זה אולי ישמע מפתיע, אבל השרה אורית פרקש הכהן, שכיהנה בשנה החולפת כשרת החדשנות המדע והטכנולוגיה, נמצאת רק שלוש שנים בפוליטיקה. כשאני אומרת לה שלי משום מה זה היה נראה הרבה יותר, היא צוחקת ואומרת "אבל זה מרגיש כמו מאה", ומוסיפה שזה כמובן בהומור.
ובכל זאת בשלוש השנים האחרונות עם כניסתה לפוליטיקה אליה הגיעה מהמגזר הציבורי בו כיהנה כיו"ר ראשות החשמל, חוותה פרקש הכהן חמש מערכות בחירות, שישה גלי קורונה, שתי ממשלות ושלושה משרדים כשבעבר כיהנה גם כשרת התיירות והשרה לנושאים אסטרטגיים. פרקש הכהן נחשבת לשרה ביצועיסטית, בתקופת הכהונה הקצרה היא הצליחה לעשות מה שפוליטיקאים אחרים לא מספיקים גם בזמן קדנציה שלמה והעבירה תיקוני חוק ורפורמות רבות בתחום משרדה וגם מחוצה לו.
לפני שנסכם אולי נתחיל מהסוף, כמה זה מתסכל לסיים הכל ממש באמצע העשייה?
"זה מאד מתסכל, בעיקר בגלל שהנעתי תהליכים גדולים ולחוסר יציבות פוליטית יש מחיר כבד שבראש ובראשונה מי שמשלם אותו הוא האזרח. אני חושבת שדווקא בגלל הניסיון המקצועי שלי כשנכנסתי לפוליטיקה התעקשתי מאד לקבע כל דבר שאני מחליטה, להרים אותו מרמת המלצות של צוות ולקבע אותו להחלטות ממשלה, לביצוע, כך שדברים מאד אסטרטגיים הפכו להיות דברים מחייבים. בסיכומו של עניין, אני יודעת שהאנשים במערכות והדרגים המקצועיים מאד מחייבים לשינויים שעשינו, והאתגר יהיה לשר הבא להמשיך ולדחוף את הביצועים הללו".
משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה הוא בעצם הרחבה למה שהיה בעבר משרד המדע "ראש הממשלה בנט נהג להציג אותי בפני השרים האחרים כשרת ההייטק. אבל ברצינות, העובדה שהממשלה בעיקר בעקבות חקיקה שהובלתי, הצליחה לחבר בין תעשיית היי טק לבין עולמות המחקר והמדע היא נקודה משמעותית לציון.
בעצם רואים שסוף סוף הממשלה רואה בתעשייה החשובה הזאת לא כמשהו שצריך לקחת אותו כברור מאליו, כי להגיד שההיי טק והטכנולוגיה הם הקטר של המשק הישראלי זה לא מספיק, וזה מה שעשינו בשנה וחצי האחרונות במשרד. הנחתי יסודות ותשתיות להמון תחומים נוספים לגיוון של התעשייה להכנה ולטיפול באתגרים של העשור הבא".
הייטק בקלאס
ובכל זאת, למרות הקדנציה הקצרה ותחושת ההחמצה, פרקש הכהן מספרת שהיא חשה גם תחושה גדולה של עשייה, ועוזבת את המשרד עם ידיעה שהצליחה להניח תשתיות משמעותיות לשנים הקרובות. "התעשייה הזאת צריכה מישהו שיביט עליה מנקודת מבט רחבה, היא צריכה הרבה יותר ממימד אחד ומישהו שיושב בממשלה ויכול להיות זה שידחוף את האתגרים ויוביל גם גופים אחרים איתם".
אחת הרפורמות המעניינות שעשית נוגעת דווקא לחינוך, על פניו לא תחום בו משרדך עוסק אבל זה בער בך
"בספטמבר האחרון אחרי עבודה של כמעט שנה העברנו החלטה שכללה לא פחות משמונה משרדי ממשלה ונציגי תעשייה, גופי מחקר, ובנק ישראל, שישבו סביב שולחן אחד לדיונים שהתכנסו בסופו של דבר להחלטת ממשלה שבה בעצם נקבעה ההחלטה על החשיבות לייצר חינוך וכלים מגיל בית ספר במדינת הסטארט אפ. ובואי נקרא לילד בשמו, חינוך של המאה ה 21 והקניית שירותי תעסוקה בעולם הנוכחי ובפרט במדינה שמכונה סטארט אפ ניישן".
מדובר בתכנית לאומית של הון אנושי לתעשיית היי טק במדינת ישראל עם ראייה אולי בפעם הראשונה לעתיד הרחוק, עד שנת 2035. שזה מעניין כי אנחנו בדרך כלל לא נוהגים לראות כ"כ רחוק
"זו הפעם הראשונה שמרחיבים את ההגדרה של מקצועות הייטק ומתאימים אותה למציאות כיום. אני ידעתי שהדגש חייב להיות בחינוך, כי בסופו של דבר הייטק הוא כלי לצמצום פערים חברתיים, לשוויון הזדמנויות. ורק אספר שעוד בטרם נפלה ההחלטה התחלנו לעבוד ולקדם פרויקטים משמעותיים".
בין התוכניות שקודמו בניצוחו של המשרד לחדשנות, היא תכנית הייטק קלאס שיצאה לדרך באלף כיתות ח' וב 2000 גני חובה, "בשיתוף משרד החינוך, מנכ"לית המשרד שלי ויוזמת 15 TOPבעצם הדבר הזה התחיל לייצר מציאות". פרקש הכהן, אשדודית במקור, התרגשה מאד להגיע לאחת מכיתות ח' בעיר ולראות את התלמידים שהחלו ללמוד היי טק, כחלק מתוכנית לימודים רגילה ולא ממסלול הצטיינות כלשהוא.
"היה חשוב לנו לקדם את התכנית הזאת לא רק עבור מי שחזק ולא רק למי שההורים שלו יכולים לשלם. באו אליי המורים שהתחילו ללמד את הילדים שפגשתי ואמרו לי שהדבר הזה מדהים. אחד המורים מאד ריגש אותי כשסיפר לי על תלמיד בתיכון באשדוד, ששאל אותו 'רגע, אז אנחנו לומדים היי טק למרות שאנחנו לא מצטיינים ולא בתל אביב?', וזה ריגש כי זו היתה בעיני המטרה של כל התכנית הזאת. זה מה שרצינו לסנן".
את התכנית יזמה השרה היוצאת עוד בחודש הראשון לתפקידה במשרד. היא מספרת שהאסימון נפל לה בזמן החפיפות לתפקיד, אחרי שצפתה בשקף שסיפר את כל הסיפור כולו של מדינת ישראל והפריפריה. "בשקף ראיתי נערים בגיל 17, על פי פילוח עיר, שמראה מה הסיכוי שלהם בעתיד להגיע למקצועות טכנולוגיים".
תל אביב מככבת וכולם משייטים הרחק הרחק
"המטרה הייתה שכל אחד יבין שהייטק זה חלק מהחיים שלנו בכל התחומים. זה גרם ליוזמה נוספת של הקמת מגמות פיזיקה בעכו, בשלומי, בשער הנגב, בנתיבות, ובדיוק באותם מקומות שלא תמיד יש מספיק ילדים כדי לפתוח מגמה. זה משהו שיכול לשנות מסלול חיים של ילדים בפריפריה".
איך מבטיחים שזה יישאר?
"אנחנו מתקצבים את התוכניות הללו בתקצוב משותף, ואני מאמינה שכשדברים טובים מתחילים קשה מאד לעצור אותם. שיתופי הפעולה חוצי גבולות כבר, גם הצבא למשל לקח על עצמו כל מיני יעדים ונרתם וזה דבר שיכול לתת אימפקט עצום, גם פרויקט שהחל מול 10 רשויות מקומיות בפריפריה שנקרא מתנ"ס טק".
תמריץ לרילוקיישן
לא רק החינוך עמד בראש מעייניה כמו גם התנעת תהליכים ושינויים מרחיקי לכת בתעשייה שעד לא מזמן נשענה כמעט ורק על סייבר.
"ישראל חזקה בסייבר, בהייטק, ועשינו מאמצים מאד גדולים ומשמעותיים לייצר ראש חץ שבו המשרד שלי התחיל לחזק גיוון של התעשייה והתפתחות שלה גם בתחומים אחרים, למשל אקלים. קבלנו תקצוב של 3 מיליארד שקלים לחזק את התעשיה הזו. היום אחד מכל סטארט אפ שני עוסק באקלים ואנחנו רוצים לחזק את זה, להביא עוד גופי השקעה, עוד קרנות הון סיכון בתחום הזה. וגם פוד טק, ובינה מלאכותית".
אני חושבת שאחת הבעיות המהותיות בסטארט אפים היא בסופו של דבר בריחת מוחות, הקושי לעיתים מול המיסוי והרגולציה כאן עשוי לגרום לכך שהחברות שצומחות בארץ פשוט לא יישארו כאן
"חלק מהמשימות שקדמתי הייתה תכנית לטיפול בעיוותים בכללי מיסוי של הייטקיסטים שעושים רילוקיישן, שההסדרים היום יוצרים תמריץ למי שנוסע היום לרילוקיישן לא לחזור לפני תום עשר שנים, וזה היה תיקון שקבענו עם ראשות המיסים, וזה שיצאנו לבחירות עיכב את הפרק הזה להיכנס לחוק ההסדרים.
דבר נוסף שקידמתי הוא החוק לקידום התעשיה, חוק האנג'לים. בעיני זה חוק חשוב לתעשייה הישראלית שהיא יותר בוגרת, יותר מגוונת עם חברות מבוססות, ויש בה תיקון לכל מיני חסמי מיסוי של חברות ויצירת תמריצים לחברות שהן מתפתחות עסקית להישאר מבוססות בישראל".
זה חוק שהיה תקוע מעל ל- 3 שנים
"העברתי אותו בקריאה ראשונה, ושוב לצערי הבחירות עצרו אותו הליכוד סירב לקדם אותו, ואני מקווה שבין הממשלות אני אצליח לקדם את זה בגין הרציפות כדי שזה יתקדם. ובכל זאת, אני חשה סיפוק גדול שבתקופה הזאת בעבודה מאד מאומצת לקחנו את המשרד הזה כלידר בממשלה, גוף שגם מתכלל וגם מוביל החלטות מאד משמעותיות, לתעשייה לכלכלה וגם לחברה ולצמצום פערים".
תקני אותי אם אני טועה, אבל מהשיחה איתך אני מקבלת את הרושם שזה אולי המשרד ה"לא פוליטי" היחיד
"כל משרד יכול להפוך לפוליטי בקלות רבה. אני החלטתי על הצעדים והכיוונים מתוך מטרה מאד אמיתית. פעם אחת לייצר תשתיות וגיוון בתעשייה שימשיכו לחזק אותה ולשמור אותה אטרקטיבית למשקיעים לטווח ארוך ופעם שניה לטפל בתשתית שקשורה לחינוך ולילדים.
שר שנכנס, בדרך כלל מתחיל להגיד לאיזה עיר לתת ואיפה זוכים או לא זוכים, ואצלי תמיד הפרמטרים היו לתת לדרגים המקצועיים לעבוד ולחשוב שכל ילד וילדה במדינת ישראל הוא כאילו הילד שלי ואיזו החלטה הייתי מקבלת. בסוף גם כשהדרגים המקצועיים רואים שר מחויב למטרה ולא לעסקנות זה מייצר המון הירתמות, ואחד ההישגים הגדולים זה שהמשרד הפך ללידר של החלטות כל כך גדולות ששיתפו כל כך הרבה גופים שנרתמו".
אומרים שלפוליטיקה מגיעים עם הרבה כוונות טובות שהמערכת הורסת, איך לא מתקלקלים?
"אני מגיעה לתפקיד עם רקע מאד ביצועי, והכרה של איך עובדת ממשלה בצורה באמת חריגה, ולכן במובן הזה שיש לי יתרון ואני שמחה על זה כי ברגע שנכנסתי למשרד אני יודעת איך המנגנון עובד איך להניע את הדברים, אני גם אחת שעובדת עם הידיים בכל פעם שמשהו נתקע.
במובן מסוים מצאתי קווים מקבילים לעבודה שלי כיושבת ראש ראשות החשמל. הקדנציה שלי בראשות החשמל הייתה קדנציה מאד קשה ותובענית, ושם בעצם הנחתי את היסודות למשק חשמל תחרותי ומגוון שרואים אותו היום בשיא הכח, וכל מי שבשוק האנרגיה יודע בעצם איזו תשתית הנחתי בגיוון של השוק הזה שהיום קוצרים את הפירות. אני מרגישה שבמשרד הזה עשיתי את אותו הדבר.
נכנסתי למשרד שעבר מהפיכה מבחינת היקף האחריות שלו, וקודם כל עסקתי בלחזק ולבנות מצד אחד, אבל גם לדחוף פרויקטים שישמשו יסודות להמשך חיזוק תעשיית ההיי טק וכמובן המדע, כי כל התחומים הביקושים החדשים שעולם היי טק הולך אליהם נשענים על רמה גבוהה של מחקר ופיתוח, וזה קצת מזכיר לי את התהליכים שעשינו בתחום האנרגיה".
מה את אומרת על המשבר בהייטק?
"אין ספק בכלל שיש משבר גלובלי, ויש אתגרים שנמצאים בעולם בכל השווקים ואין ספק שגם תעשיית ההיי טק חווה אותם. אבל צריך לומר שני דברים התעשיה מגיעה למשבר הזה בוגרת במצב טוב, וגם אם יש תיקונים בסוף התעשיה יודעת להגיב טוב ומהר. אנחנו כן רואים שהחברות עצמם עוברות ממדיניות של צמיחה להידוק חגורות ויעילות וריסון תקציבים.
אבל בסופו של דבר, מדיניות של ממשלה ושל שר ביחס לתעשייה, לא נקבעת על בסיס שנה קלה או שנתיים קשות או שנתיים טובות, היא נמדדת בטווח בינוני ארוך. תעשיית ההיי טק בישראל לא סתם נקראת הכתר של המשק, יש בה חברות חזקות, מבוססות, יש פה אקו סיסטם מדהים, חברות צמיחה ויוניקרונים והתעשייה הזאת כאן כדי להישאר. זו הסיבה שגם מבחינת תכנית העבודה, המחשבה היא תמיד לטווח הארוך. וחשוב דווקא בימים אלה לחזק לא רק את התעשייה מבחינת הגיוון שלה, כמו גם את החינוך וההזדמנויות".
בעצם כחלק מהחלטת הממשלה בתכנית ההון האנושי, הצבעת על יעדים כמותיים גם בתחום נוכחות אוכלוסיות לא מיוצגות בתחום ההיי טק. זו יוזמה נפלאה אבל איך אפשר לעקוב אחרי יישום התכנית, בעיקר כשלא מדובר במגזר ציבורי אלא פרטי?
"קודם כל, כשתשתית מערכת החינוך חזקה, אז את משאירה בה גם הרבה בנות. וזה נתון משמעותי. דבר נוסף תכניות האימפקט לחברה הערבית ולחרדים, תכניות מתוקצבות שמותאמות לחברות הללו כבר יצאו לדרך. כלי נוסף הוא זרוע התעסוקה ברשות לחדשנות שיוצאת עם תכניות השמה מול חברות פרטיות. במהלך העבודה לי ירד האסימון שהממשלה לא יכולה רק לשים פלסתר ולעשות קיצורי דרך. השינוי לא קורה ביום, צריך לעבוד על חינוך קודם כל".
זיכרונות ממשרד התיירות
כאמור, פרקש הכהן פועלת בזירה הפוליטית יותר כמו מנכ"לית או יו"רית ולא כפוליטיקאית. אחד ההישגים שהצליחה להעביר מחוץ לכותלי משרדה היה בכלל תיקון חוק העושר, מהלך אותו החלה עוד כשהייתה שרת התיירות, ומצאה את עצמה משכנעת שני שרי אוצר, שיש פה עוול שמשום מה איש במערכת לא הצליח לראות.
"תיקון חוק העושר הוא מסוג תיקוני החקיקה שאני קוראת להם הכסף הגדול של הציבור שנמצא מתחת לפנס ואף אחד לא יודע על המחדל הזה. זה תיקון שקידמתי בעזרת שני שרי אוצר שבעצם תיקן את מנגנון הפקדת הכספים לקרן העושר לטובת מדינת ישראל", למי שלא בקיא, מדינת ישראל הקימה קרן שאמורה הייתה לאגור את רווחי היתר שיש לנו כמדינה ממשאבי הטבע שלנו, מחצבים, גז, כשהמנגנון בחוק לא הצליח לגבות את הכסף.
"השינוי תיקן את המחדל שהיה במנגנון בצורה שתאפשר גבייה נורמלית ומאוזנת. ולממשלה כעת יש יכולת לייצר דיאלוג מאוזן מול החברות הכי גדולות במשק. ואני רוצה להזכיר לך שהכספים האלה בסוף אמורים לשמש למטרות לטובת הציבור. הקרן הזאת היתה מעל חמש שנים איחור במועד ההפעלה שלה בגלל בעיות של מועד גביות הכסף".
כמה זה קשה כשרת תיירות, שלא בתחום המשרד לקדם כזה דבר - ועוד מול שרי אוצר?
"זה דרש מאמץ חריג שבחריגים. תחשבי עליי כשרת התיירות מגיעה לשר דאז ישראל כץ ומתחילה להסביר לו על מה זה אומר, וזו סיטואציה מוזרה כי בעצם כאן רק הבאתי את הרקע שלי מועלמות האנרגיה ומעולמות התשתיות. התחלנו את התהליך ואז כשרת החדשנות הפגישה הראשונה שקבעתי הייתה עם ליברמן ואמרתי לו שהוא פשוט חייב לחתום על מכתב רציפות כדי שאשלים את החקיקה. לשמחתי זה קרה".
בואי נדבר קצת על יוקר המחייה, לאן נגיע?
"צפיתי מהצד בהכרזות של נתניהו בקמפיין שלו שהוא רוצה להקפיא את התעריפים של עליית מחירי החשמל. אני אומרת את זה כמי שהייתה יו"ר ראשות החשמל בסוף הראשות הנוכחית תרצה או תוכל לפרוס את ההתייקרות הזאת כי ב- 2026 יצטמצם השימוש בפחם, ולחשמל יש המון משמעות ביוקר המחייה, ואם באמת ראש הממשלה יצטרך לעמוד בהחלטה שלו ולבטל את ההתייקרות הזאת הוא יצטרך להכניס את היד לכיס המדינה ולהביא את הכסף למשק החשמל שחייב להתנהל כלכלית".
בממשלה שישבת בה, היו תהליכים ורפורמות לייבוא, לתמרוקים- ובכל זאת לא ממש הצלחתם לגמרי
"הממשלה הזו עשתה תהליכים היסטוריים. ובסוף יש כל מיני תהליכים שלוקחים זמן, וגם לי כשרה היתה ביקורת. חשבתי שהדברים לא נעשו בצורה מלאה, למשל רפורמת התמרוקים שבפעם הראשונה מורידה הרבה מאד מהרגולציה והתקנים הארכאיים של משרד הבריאות שחונקים את שוק האיפור והטואלטיקה, אז דווקא המוצרים הכי יקרים הוחרגו בלחץ משרד הבריאות מהרפורמה, ושיחות רבות שהיו עם שר הבריאות לא עזרו בעניין הזה ואני חושבת שכאן החמצנו הזדמנות למרות הניסיונות הרבים".
נושא חשוב נוסף שהממשלה הבאה תבחן בו הוא חינוך חינם לילדים, שזו יוזמה שאת מנסה לקדם כבר הרבה זמן
"חשוב לי לציין שמדובר ברפורמה לחינוך חינם מלידה ועד גיל שלוש לזוגות עובדים. תראי, בסוף אנחנו חייבים לחזק את השכבה הזאת שנקראת הזוגות הצעירים העובדים במדינת ישראל. בעצם עליהם מונחים רוב המוקדים של יוקר המחייה, דירות יקרות, עלויות מטורפות בדיוק בשנים שיש ילדים קטנים שזקוקים לגנים. והדבר הזה פוגע גם בשוק התעסוקה, ובעיקר בנשים שהרבה מהן מעדיפות להישאר בבית, כי לא משתלם שהאישה תצא לעבוד עם העלויות הללו. הצגתי תכנית 5-6 שנתית שתוציא אנשים לעבודה, תפנה הכנסה וזה שוב עוד דבר שהבחירות קטעו".
זה משהו שאת מתכננת להמשיך לקדם?
"אני בהחלט אזכיר בכל הזדמנות שאני יכולה את הסרטונים היפים שעשה ראש הממשלה נתניהו בדיוק בעניין הזה, הוא דופק בדלת נכנס לזוג צעיר ואומר קשה לכם? אתם משלמים המון? אני רציתי לקדם את זה כשהיינו אצלו בממשלה אבל לצערי לא רצו לעשות תקציב, אבל הגענו למקום שמוכרחים לעשות את הדבר הזה. אני רוצה להדגיש שצריך בראש ובראשונה לעשות לזוגות עובדים ולמי שכורע תחת הנטל מבחינת מיסים ועלויות".
רגילה לסביבה גברית
כמה מתסכל שיש מיעוט נשי בכנסת הנוכחית?
"באופן כללי אני רגילה להיות בתחומים גבריים, פוליטיקה ואנרגיה. אבל כן הייתי גאה להיות אחת מתוך 8 שרות בממשלה הנוכחית ואפרופו בנות והחיבור שלהן למקצועות העתיד, בסוף אין דבר טוב לכל ילדה מאשר להסתכל ולראות סביבה חיים או מדינה שבה היא יכולה לראות שרה אשת עסקים וכיוצ"ב, מודלים לחיקוי של נשים שעושות ונמצאות בכל מקום. בסוף זה השינוי האמיתי ומאד חבל לי".
ניכר כי שיתוף הפעולה פה הוא חלק משמעותי בהצלחה
"הדברים שקדמתי נעשו עם הרבה מאד דיאלוג והתייעצות עם אנשים מהתעשייה עצמה. בשחקנים בתעשיית ההיי טק מצאתי את הדבר הכי קרוב למה שאי פעם ראיתי למנהיגות עסקית, מדובר בתעשייה מאד מיוחדת במובן הזה שיש להם מחויבות מעורבות לתהליכים ארוכי טווח כולל מעורבות חברתית מאד גדולה. הרבה מחברות הצמיחה אחראיות לשילוב של אוכלוסיות בהיי טק ומהוות מכפיל בהרבה מאד מובנים. ברור שהמשבר יעכב חלק מהתהליכים אבל כממשלה אנחנו רואים לטווח ארוך ובמובן הזה זו תעשיה שמאד הרשימה אותי".
במסגרת שיתופי הפעולה, יש גם כאלה עם ארה"ב שהתחזקו בשנה האחרונה
"שיתוף הפעולה עם ארה"ב מאד משמעותי בעיני בביקור ביידן כשחתם על הצהרת ירושלים דאגנו לכך שתהיה שם התחייבות אמריקאית להעלאת מדרגה בשיתוף הפעולה הטכנולוגי. במסגרת השת"פ עם ארה"ב, פגשנו את ראש ראשות הטכנולוגיות האמריקאי, ושאלתי אותו, כמה משרות יש לך למדענים בינלאומיים או למחקרים בינלאומיים מידי שנה?
הוא ענה לי 3600, וכששאלתי כמה ישראלים יש, הוא אמר בקושי 4. הבנו שיש בעיה ושצריך לפעול, בסוף השוק האמריקאי הגלובלי הוא השוק שבו הרבה חברות פועלות, ובעניין הזה זה רק יכול להוות עוד כוח לתעשייה. אנשים לא מבינים עד כמה ההצלחה של תעשיית היי טק מחזקת את מעמדה האסטרטגי של ישראל בעולם, וכדאי לציין גם את החתימה של ההסכם ההיסטורי עם מרוקו. ההצלחה הזו מראה את הפנים היפות של ישראל כזו שעומדת בחזית האתגרים הכי גדולים".
את כבר מתכוננת לחפיפה לשר הבא?
"אני חושבת שהשר שמגיע מקבל תשתית מדהימה של הרבה מאד פרויקטים לאומיים. ומי שיגיע יבין שהוא באחד המשרדים החשובים של עתיד כלכלת ישראל, ופוטנציאל של צמצום פערים חברתיים".
אפשר לומר שזה המשרד שהכי נהנית בו?
"בכל משרד היה משהו אחר. אני חושבת שפה זה יותר התחבר לדי.אן.איי הטבעי המקצועי שלי. את חוק העושר למשל, לא עשיתי באמצעות משרד. זה מה שמדהים בפוליטיקה, שאתה נמצא במקום הנכון עם הראייה במקום הנכון, אתה הרבה פעמים משפיע בלי קשר למשרד בו אתה יושב. אני תמיד אומרת לצוות שלי שבממשלה מספיק לדעת ב 20% מה שאתה רוצה אבל ביתר הזמן להיות עם התמדה, ולא להפסיק לדחוף את זה קדימה".