וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בא בתשע, יוצא בחמש: הקאמבק של שעות העבודה הקלאסיות

אורי וולמן

עודכן לאחרונה: 17.12.2022 / 5:54

אחרי שנים שבהם התרגלנו לעובדים שזמינים למעסיק כמעט 24/7, חוזר לשוק העבודה המועסק הקלאסי, זה שמתחיל את יום העבודה בתשע והולך הביתה בחמש. לא תאמינו, אבל זה משתלם לא רק לעובדים אלא גם למעסיקים

שעון נוכחות. ShutterStock
שעון נוכחות בטעם של פעם. עובד שיש לו פנאי גם לחיים מחוץ לעבודה הוא עובד טוב יותר?/ShutterStock

לאחרונה התראיינה באחד מערוצי התקשורת סמנכ"לית לקוחות ומשאבי אנוש בחברת פינ טק גדולה ומוכרת. כאשר נשאלה בראיון לגבי אופיו של העובד הפוטנציאלי אותו הם מחפשים במהלך תהליך הגיוס, השיבה ללא היסוס " אם עובד יגיד לי שהוא טיפוס של תשע עד חמש, הוא פחות יתאים לנו. נכון שהעבודה שוחקת לאורך זמן, אבל מצד שני העובדים מרגישים חלק ושזה אינטרס שלהם שנצליח".

קל מאוד לזהות את הסאבטקסט אליו מכוונת הסמנכ"לית. טיפוס של תשע עד חמש בעיניה הוא עובד אשר משקיע פחות, אינו מחויב במלואו להצלחת החברה וכנראה גם שמחשבותיו נודדות לעיתים קרובות על הרגע בו יחתים כרטיס ויעזוב את מקום העבודה להמשך שגרת חייו השוטפת.

אותה סמנכ"לית אינה כמובן לבד במערכה והתבטאותה משקפת בצורה מהימנה את התפיסה הרווחת בקרב רבים ממנהלי משאבי אנוש במגוון ענפים, ולא רק בהייטק. זוהי תפיסה הגורסת כי עובד טוב ופרודוקטיבי יותר כאשר הוא מקדיש ומשקיע מספר רב של שעות במקום העבודה, מעבר למקובל או הקבוע בחוק.

כשצוללים למספרים מגלים ששעות העבודה הממוצעות בשבוע ובשנה בישראל גבוהות בכ-9% לעומת רוב המדינות ב-OECD, כשבישראל עובדים בממוצע 40.6 שעות בשבוע, לעומת 37.3.

פגישת עבודה במשרד. ShutterStock
עובדי הייטק. תנאים מעולים תמורת שעות עבודה ארוכות, רק שמחקרים מעידים שככל שמתארך יום העבודה, הפריון דווקא יורד/ShutterStock

ברז של ראמן במטבח, או יותר שעות בבית?

מחקרים רבים נכתבים על הקשר בין פריון העובד למספר שעות העבודה שלו. אחד המקיפים שבהם פורסם בשנה החולפת ע"י מרכז המחקר והמידע של הכנסת וטען שהיעילות פוחתת ככל שעולה היקף העבודה, בגין שחיקה ועייפות.

רוצה לומר, המתאם בין מספר שעות העבודה למועסק לבין רמת הפריון לשעת עבודה בישראל הוא שלילי באופן מובהק. במדינות בהן פריון העבודה גבוה, המועסקים עובדים פחות ומעדיפים יותר פנאי.

אבל גם אם נניח בצד את היעילות הכלכלית ונחזור רק לרגע במנהרת הזמן, 150 שנים לאחור, נגלה שאחת הקריאות הפופולריות של עובדים כאשר החלו ההתאגדויות הראשונות ברחבי אירופה וארה"ב הייתה "8 שעות עבודה, 8 שעות פנאי ו-8 שעות שינה" .

אז נכון, אנחנו נמצאים היום בעידן שונה לחלוטין ובשוק עבודה דינמי, מאתגר וטכנולוגי הרבה יותר, אך תתפלאו, נפש האדם נשארה זהה. האיזון בין ניהול חיים אישיים ומשפחתיים לבין שגרת העבודה השוטפת היה נכון במאה ה 19 ורלוונטי גם במאה ה 21.

די בקלות ניתן להתבלבל כאשר ניצבים על השולחן שכר גבוה, מסיבות מושקעות ושלל פינוקים או כפי שהיטיב לנסח זאת "היזם" מהתוכנית ארץ נהדרת, נדיר האקרמן: ברז ראמן חופשי וטסלה לכל עובד. המחיר האמיתי של תענוגות אלו כרוך בהיעדרות של שעות ארוכות מהבית, זמן מועט עם הילדים ובני הזוג ותחושת מיאוס ושחיקה המשפיעה באופן ישיר על היעילות והתפוקה של העובד.

כאשר שנה אזרחית חדשה ניצבת בפתח וחברות עסוקות במאזנים וסיכומים, הגיע הזמן שגם מנהלי משאבי אנוש יחשבו מסלול מחדש ובעיקר יחליפו תפיסות מיושנות. רצונם של מועמדים לתפקיד, בכיר ככל שיהיה בשמירת האיזון בין החיים האישיים לחיים המקצועיים חשוב לא פחות ואולי אף יותר מקורות חייהם וניסיונם המקצועי שצברו.

הכותב הוא מומחה ליחסי עבודה ומייעץ תקשורתית ואסטרטגית לוועדים וארגונים. מרצה בחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully