מי הרוויח מהמס על כלים חד פעמיים? רמז: לא רק המדינה

הטלת המס על כלים חד פעמיים הייתה אחת ההחלטות המסעירות של משרד האוצר תחת אביגדור ליברמן והממשלה היוצאת. היוזמה נתפסה על ידי הציבור החרדי, לא כמהלך למען איכות הסביבה, אלא כניסיון לפגיעה מכוונת בו.

תחושת המרמור הייתה גם כלי נשק יעיל בידי פוליטיקאים חרדים, שהפכו את המס לסדין אדום. לא בכדי מיהרו רבים מהם להכריז כי המס האמור יבוטל עם חזרתם לשלטון.

אלא שמחקר שערך בנק ישראל ומתפרסם היום מעלה נתונים מדהימים: הקמעונאים העלו את מחירי הכלים החד פעמיים הרבה מעבר למרכיב המס החדש, או במילים אחרות: ניצלו את העובדה שהצרכנים ידעו שהוטל מס, אך לא ידעו לחשב את שיעורו, כדי לשלשל לכיסם הכנסה גבוה בהרבה מזו שהייתה מתקבלת לו שיקף המחיר החדש אך ורק את תוספת המס.

המחקר נערך במלאת שנה להטלת המס, החל מ-1.11.21 ובדק את השפעתו של המס על מחירי אחד המוצרים הנפוצים מבין הכלים החד פעמיים: כוסות חד-פעמיות מפלסטיק (שנעשה בהן שימוש מוגבר לא רק בסקטור החרדי כי אם גם בארגונים ציבוריים ועסקיים).

בדיקת בנק ישראל חשפה ממצא מדהים: העלייה בפועל של מחירי הכוסות הייתה גבוהה ב-70% מזו הנגזרת מהטלת המס: עלייה ממוצעת של כ-22 שקל לק"ג לעומת עלייה של כ-13 שקל (11 שקל בתוספת מע"מ שחל גם על המס), הנגזרת מהטלת המס.

השערת בנק ישראל היא כי עליית המחיר מעל ומעבר לחַבוּת המס תומכת באפשרות שהשוק אינו פועל בתחרות משוכללת בגלל מבנה צד ההיצע של השוק או משום שהמידע העומד לרשות הצרכנים אינו מלא.

עוד מציינים עורכי המחקר כי העלאה עודפת של המחיר לאחר הטלת מיסים דומים היא תופעה מוכרת בעולם. במקרה הנוכחי, נראה שהקושי של הצרכנים לזהות את ההעלאה הנגזרת מהמס - קושי הנובע מכך שהמס נקבע על בסיס המשקל, שאותו קשה לצרכן להעריך - הקל על ההעלאה העודפת של המחיר.

אחת המסקנות המרכזיות לפיכך היא כי ההעלאה העודפת של המחירים מצביעה על הצורך לאזן בין הגדרת מס המפשטת את גבייתו ומותאמת להשגת תכליתו, לבין הגדרה המובנת לצרכן. קביעת המס כאחוז מהמחיר לצרכן עשויה להקל על הצרכנים להשוות בינו לבין עליית המחיר בפועל, אך עלולה להציב קשיים אחרים. לחלופין, אפשר ללוות את המס הקצוב בהטלת חובה לסמן על גבי האריזה את משקלה, ואף את גובה המס החל עליה.

עד כאן ממצאי בנק ישראל - ועתה לחלק מהמשמעויות הנגזרות: כאמור, עליות מחיר בשיעור עודף מעל למחיר שמשקף את תוספת המס לבדה, היא מגמה עולמית. אחת הסיבות לכך היא כי רצון של הקמעונאים שצופים ירידה במכירות כתוצאה מעליית המחיר, להוציא יותר ממי שכן ממשיכים לרכוש את הכלים החד פעמיים שאינם מתכלים.

נוסף על כך, עיתוי הטלת המס בישראל הפגיש אותו במהרה עם התייקרות מחירי הדלק, שמשפיעים על חומר הגלם לייצור, לכאורה סיבה להתייקרות ללא כל קשר למס.

שני סעיפים אלה קשורים לשיקול מסחרי מוצדק-לכאורה של הקמעונאים, אבל יש גם מאפיין ייחודי לישראל שאין לשלול אותו על הסף: המס לא שירת רק את קופת המדינה והמחיר המופקע לא שירת רק את שורת הרווח של הקמעונאים, אלא גם הצמיח הון פוליטי לעסקני הציבור החרדי, שעטו עליו כמוצאי שלל רב. עליית המחיר בפועל הרבה מעבר לשיעור המתחייב מעצם המס, הכבידה מאוד על משפחות מרובות ילדים והעצימה את תחושת הקיפוח שנובעת מהמס האנטי-חרדי כביכול.