ירוק, אורגני ונקי: האם הקוסמטיקה הטבעית טובה יותר לעור?

יצרניות הקוסמטיקה, ולא רק של מותגים ירוקים, מרבות להדגיש את נוכחות "המרכיבים הטבעיים" (תמציות זרעים, צמחים ושמנים אתריים) המוסיפה ארומה בריאה יותר לתכשיר.

לא בכדי "מרכיבים טבעיים", הם הלהיטים התורניים בתעשייה, כשהטבעי הפך ל-IN - טוב, בריא ומועיל ואילו ה"סינתטי"- הוא - OUT וכמעט מגונה.

"מילות הבאזז הטרנדיות ב-2022 בתחום היופי (ובכלל) הן; קיימות, אימפקט סביבתי, בר קיימא, טבעוני, טבעי או אורגני", אומר תומר פלד, מנכ"ל פיורמג'יק יצרנית ASTA-IN ומציין כי הן משקפות מגמה עולמית שצוברת תאוצה.

ואכן, מדו"ח שפורסם ע"י ה-British Soil Association Certification עולה כי צרכנות מודעת דחפה את שוק היופי הטבעי בבריטניה, לשיא של כל הזמנים, כשבני דור ה-Z, מובילים את המגמה.

הזוּמרים, שנולדו מסוף שנות התשעים ואילך, מבקשים לייחד את עצמם מהטיפוסים ה"פרימיטיביים" שהיו פה לפניהם. הם רואים בעצמם את שיא השכלול ואחד ממאפיניהם הבולטים - מודעות ירוקה מפותחת. בהתאמה, הם מעדיפים תכשירים המבוססים על "מרכיבים טבעיים" ואלו גם נתפסים בעינייהם כבטוחים ובלתי מזיקים.

והנתונים מדברים בעד עצמם - תמרוקים שהוסמכו עם Soil Association COSMOS באירופה, הכפילו את מכירותיהם אשתקד, מה שדחף את הנישה לשנת הצמיחה השמינית שלה ברציפות.

"מאחר ומדובר עדיין בשוק מתהווה, ההגדרה של "יופי נקי" עוד פתוחה לפרשנות", מוסיף פלד, "על פי רוב מדובר בתכשירים שמיוצרים ממרכיבים מהטבע, אולם משום שאין עדיין תקן - יש חברות שלעיתים מנצלות זאת לרעה, על ידי פרסום מטעה".

"רכיב נקי הוא רכיב שאינו מזיק לאדם ולסביבה, נחקר ואושר ע"י ארגון מסחרי או וולנטרי", אומר עידו מגל, הבעלים של לבידו. "אנו מבצעים מחקרים קבועים ואם יש צורך מוציאים מרכיבים מהרשימה. היה לנו לדוגמה משמר שלאורך השנים גילינו שגורם לרגישות והוצאנו אותו מהמוצרים. לעומת זאת, בקוסמטיקה הקונבנציונלית הוא עדיין בשימוש. רכיבים 'נקיים' יותר, בריאים לנו ולסביבה, והמחקרים מוכיחים שהם אפקטיביים באותה המידה".

לא בכדי מותגים שאינם ירוקים כלל, פוזלים לכיוון: ג'ייד עם סדרת סידולג'י, פיטולסטיל של ליראק, ליין herbier של פאיו, בוטניק של כיף ו-BOTOLOGY של דיאדרמין, הם רק כמה דוגמאות.

"כחלק מהאג'נדה של גרנייה, התחייב המותג לסלול את הדרך ליצירת יופי ירוק ונגיש יותר לכלל. אט אט, המותג משדרג את פורמולות מוצריו לטבעיות, כשכבר היום מרביתן עשויות מ-98% מרכיבים טבעיים ואורגניים", מציינת מאיה לזר - מדריכת המותג.

לאחרונה עלתה לכותרות מעצבת האופנה סטלה מקרטני, שבהשקת קו הביוטי שלה ציינה כי כשהחלה לעבוד עליו ידעה שנדרש שינוי בתעשייה.

"קיוויתי לייצר מוצרי טיפוח יוקרתיים אלטרנטיביים שלא מצאתי בעצמי בשוק. מטרתי - ליצור מוצרי טיפוח ידידותיים שיתאימו גם לכדור הארץ וגם לאנשים".

בקוסמטיקה הקונבנציונאלית שכיחים כידוע חלקיקי פלסטיק זעירים המכונים "מיקרו-פלסטיק", המשמעות - חלק מהם מצליח לחדור לרקמות ולתאי הגוף ולגרום לדלקת ויש להם גם השפעה הרסנית על הסביבה הימית, משום שהם נעים בזרמי הים, ואין לבעלי החיים הימיים כל דרך להימנע מבליעתם.
באתר beat the microbead, נכתב כי "בכל פעם שמורחים קרם נגד קמטים מחדירים לפנים כ-90 אלף חלקיקי פלסטיק".

המיקרו-פלסטיק אינו היחיד ששנוי במחלוקת. במחקרים נמצא שמרכיבים כימים נוספים נמצאים ברקמות ובמחזור הדם. למשל חלק מהכימיקלים המשמשים להגנה מהשמש שהופיעו בבדיקות דם גם שעות לאחר מריחתם.

ברקמות שד מוצאים כמויות גבוהות של אלומיניום שנספג מדאודורנטים מסוג אנטיפרסיפרנט, וכך גם הפראבנים (משמרים) הנספגים דרך העור ושוהים זמן ממושך בנוזל הבין תאי. גם הדטגרנט - אותו חומר המסיס שומן ולכלוך, המופק מנפט, וגם הפורמלין ושאר מרכיבי ה-SLS, לא טוב להם שיישארו על העור- הם גורמים לפגיעה בחסם הטבעי שלו ומחוללי גירויים.

"קוסמטיקה טבעית ונקייה היא קוסמטיקה נטולת כימיקלים סינתטים לחלוטין, מתוך ההבנה שיש בטבע את כל הדרוש כדי לשמור על עור בריא ויפה וגם לשמור על איכות וטריות המוצר", קובע עידו משעל - עידו משעל - מהנדס כימיה בלבנדר קוסמטיקה.

"כדי לייצר קוסמטיקה טבעית חייבת להיות הבנה עמוקה ומקצועית באשר לחומרים הפעילים שיש במרכיבים מהטבע, בשילובים הנכונים בין השמנים והחמאות, תוך הכרות עמוקה בתחום הארומתרפיה. המינונים של המרכיבים הטבעיים צריכים להיות כ"כ מדויקים, באופן כזה שהמוצר יעניק אפקט משמעותי לפנים, לטווח הקצר והארוך. גם תהליך הייצור של הקוסמטיקה הטבעית שונה - הוא חייב להיעשות בכמויות קטנות כדי לשמור על טריות המוצרים, שכן אין בהם משמרים שתפקידם להאריך את חיי המדף".

לעת עתה קיים פיקוח של BDHI (תו גרמני לקוסמטיקה טבעית) הניתן למותגים שמוצריהם אינם מכילים שמנים מינרליים, וזלין, סיליקון, חומרים משמרים, חומרי טעם וצבע סינתטים.

לצידו, שני תקנים של ארגון התקינה העולמי ISO המגדירים מהו תכשיר טבעי ומה ממקור טבעי. בקרוב, אף עשוי להתווסף תקן נוסף (16128) שיאפשר ליצרנים לפרסם על מוצריהם, האם מדובר במוצרים טבעיים או מהו בדיוק החלק הטבעי בהם.

נישה מתפתחת נוספת - האורגנית, ונדמה שככל שאנחנו נעשים יותר ירוקים, אקולוגיים ושוחרי איכות הסביבה, כך נעים יותר להתהדר בה.

בדומה לזאת הטבעית, יתרונה טמון בצמצום המגע עם חומרים כימיים, וביניהם חומרי הדברה וריסוס, כמו גם בהבטחה לצמצום של ריאקציות אלרגיות. כדי שתכשיר ייחשב אורגני, עליו להכיל לפחות 95% מרכיבים ממקורות צמחיים טבעיים ולפחות 10% של מרכיבים אורגניים, וחל איסור על שימוש במרכיבים סינתטיים, כשהאריזות חייבות להיות מחומרים למיחזור.

הגוף המפקח על המוצרים ומעניק להם את תו התקן הוא "ECOCERT" הצרפתי, שמהווה את הסמכות העליונה לאישור האורגני. לצידו ישנו תקן NA-TRUE הניתן לתכשירים טבעיים ואורגניים. זה נחשב כמחמיר יותר מהצרפתי.

למדקדקים אף מומלץ להסתייע במילון "Inci" לחומרי הגלם של הקוסמטיקה, אותו תוכלו למצוא ברשת.

"כיוון שחלק מהארגונים מעניק במקביל אישורים אורגניים וטבעיים, הצרכן מתקשה להבדיל, ולעיתים אף מתבלבל. היום ניתן לקבל אישור גם אם במוצר יש רק 10% רכיבים אורגניים, ואף ארגון אינו דורש 100%, ויש בזה היגיון מסוים כי לחלק מהמרכיבים אין תחליף אורגני", אומרת שרונה רומנו לזר - בעלת המותג ecoLove ומוסיפה: "גם לקוסמטיקה נקייה אין סטנדרט אחיד, זה משתנה בין מותג למותג ובין מדינה אחת לאחרת, יש אומנם תו ecolabel אך הוא וולונטרי".

"אם בכל זאת חשוב לכם לרכוש תמרוק טבעי, העדיפו לרכוש כזה שמסומן כאורגני, כי אז הסיכוי שרוב מרכיביו טבעיים", מסכמת ההומאופטית מיכל לוין.

כשאנו רואים על תכשיר קוסמטי תווית שמעידה שהוא "טבעי", רובנו בטוחים שיש לו פחות תופעות לוואי לא צפויות. לאפקט הזה קוראים "תיאוריית איש המערות". לא משנה עד כמה אנו מתקדמים אינטלקטואלית, עמוק בפנים רובנו סבורים שהגוף נועד לפעול כפי שפעל בתקופה הפרהיסטורית. ומכאן, ההיקש ברור - הכי טוב למרוח מה שמרחו אבות אבותינו, ומומלץ להתרחק מממרכיבים סינתטיים שנוצרו במעבדה.

זה נשמע כמו הנחה נכונה, אבל בחיים האמיתיים הדברים מורכבים יותר, בעיקר משום שישנם מרכיבים סינתטיים שהם במובהק פחות מזיקים ממרכיבים טבעיים, וישנם גם לא מעט מרכיבים טבעיים שמזיקים מאוד.

לא כאן המקום להיכנס לדיון ההשפעה והאפקט של התכשירים הטבעיים, אולם יצוין - כל תרכובת בטבע היא למעשה תרכובת כימית, ותרכובת אורגנית לאו דווקא יותר בריאה. למעשה, חלק גדול מהרעלים הקשים ביותר מקורם במקורות טבעיים, למשל צמח הדיגיטליס, המריחואנה ונוזל עץ התאנה שיש להם השפעות שליליות.

בנוסף, יש דרמטולוגים שתומכים בתכשירים הסינתטיים משום שאלה עברו לשיטתם מחקר יסודי במעבדה, והעובדה שמרכיבים אורגניים מאושרים בתו תקן, אינה הופכת אותם מבחינתם לטובים יותר.
מה גם שאחת הבעיות השכיחות בתכשירים האורגניים היא שאין בהם כאמור חומר משמר, מפני שהוא אינו טבעי. המשמעות היא - זמן המדף קצר ובהיעדר חומר משמר התמרוק עשוי להתקלקל ולהפוך מזוהם על-ידי חיידקים או עובש תוך זמן קצר.

בקוסמטיקה הטבעית, ובמיוחד בזו ה"נקייה" יש לנקוט משנה זהירות משום שמדובר במרכיבים פעילים מאוד. למרות הנחה השגויה שהקוסמטיקה הטבעית - היפואלרגנית, תיתכן אלרגיה גם לשמנים אתריים, במיוחד לעצי מחט כגון אורנים או ברושים ובמילים אחרות - קוסמטיקה טבעית מקורה בצמחים - וישנם צמחים שמעוררים אלרגיה.

מה גם, שתהליך ההפקה של התמציות מצמחים כרוך לא פעם בהרס של המרכיבים המועילים, כך שלעיתים בסיום התהליך נשארים ללא מרכיבים מועילים. למשל אלווורה - תהליך ההפקה התעשייתי כמעט הורס אותה לחלוטין ולכן אין שום דמיון בין מה שמקבלים כשקוטפים את עלה הצמח מהגינה ומניחים את הג'ל שלו על העור למה שיש ברוב התכשירים הקוסמטיים.

"בקוסמטיקה הטבעית עוד יש היגיון חלקי, אולם במוצרים האורגניים אין כל היגיון וכמובן גם לא ביסוס מדעי", אומרת רופאת העור להבית אקרמן. "התרכובות האורגניות נחשבו בעבר לכאלה שמיוצרות בטבע ומכילות מולקולות של פחמן ומימן. היום כבר ניתן לייצר במעבדה באופן מלאכותי תרכובות כאלה. בקוסמטיקה בכלל יש מרכיבים שידוע שהם מיטיבים לעור ויש אחרים שלא - חלקם אורגנים או טבעים וחלקם לא - מבחינתי אין שום יתרון באורגנית!".

גם פרופסור יוני וולף, הדגיש בספרו "ויהי עור" את העובדה שבטבע מצויים אינספור חומרים מזיקים. "אינני טוען שלחומרים הסינתטיים אין תופעות לוואי, אך בניגוד לחומרים המופקים מטבע - אלה חומרים שהנוסחה שלהם ידועה ושהשפעותיהם המועילות והמזיקות נבדקו ונחקרו בצורה מדעית, ובכך יתרונם".