ענף הקנאביס הרפואי הישראלי מחפש חבל הצלה, אך לעת זו מוצא רק את חבל התלייה. האשם שמחפשים השחקנים המקומיים - נמצא במראה.
כל תעשייה בחיתוליה עוברת טלטלות ותעשיית הקנאביס הרפואי המקומית לא שונה. זו עברה טלטלות בלתי פוסקות בארבע השנים האחרונות, אך ניכר כי העוצמתית מכולן היא החלטת הרגולטור בשלהי 2019 לאפשר ייבוא קנאביס רפואי לישראל.
החלטה זו הובילה את היצרנים והמגדלים עד כדי ניסיון נואש רק לא לאבד את השקעתם, ולשרוד את התקופה מתוך תקווה ליישום לגליזציה מקומית.
אך דוחות הרבעון השלישי של חברת הקנאביס הרפואי 'שיח מדיקל' חושפים את הסוד הגלוי: רווחיות הקנאביס הרפואי נשחקת ועימה כדאיות השחקנים המקומיים לפעילות בו, לפחות בעת זו.
שיח מדיקל הייתה מבין שחקניות הקנאביס הרפואי הציבוריות והפרטיות היחידות שהציגה רווח נקי בשנת 2021, ובמיוחד מבין חברות התחום הנסחרות בבורסה בתל אביב. החברה אף הציגה עלייה בהכנסות וברווח הנקי לאורך שהותה באחוזת בית.
ברבעון השלישי של השנה, עם זאת, תוצאות החברה הראו זינוק חד בהכנסות לתשעת החודשים הראשונים של השנה לכ-95 מיליון שקל, המבטאים עלייה של כ-152% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אך לצידה ירידה ברווח הנקי והכולל.
הרווח הכולל לשלושת הרבעונים הראשונים של השנה עמד על כ-2.1 מיליון שקל, ומבטא ירידה של כ-4.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בה הרווח הכולל של החברה עמד על כ-2.2 מיליון שקל, שנוצרו מהכנסות של כ-38 מיליון שקל.
יש לציין כי החברה לא הציגה הוצאות ייחודיות או חריגות, מלבד שילוש עלות המכירות לכ-64.8 מיליון שקל, אותו מסבירה החברה כתוצאה מהגדלת היקף פעילותה. הגדלת הפעילות גם תרמה לעלייה של כ-220% בהוצאות המכירה והשיווק, שעמדו על כ-15.5 מיליון שקל לתשעת החודשים הראשונים של השנה, ושל כ-45% בהוצאות הנהלה וכלליות לכ-6.4 מיליון שקל.
בצל תוצאות דוחותיה הכספיים סיכמה מניית החברה את יום המסחר אתמול (ד') בירידה חדה של 17.58%, ושוויה ירד לכ-61.2 מיליון שקל. הירידה השלימה לחברה צלילה של כ-51.17% מתחילת השנה ושל 81.09% מאז שווי השיא אליו הגיעה החברה בינואר 2020, שעמד אז על כ-297.9 מיליון שקל.
הטעות: מלחמה במשרד הבריאות
בענף יש הטוענים כי הזעזוע בסקטור היה צפוי מראש, לאור התנגדות החברות המקומיות בתחילת 2019 לרפורמה שהוביל משרד הבריאות בתחום, שהכניסה חוליות נוספות לשרשרת הערך והובילה את החברות לחשוש למעמדן ורווחיהן.
כתוצאה מחשש זה הן נמנעו מלספק מוצרי קנאביס רפואי למטופלים דרך הרפורמה החדשה של המשרד, ויצרו מחסור חמור בשוק. כדי להיענות למחסור החליט אז היק"ר (יחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות) על צעד זמני של עד 6 חודשים ליבוא קנאביס רפואי לישראל, כדי לאפשר לחברות המקומיות להיענות לביקוש, והזמני הפך קבוע.
זרם הייבוא הלך והתגבר, ולצד הרוויה בשחקנים המקומיים שגם כך קיימת בשוק, החלה מלחמת מחירים שגובה את מחירה בשלל גופות החברות הציבוריות שיוצאות מהתחום בחודשים האחרונים.
הביקוש לקנאביס רפואי עומד כיום על כ-52 טון בשנה, כאשר יכולת הגידול והייצור של השחקנים המקומיים עומדת על כ-100 טון, ולצידם מיובאים עשרות טונות קנאביס רפואי נוספים הנלחמים על מקומם בריאות המטופלים.
יש המוסיפים כי תרומה נוספת לנפילת הסקטור היא בהתנהלותן העסקית של החברות, שלא עמדו בתחזיותיהן ובציפיות המשקיעים, לא נערכו לשינויי הרגולציה, ונמנעו מלעסוק בייבוא.
כעת החברות תולות תקוותן כי מי שיציל אותן מטעותן הוא אותו הגורם עימו שיחקו ב'ברוגז', אך זה המקום להזכיר שמשרד הבריאות מחויב לאיכות מוצרי הקנאביס הרפואי, ולא לרווחיות החברות המוכרות אותם.