וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מחוץ לגדר: הסעיף הנעלם שעולה לנו 1.3 מיליארד דולר בשנה

עודכן לאחרונה: 5.12.2022 / 19:26

עלות גידור המט"ח היא מושג שרובנו לא מכיר, אבל כולנו משלמים. כמה? מיליארדים. למה? כי זו הדרך היחידה של קרנות הפנסיה שלנו להגן על נכסים שחשופים לשינויים בשער הדולר. מבולבלים? ננסה לעשות קצת סדר

אילוסטרציה. ShutterStock
להמר על השער העתידי של הדולר או לגדר את הסיכון?/ShutterStock

כשמחיר הדיור עולה או כאשר מעלים מחירים בסופרמרקט, כולנו יודעים לצקצק בלשון ולבכות על יוקר המחיה, אבל יש עלות נסתרת הטמונה בהשקעות של כולנו - גם של מי שלא השקיע מעולם שקל בעצמו בבורסה, אלא רק מפריש משכרו לפנסיה: עלות גידור המט"ח, שעולה לכולנו עד כ-1.3 מיליארד דולר בשנה.

הגידור נועד כדי להגן על שער המט"ח. מהי הגנת מט"ח? מדובר בעלות שכולנו נושאים בה דרך הכספים המנוהלים בקרנות הפנסיה, ההשתלמות וחברות הביטוח, ה"מבטחות" את הכספים שלנו שמושקעים על ידן בחו"ל מסיכוני תנודות חדות בשערי המטבעות שעלולים לפגוע בחסכונות.

ה"ביטוח" מגיע בדמות גידור הסיכון הטמון ברכישת נכסיהן השונים בחו"ל, כדוגמת מניות ואג"ח, באמצעות מטבע זר, ובעיקר הדולר, שהוא המטבע הזר העיקרי הנסחר בישראל (ובעולם).

אלא שהעלות הזו עלתה באופן משמעותי בשנה האחרונה; עלות גידור המט"ח לשנה עלתה מכ-0.7% ל-3.07% נכון לסוף נובמבר האחרון, ומאז ירדה לכ-2.5%. כך על פי נתוני חטיבת שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, ובהתאם לסוג העסקה המבוקשת.

העלייה הובילה לתרעומת בקרב הגופים המוסדיים, בשל הנתח שעלות גידור זו גורעת מתוצאותיהם החיוביות, או לחילופין (מה שמאפיין יותר את שוק ההון של 2022) מעמיקה את אלו השליליות. לצד זאת יש לציין, כאמור, כי תשלום העלות יוצא בסופו של דבר מכיס ציבור החוסכים. הכיס של כולנו.

שקלים מול דולרים. ShutterStock
שקלים מול דולרים, זה כל הסיפור/ShutterStock

כסף גדול, שוק קטן

האחוז אמנם נראה זעיר ובלתי משמעותי, אך נתוני בנק ישראל מראים שכלל הגורמים המוסדיים בישראל (חברות הביטוח, קרנות הפנסיה, בתי ההשקעות, וכו') חשופים לכ-176.32 מיליארד דולר נכון לסוף ספטמבר האחרון, המהווים כ-27.8% מגודל תיק ההשקעות המצרפי המנוהל על ידם.

נתוני בנק ישראל מראים עוד, כי כלל הגופים המוסדיים מגדרים כ-30% מחשיפתם למט"ח (ללא נגזרים) נכון לסוף ספטמבר האחרון, המעמידה את עלות הגנת המט"ח שלהם על כ-1.3 מיליארד דולר בשנה.

העלות עלולה להיות גדולה יותר בהיעדר גידור, גם כך כ-70% מיתר חשיפת הגופים המוסדיים לנכסי המט"ח עלולים לספוג ירידות משמעותיות. אך אם היו המוסדיים מגדרים את מלוא חשיפתם למט"ח, הייתה עלותה מטפסת עד כ-4.4 מיליארד דולר.

למה זה קורה? בעיקר כי השוק הישראלי קטן על כמות הכסף שהגופים המוסדיים מנהלים, שעל פי נתוני בנק ישראל לספטמבר האחרון עומדים על כ-2.6 טריליון דולר. לגופים המוסדיים אין מספיק נכסים אפשריים להשקעה בישראל ברמות הסיכון הנדרשות מהם, ולפיכך הם מפנים את כספי העמיתים שלהם לרכישת נכסים שונים בחו"ל.

בהקשר זה נציין, כי כמות נכסי המוסדיים בספטמבר האחרון מבטאת ירידה של כ-5.5% לעומת סך נכסיהם בינואר האחרון, בין היתר בשל הירידות האחרונות הנחוות בשווקים, שהם כ-150.7 מיליארד שקל פחות.

לפיכך כל העמסה נוספת על עלויות ההשקעה כיום, מכבידה מאוד על אפשרויות צמיחת כספי המשקיעים בעת זו.

sheen-shitof

שדרגו את הביצועים

הארכת משך האקט ושיפור ההנאה במיטה - במבצע מיוחד

בשיתוף "גברא"
מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים. ענבל מרמרי,
מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים. בנק הפועלים/ענבל מרמרי

החשיפה עולה עם הריבית בארה"ב

מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, הסביר לוואלה! כסף, כי "שוק המט"ח מתנהל בהתאם להיצע וביקוש כמו כל שוק אחר, והשוק המקומי חווה מתחילת השנה ביקוש נרחב לדולרים, שנובע ממספר סיבות עיקריות. אחת מהן היא התחזקות ניכרת של מטבע הדולר בעולם על רקע העלאת הריבית החדה בארה"ב, המפנה הון לעבר פיקדונות דולריים.

סיבה נוספת היא חשיפה רחבה של הגופים המוסדיים למט"ח, שרק ממשיכה להתרחב, בשל הצורך שלהם לאתר נכסי השקעה המתאימים למדיניות ההשקעות שלהם, ושאינם נמצאים בישראל. זאת בצל צמיחת האוכלוסייה והכלכלה המקומית, המרחיבים את כמות הכספים המתנהלים בהם.

רכישות נכסי ההשקעה השונים בחו"ל מתקיימות לפי המטבע בו הם נרכשים, וכך לדוגמא, אם קרן פנסיה מסוימת רכשה מניות בחברה הנסחרת בבורסה האמריקאית היא ביצעה הרכישה בדולרים. מכאן חשיפתה לדולר.

הגופים המוסדיים בישראל משקיעים חלק מהשקעותיהם בחו"ל באמצעות חוזים עתידיים. מכאן, כאשר שווקי המניות בארה"ב יורדים - המוסדיים נאלצים להגדיל את הביטחונות על אותם חוזים, ולרכוש דולרים בתקופות של ירידות בשווקים.

התנודות בין הדולר, באמצעותו נעשו הרכישות, לבין השקל, המטבע באמצעותו פועלת הכלכלה הישראלית - הנכנס ויוצא מהגופים המוסדיים, יכולות להשפיע לא פחות מתנודות מניות החברה שאותו גוף מוסדי רכש.

יתרה מכך, בעת ירידות חדות בשווקים גופים מוסדיים נוטים לרכוש דולרים, לרוב כדי למתן את הירידות בתיק השקלי. זאת כיוון שכאשר שווקי המניות בעולם יורדים בחדות החשיפה של הגופים המוסדיים בישראל למט"ח יורדת עימם שכן אם נכס עלה X דולרים לאחר הירידות כבר עלה פחות, ולפיכך חשיפתם בשווי הדולרי של הנכס ירדה.

אך היות שהדולר מהווה סוג של הגנה על תיקי הגופים המוסדיים שכן הוא עולה לרוב כאשר השווקים יורדים, המוסדיים נוטים בתקופות אלו לרכוש מט"ח כדי להגדיל מחדש את חשיפתם הדולרית".

רוצים לדעת איך משפיע שוק האג"ח על מחירי הדיור שלנו? https://finance.walla.co.il/item/3543685

מכולות ומלגזה בנמל. ShutterStock
יצואנים: מוכרים את שער הדולר העתידי במחיר נמוך יותר מהשער הנוכחי. המרווח בין השניים מהווה את עלות הגידור/ShutterStock

בחזרה לעתיד

הגופים המוסדיים, עם זאת, אינם הגוף היחיד המבקש להגן על נכסיו במט"ח, ואליהם מצטרפים, בין היתר, גם היצואנים, ולכך יש חשיבות רבה במשק מוטה ייצוא כדוגמת ישראל.

בהקשר זה הוסיף שפריר: "יצואן שרוצה לגדר את עצמו הוא דוגמא טובה להבנת שוק המט"ח, שכן במצב הנוכחי אותו יצואן מוכר את שער הדולר העתידי (Forward - עסקה בשער מוסכם מראש ובסכום מוגדר שתבוצע בתאריך נתון בעתיד) במחיר נמוך יותר משער המטבע הנוכחי (Spot - שער המטבע ביום בוצעה עסקת ה-Forward) במדינה לה הוא מייצא. המרווח בין השער ביום בו הוא ביצע עסקה לבין השער בו מכר בפועל היא עלות הגידור שלו".

כיוון שמדובר בעלויות משמעותיות הנוצרות ממרווחי שערי המטבע, יש המפנים אצבעות רבות לעבר הרגולטור - בנק ישראל, שבין תפקידיו גם ייצוב המטבע ושמירת שערו אל מול הדולר, שהינו המטבע העיקרי עימו מתנהלת הכלכלה הישראלית.

בהקשר זה יש לציין, כי בנק ישראל מנפיק יותר מק"מים (מלווה קצר מועד, סוג של אג"ח ממשלתי) וסופג נזילות שקלית במערכת. בכך הוא דוחף את עלויות הגידור לירידה.

כיוון שהתשלום יוצא בעקיפין מכיס הציבור, נשאלת השאלה האם אין דרך נוספת באמצעותה ניתן להוריד עבורו את גובה החשבון?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully