שופרסל נאלצה השבוע להסכים לחלק מעליית המחירים שענקית מוצרי החלב תנובה דרשה ממנה. בסופו של דבר היא אינה יכולה למנוע מלקוחותיה מגוון מוצרים בהם לתנובה יש מעין מונופול מקומי.
לחלק אחר של מגוון מוצרי תנובה, 160 מוצרים, לא אושרו העלאות המחירים. יש לצפות כי שופרסל תחפש מקורות אחרים ולבסוף תאלץ לפנות גם לייבוא, אפילו הוא כרוך בקשיי לוגיסטיקה והגבלות משרדי החקלאות, הבריאות והאוצר.
האיום הסמוי האמיתי על שופרסל וגם על רשתות קמעונאיות אחרות הוא מצד קרפור הבינלאומית הצרפתית הנכנסת לישראל בזהירות והדרגה ואפשר כי לבסוף תכה במקומיים, כבר היום כמות מסוימת וקטנה של מוצריה, הזולים יחסית, מופיעים ביינות ביתן שאמורה לפתוח עשרות סניפים של הצרפתית בחודשים הקרובים ולהציע פריטים זולים יותר כיאה לקרפור (כרגע נמכרים המוצרים גם תחת המותג SUPER שיוסב לקארפור עם ההשקה הרשמית).
בעוד המחירים של מוצרי מזון עולים בישראל, בעולם הם דווקא יורדים. מדד מחירי המזון בעולם של האו"ם לחודש נובמבר ירד לרמה של 135.7 נקודות, מאז השיא בחודש אפריל בו עמד המדד על 159.7 נקודות. כלומר הייתה ירידה במשך שבעה חודשים בשיעור של כ- 15% בסל מחירי המזון שמפרסם הארגון.
מדד סל המזון של האו"ם מבוסס על בסיס על מחירי המזון בשנת 2014-2016 שנקבע ל-100 נקודות. זהו מדד משוקלל לחמישה מוצרי יסוד שהאו"ם בחר לשם כך. ובישראל? מחירי המזון כולל ירקות ופירות עלו במשך שבעה חודשים עד לאוקטובר, החודש האחרון לגביו יש נתונים, ב-3.3%. אם ננטרל את הירקות והפירות, מחירי המזון עלו באותה תקופה ב-2.9%.
אין סיבה לעלייה
השאלה היא אם ציבור הצרכנים בישראל הרגיש את הירידה במחירי המזון, או להיפך? מחיר מוצרי החלב, אותו ממשיכות מחלבות בישראל להעלות בימים אלה, ירד בעולם באותה תקופה ב-5.7% ומחיר הגרעינים והדגנים, מהם מיוצר גם הקורנפלקס, שהתפרסם לאחרונה במאבק בין יצרניות ענק ובין מותגים אחרים פחות ידועים (שאתם אולי צריכים להעדיף), דווקא ירד בתקופה המדוברת ב-11.6%.
במדד כלולים עשרת הדגנים הנצרכים ביותר, כולל ארבעה סוגי תירס, המשמשים לייצור הקורנפלקס וארבעה סוגי אורז וחיטה. מחירי שמני מאכל וסוכר ירדו באותה תקופה ב-3%. אפילו מדד מחיר הבשר, הכלול בו גם "בשר אחר", ירד באותה תקופה ב-1.8%.
יבואו ויטענו המייקרים "פיחות". בין אפריל לנובמבר התייקר הדולר ביחס לשקל בממוצע ב-7.3%, מה שיכול להצביע על סיבה חלקית לעלייה במחירי המזון בישראל במונחי שקל. שימו לב, עדיין התייקרות הדולר נמוכה מהירידה של 15% במדד מחירי המזון של האו"ם, כך שסיבת הפיחות נפסלת.
כמובן שישנה גם הובלה ימית של מרבית המזון לישראל. יבואו ויטענו יבואנים ויצרנים מקומיים כי מחירי ההובלה - אותם צריך להאשים, חד וחלק. אז ככה, מדד מחירי ההובלה העולמית במכולות, כלומר מחיר השינוע בים במכלות עבור סחורות הנשלחות במכולות ירד בין אפריל לנובמבר בערך ב-67%, כן ששים ושבעה אחוז.
מחירי ההובלה בתפזורת עפ"י מדד בינלאומי, ירדו באותה תקופה ב-44%. מחיר השינוע מדרום מזרח אסיה לים התיכון, עבור סחורות המיובאות גם לישראל מהאזור האדיר של סין ומדינות אחרות במזרח הרחוק לישראל, ירד באותה תקופה ב-65%! כך גם סיבת ייקור ההובלה הימית נפסלת.
אז אולי צריך להאשים את תוספת עלות שכר העבודה בישראל שגררה להעלאות מחירים בישראל? בשבעת החודשים לפני חודש ספטמבר (אין נתונים מאורחים יותר, לפי שעה) - אם נתייחס לשבעה חודשים כמו בחישובים דלעיל, השכר של עובדים בחברות פרטיות בישראל עפ"י הלמ"ס דווקא ירד ב-0.4%, כלומר לא היו לחצי שכר לעלייה בעלות הייבוא והייצור. עוד סיבה להתייקרויות נפסלת.
אולי בכלל לא כדאי לייבא לישראל מוצרי מזון ואם מייבאים מוצרי מזון חייבים להעלות המחירים בכדי לפצות על ירידה בביקוש בישראל? בכדי למנוע תנודות בחישוב, בגלל עונתיות וחגי ישראל (שחלים בכל פעם בחודש אחר), נשווה הפעם ייבוא מוצרי מזון בעשרת החודשים הראשונים של השנה עד לחודש אוקטובר, החודש האחרון לגביו יש נתונים, לעומת עשרת החודשים המקבילים אשתקד.
התוצאה לא פחות ממדהימה, ייבוא מוצרי מזון עלה בין שתי התקופות ב-19%!, אפילו אם נפחית מכך את העלייה במספר התושבים, בשיעור של 2%, לשנה, עדיין יש עליה בייבוא מזון לנפש של 17%. כלומר חווינו נסיקה בייבוא מזון. מי מגדיל ייבוא המזון אם לא כדאי לו? ליבואנים ולחברות הקמעונאיות שאף הן נכנסו לתחום הייבוא עם מותגים פרטיים, הפתרון. מכאן שסיבת ירידה בביקוש, אף היא נפסלת.
ישנה אפשרות נוספת כי האוצר העלה את שעור מס החברות בשנת 2022 ובכדי לפצות על העליה במס מנסים יבואנים לפצות עצמם באמצעות העלאת מחירים (בפועל ובתיאוריה העלאת מס אינה בהכרח גוררת עליה במחירים). אז לא, מס החברות היה ונותר 23%.
אז אולי העלו בשנה האחרונה את המכס או הטילו מס קצוב על ייבוא מוצרי מזון? ובכן בפועל הממשלה היוצאת דווקא הגדילה את היקף המכסות באמצעות מכרזים בין יבואנים, בכדי להגדיל ייבוא המזון.
שיטת המכסות גרועה מבחינה כלכלית ומשקית, היא לעתים מעבירה "רווחי מכסה" לייבואן מעבר לשיווי משקל אם המכס או המס הקצוב על ייבוא היה מופחת לכל היבואנים. אך לעניינינו, אפשרויות הייבוא עלו, מה שהיה אמור להפחית את מחירי המזון. שר האוצר היוצא אביגדור ליברמן חתם לפני כחודשיים על צו להפחתה הדרגתית של המכס על דגים למרות התנגדות משקים ישראלים. אז גם סיבת מסים ומכסים נפסלת.
אולי חולשת השלטון? אחרי עשרות שנים בהם חברת תה ויסוצקי שולטת בשוק התה לסוגיו ושולטת ללא מצרים גם על המדפים ברשתות השיווק, שהפכו למעין קירות של תה ויסוצקי במעברים בסופרמרקטים, רק עיוור שטחו עיניו מלראות לא ישים לב, נזכרה "רשות התחרות" לבחון אם ויסוצקי מהווה מונופול עפ"י החוק. על זה נאמר בשפה חופשית "בוקר טוב אליהו". זוהי טיפה בים של עשייה של רשות התחרות.
הרשות למניעת תחרות
מה שרשות התחרות לא הבינה ולא מבינה כי עליה לא לבדוק היקף הבקשות למיזוגים בתחומים שונים (היא מתגאה בכך כי בשנת 2021 הוגשו 267 בקשות למיזוגים וב- 245 מקרים הסתיים הדיון בבקשות).
להפך, רשות התחרות חייבת לדווח לציבור הנאנק על שבירה ופיצול חברות והפיכתן למספר חברות שיתחרו בהמשך בינן לבין עצמן. מה על רשות התחרות לעשות? עליה לבחון כל המיזוגים וההשתלטויות, ברבע המאה האחרונה, במקרה שלנו בענף המזון, מה גרמו השתלטויות אלה לתחרות ולאחר בדיקה של מספר חודשים להוציא צו לגריעת החברות שנבלעו מהחברות הבולעות והמשתלטות, על ידי אילוץ המשתלטות למכור חברות שנכסו לעצמן באמצעות מיזוגים ורכישה של עוד ועוד חברות, קטנות בד"כ, והעמדתן כחברה עצמאית לאחר מכירתן לגורם אחר.
כלומר, אילוץ המכירה של חברות אלה בשוק, לאחר תקופה נתונה וידועה מראש, בכדי לא לגרום נזק למוכרת מפאת קוצר זמן. כך יפחתו אחדות מזרועותיה התמנוניים של חברות המזון בישראל. אם יש צורך, הכנסת החדשה תהיה חייבת לשנות חוקים שיאפשרו, סידוק, פיצול, הפרדה ומכירה של זרועות עסקיים של חברות גדולות מדי בשוק המזון, המכבידות על התחרות. רשות התחרות וקודמותיה, בשמות הקודמים, כגון הממונה על הגבלים עסקיים או היחידה המנהלית במשרד התעשייה, לא עשו הרבה בכדי למנוע בניית תמנוני ענק שפוגעים ברמת החיים של הישראלים, שמאסו בהבטחות הפוליטיקאים לעשיית צדק צרכני.
שימו לב כי מתוך כל הבקשות למיזוגים בכל התחומים, לאו דווקא מזון, בשנת 2021, רשות התחרות התנגדה רק לשניים. מתוך 267 בקשות למיזוגים בשנת 2021 רק 8% הוגשו בענף המזון. אולי פשוט כבר אין מה למזג!
אפילו בנושא המחסור בחמאה שהיה בתחילת 2019 "רשות התחרות" לא היא שפעלה מלכתחילה ויזמה את השינוי המתבקש במדיניות הממשלה אלא נגררה לשבח את הממשלה על מעשיה לאחר ביצוע הרפורמה. הממשלה הרחיבה את מכסות הייבוא של החמאה הפטורות ממכס, בהמשך הוחל פטור ממכס על ייבוא חמאה והורחב סל מוצרי החמאה שבפיקוח.
רשות התחרות בדקה את השפעת צעדי הממשלה למחסור בחמאה שהשפיע על המחירים ומצאה כי אכן הממשלה הביאה לגידול בהיצע ולירידת מחירים של מגוון חמאות וכניסת שחקנים קטנים לשוק היבוא. רשות התחרות הוציאה דו"ח בשנת 2021 על "פרשת החמאה" והציעה הסרת מכסים ומכסות לענפים נוספים.
בהמשך רשות התחרות הציעה לממשלה לאסור על יבואנים ישירים לעשות מעשים העלולים לפגוע בתחרות מצד ייבוא מקביל ואף לאפשר לרשות התחרות לקנוס יבואן ישיר ורשמי של פירמה מחו"ל על הפרעה לייבוא מקביל, עם אפשרות לקנס של עד 8% ממחזור החברה המפריעה לייבוא מקביל - ועד קנס של 100 מיליון שקל.
הצרפתים באים
אז אולי את מה שלא עשה הריבון, תעשה רשת המרכולים הבינלאומית הצרפתית קארפור, שנוסדה בשנת 1959 ולה כ-12,000 חנויות בעולם עם קרוב ל-320,000 עובדים. הכנסותיה בשנת 2021 היו כ-73 מיליארד יורו.
קארפור עומדת לעשות בית ספר לרשתות השיווק בישראל, שנהנו במשך שנים בשוק לא תחרותי, ועושות ככל העולה על רוחן, באין תחרות מחו"ל של רשתות קמעונאיות. קארפור פועלת בסין, טאיוון (בשותפות מקומית), פועלת היטב בברזיל, במזרח התיכון כולל איראן, מצרים עירק וירדן. היא פועלת בטורקיה, גאורגיה ואפילו באלבניה, במרבית האיחוד האירופאי וכן במושבות צרפת לשעבר בצפון אפריקה - מרוקו וטוניסיה.
מטבע הדברים לקארפור יש כח אדיר בקניות מול ספקים בכל העולם עבור הרשתות שלה המתוכננות בקפידה לפי גדלים ידועים מראש בכדי להעלות את המכירות למ"ר ובכדי להתאים לאוכלוסייה הייעודית לפי מאפייני צריכה מקומיים. קארפור גם רוכשת חנויות נוחות קטנות וכן מספקת סחורות לחנויות קטנות עצמאיות.
קארפור משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות לייעל את חנויותיה ולהעלאת הפריון, ולצבירת מידע אדיר: מה נקנה, מה העדיפו הלקוחות, איך להשיבם לקניות חוזרות וכמובן להקפדה על שרות. קארפור מסתמכת יותר ויותר על טכנולוגיה ואלגוריתמים בכדי לדעת מה להציע ללקוחות, 23% ממכירותיה מומלצות על ידי האלגוריתמים.
כן יש לה מערך משוכלל של פרסום דיגיטלי, איסוף נתונים וניתוח נתוני הביצוע. כבר היום חמישית מהמכירות נובעות מהדחיפה הדיגיטלית. כיצד תפעל קרפור מול תנובה ומה יעשו רשתות השיווק האחרות בכדי לשרוד ולמנוע ירידה ברווחיותן? נחכה ונראה. מה תעשה הממשלה החדשה בתחום הפחתת עליות המחיה בישראל? נחכה ונראה. איך יגיבו הציבור והלקוחות? נחכה ונראה.