השיווק הכלליות (כלומר, הסגמנט האורבני, אך לא זה שממוקד בקהל צרכנים חרדי) עם סל בערך של 767 שקל.
בחנו את הממוצע בסלים במגזר החרדי בשכונה מול המגזר החילוני והכללי : הסל הממוצע במגזר הכללי עומד על 832 שקלים. הסל הממוצע במגזר החילוני, כולל רשתות אורבניות, עומד על 854 שקלים. הסל הממוצע במגזר החרדי עומד על 800 שקלים. כלומר, קיים פער לטובת הציבור החרדי, אבל בחלק גדול מהמקרים הוא נמוך ממה שמקובל לחשוב.
הכותב הוא מנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות
המחקר מבוסס על דיווחי רשתות השיווק לאתר משרד הכלכלה ומעובדים באמצעות מערכת פרייסז ונכונים לתאריך 23/11/2022 על פי מדגם צרכני שבוצע ע"י המכון לחקר הקמעונאות ט.ל.ח