חודש הקניות עודד גם את שווקי ההון הזרים, ובעיקר זה האמריקאי, שסיכם אותו בעליות שערים והחזיר את הירוק אל מסכי וול סטריט, לצד הירוקים שנהרו לכיסי המוכרנים במבצעי נובמבר השונים.
מדד המחירים האמריקאי הפתיע ברמתו הנמוכה (יחסית לצפי) והיווה קטליזטור לעליות. כך לדוגמא עלו מדדי הנאסד"ק 100 וה-S&P500 המרכזיים, ב-5.4% ו-5.3% בהתאמה.
עשר קרנות ההשתלמות (מסלול כללי) הגדולות בישראל, שנבחנו על ידי וואלה! כסף, נהנו גם הן מהעליות בארה"ב, וסיימו את החודש בתשואה חיובית ממוצעת שעמדה על 1.22%, שצמצמה את ממוצע התשואה השלילית מתחילת השנה ל-6.24%-.
קרן ההשתלמות של בית ההשקעות אלטשולר שחם מובילה את טבלת ההשתלמות בנובמבר, עם תשואה של 1.71%, הגבוהה בכ-0.5% מהתשואה הממוצעת של כלל הקרנות שנבחנו, ובכ-0.8% מחברת הביטוח כלל החותמת את טבלת חודש נובמבר מלמטה.
בכך חזר אלטשולר שחם לעמדת ההובלה, לאחר שמתחילת השנה ספג מטח של הספדים מגורמים שונים בשוק ההון, לאחר שחווה תשואה שלילית גבוהה יחסית למתחריו בתיק ההשקעות שלו, ולפדיונות גבוהים מהעמיתים.
האם מדובר בשינוי מגמה או שיהוק בשווקים?
דני ירדני, סמנכ"ל השקעות בבית ההשקעות אלטשולר שחם, פירט: "לא מדובר בשינוי מגמה בשווקים, שכן תהליך מיגור האינפלציה לא הסתיים. הריבית עדיין עולה ונראה שהיא תישאר יחסית גבוהה בתקופה הקרובה, אלא אם תהיה ירידה משמעותית באינפלציה, ולכך אין אינדיקציות.
ריבית הנעה סביב 4.5%-5% בארה"ב וסביב 3% בישראל גובה מחיר כלכלי ועדיין משאירה אי ודאות. הכלכלה תיכנס לסוג של האטה, אם לא מיתון, ומידת הנזק הכלכלי שייווצר מהאטה או מיתון עדיין לא ידוע. לכן צריך להסתכל על הדברים בזהירות.
סביבת הריבית החדשה, עם זאת, החזירה עניין בשוק איגרות החוב, הן הממשלתי והן הקונצרני, שהפכו להיות יותר אטרקטיביים. אך גם כאן יש להבין כי אנו עדיין בשוק שרגיש ברמת המאקרו שלו. כדי לראות רגיעה בשווקים צריך קודם לראות רגיעה משמעותית באינפלציה.
שווקי המניות בארה"ב היוו את הגורם המוביל לעליות חודש נובמבר, בעוד בישראל כנראה החלה לחלחל ההבנה שהריבית עולה, ושיש לכך משמעות כלכלית. אחד הדברים שחלחול ההבנה הזו מוביל אליהם הוא ההבנה שי מנות שמתומחרות גבוה, וראינו את סקטור הנדל"ן, לדוגמא, עושה מהלך חזק מטה, לצד מניות נוספות במדד ת"א 90.
ההנחה הנגזרת מכך היא שישראל אינה באמת אי כלכלי בודד שאינו חלק מהקורה בעולם, ושגם בישראל יש אינפלציה שמעלה ריבית ותכביד על הכלכלה וזה יגיע לידי ביטוי בפרמטרים כלכליים.
אנו עם חשיפה גדולה יותר לארה"ב מישראל, באופן יחסי לשאר הגופים המוסדיים הגדולים המושווים אלינו, וזה היה בעוכרינו עד נובמבר, אך עתה זה סייע בידינו.
בהקשר זה יש לציין שהראייה שלנו הייתה תמיד שהשקעות יש לבצע לאורך זמן וכך אנו גם מודדים עצמנו. והסתכלות ארוכת טווח, במיוחד בתקופות כמו זו בה אנו נמצאים כיום, מחייבת אורח רוח.
הכלכלה העולמית עוברת דברים עצומים, אבל על האינפלציה הזו ישתלטו, זה הרי ברור לכולם, ואחרי שישתלטו תהיה האטה, ולאחר מכן יורידו ריבית כדי להחזיר צמיחה, והכל נובע מטוב הבנה שיש סייקלים בעולם הזה.
ישנה הסכמה רחבה כי במהלך 2023 ישתלטו על האינפלציה ויהיה תוואי ריבית ברור לאיזה תרחיש ניכנס. וכשהדברים יהיו ברורים יותר ובהנחה ולא תהיה קטסטרופה כלכלית מוחלטת, תהיה התאוששות".