בוועידת האקלים שנערכה החודש (נובמבר) בשארם א-שייח נכחו מעל ל-35,000 איש, מתוכם כמעט שליש היו נציגי ארגונים לא ממשלתיים וארגוני החברה האזרחית. הארגונים בלטו מאוד בשטח ונכחו בדוכנים, בביתנים, בפעולות מחאה והסברה ובאירועי צד והיה אפילו וולוסירפטור (דינוזאור) אימתני שהסתובב ברחבי הכנס עם שלט 'אל תבחרו בהכחדה'.
אלא שגם גופים מסחריים בעלי אחריות בלתי מבוטלת למשבר האקלים, כמו חברת קוקה קולה וחברת ג'נרל מוטורס, נכחו, לפחות מאחורי הקלעים, בוועידה, וספקיות הנפט הגדולות בלטו מאוד במרחב, ואכן חלק מחברי התנועה הסביבתית סבורים שעל ארגוני הסביבה להדיר רגליהם מהוועידות הרשמיות, הבזבזניות במשאבים ובאנרגיה ונתמכות על ידי גופים כלכליים מזהמים, כאשר הן למעשה אמורות להעביר מסר של צמצום וצניעות.
נוכחות ומעורבות החברה האזרחית בוועידה מעלה שאלה חשובה - מה תפקיד החברה האזרחית בוועידות האקלים ובמשבר האקלים בכלל?
ברור שלחברה האזרחית תפקיד חשוב בדרישה מהמדינה לקיים את התחייבויותיה במסגרת הסכמי פריז ולקדם יעדים שאפתניים יותר מהנוכחיים להפחתת פליטות גזי חממה. אך לא פחות מכך לארגוני החברה האזרחית יכולת לקיים קשר עם השטח ולדאוג שנושאי צדק אקלימי, שלום וסביבה, קהילות חלשות, ובאופן כללי פעילות Bottom-up לא תזנח.
אחת הפלטפורמות הבולטות לפעילות ארגוני החברה האזרחית בתחום האקלים היא קואליציית האקלים בהובלת חיים וסביבה, ארגון הגג של התנועה הסביבתית בישראל. הקואליציה מאפשרת שיתופי פעולה בין עשרות ארגוני סביבה וחברה שמבטאים את הטווח הרחב של השלכות שינוי האקלים על הסביבה, החברה הישראלית והיחסי ישראל עם מדינות שכנות. שיתופי פעולה אלו באים לידי ביטוי, בין השאר, באירועים אזרחיים חשובים בנושא האקלים המתקיימים מידי שנה כוועידת האקלים הישראלית, מצעד האקלים וועידות האקלים האזוריות.
תחום נוסף בו לארגוני החברה האזרחית יש השפעה אדירה הוא תחום החינוך וההסברה. עשרות ארגונים סביבתיים וחברתיים בישראל מקיימים אין ספור פעילויות חינוך ומהווים כוח תגבור משמעותי, לעיתים המרכזי, לחינוך הדור הצעיר לקיימות ולשמירה על הסביבה, המורשת והנוף. רבים מארגונים אלו מקיימים את פעילויות ההסברה והחינוך שלהם ב'שטח' ובשלל אמצעים חווייתיים, שלרוב לא זמינים בחינוך הפורמאלי. כך, לדוגמא, בתחום החינוך הסביבתי-ימי, ארגונים ואגודות שונות, ובכללם עמותת אקואושן, מקיימים סיורי חוף, הפלגות, פעילויות ספורט ימי, צלילה ושנירקול בהם שזורים מסרים של שמירת טבע וסביבה. אין תחליף לחוויה הבלתי אמצעית כדי ליצור זיקה לטבע ורצון להגן עליו.
תחום נוסף בו לחברה האזרחית ישנה תרומה גדולה היא בשיתופי פעולה בין לאומיים. לארגוני הסביבה, בדומה לאקדמיה, יכולת לקיים קשרים ושיתופי פעולה בלתי רשמיים עם ארגונים במדינות בהן לישראל אין קשרים דיפלומטיים איתם. קשרים אלו יכולים להיות במגוון תחומים כגון תכניות חינוכיות, רישות והחלפת ידע ומידע בין קבוצות מתנדבים העוסקות הנושא מסוים כגון הערכות לטיפול בזיהום ים וגם בנושא משאבים חוצי גבולות, כמו לדוגמא הפרוייקט המשותף לישראל, ירדן והרשות הפלסטינאית להעברת מים וחשמל סולארי אותו קידמה במשך שנים רבות עמותת אקופיס.
וועידת האקלים בשארם א-שייח שיקפה באופן יפיפה את הערך המוסף והרב גוניות של החברה האזרחית ברחבי העולם וחשיבותה בהתמודדות עם המשבר הניצב לפתחנו, המתקיימת בתוך מרובע הכולל את הממשלה, המגזר העסקי, האקדמיה וארגוני החברה האזרחית. לכול אחד מהמגזרים הללו תפקיד חשוב בהנעת תהליכי קבלת החלטות, מדיניות וניהול ציבורי. הממשלה נותנת את המסגרת הרגולטורית, המגזר העסקי הוא הקטר הכלכלי המניע את התהליך, האקדמיה מייצרת ידע ואילו אנחנו- חברי התנועה הסביבתית, מדרבנים, ממריצים ושומרים שהתהליך לא יהיה רק כלכלי, טכני וביורוקרטי אלא יכלול גם אותנו - האזרחים.
הכותב הוא מנהל מדעי בעמותת "אקואושן"