האם עליות המחירים שספג הציבור הישראלי הן תולדה של עבריינות מצד בכירים בעולם המזון? לפחות על פי רשות התחרות, התשובה על כך היא כן.
בכירים בדיפלומט, יוניליוור, שטראוס, ויליפוד ושופרסל התייצבו בשבועות האחרונים במשרדי הרשות לתחרות, לסבב חקירות משלימות בפרשת תיאום המחירים שנפתחה לפני יותר משנה. ברשות מעלים הילוך לקראת פתיחה בהליכי שימוע לפני הגשת כתבי אישום לספקים ולקמעונאים בחשד לעבירות על חוק התחרות הכלכלית, שהרשעה בהן עלולה להגיע לעונש של עד חמש שנות מאסר בפועל. גם מספר עיתונאים זומנו בשבוע שעבר לחקירה.
בתחילת נובמבר 2021, כמה שבועות אחרי סדרת ראיונות של ספקים וקמעונאים גדולים בתקשורת, ודיווחים לבורסה על כוונה להעלות מחירים בטווח הקרוב, נפתחה החקירה שטלטלה את שוק המזון ונחלקה לשניים: חשד לתיאום בין ספקיות המזון הגדולות, שהתבטאו בנושא הצורך או הכוונה להעלות מחירים והעבירו מסרים בראיונות והודעות בתקשורת, וחשד לתיאום בנושא העלאות מחיר בין רשתות השיווק המובילות בשיטה דומה.
חיפוש במייל האישי של מנכ"ל יוניליוור
עם הפיכתה של החקירה לגלויה, פשטו חוקרי הרשות על משרדי שטראוס, יוניליוור, ויליפוד ושופרסל. במסגרת הפשיטה על משרדי שטראוס, מצאו החוקרים על שולחן העבודה של שלומי שפר, הממונה על קשרי החוץ בחברה, מצגת בשם "דיון בהעלאת מחירים יוני 2021", שהייתה נעולה בסיסמא "דיפלומט", אותה חברה שדיווחה, במקביל לשטראוס, על כוונתה להעלות מחירים - הן בראיונות לתקשורת והן בהודעה לבורסה.
מנכ"לי החברות ובכירים נוספים הגיעו בזה אחר זה למשרדי הרשות בירושלים ונחקרו באזהרה, נעם וימן, מנכ"ל ומבעלי השליטה ב"דיפלומט", אייל רביד מנכ"ל והבעלים של "ויקטורי", רמי לוי הבעלים של "רמי לוי שיווק השקמה", איתן יוחננוף מבעלי השליטה ב"יוחננוף", איציק אברכהן מ"שופרסל", אריה בוים הבעלים של "אושר עד", צביקה ויליגר בעלי "ויליפוד" וגיורא בר דעה המנכ"ל היוצא של שטראוס.
במסגרת החקירה בחשד לקרטל בין המתחרים, שפגע בתחרות והוביל לעליית מחירים (שנבלמה אז, אחרי בקשה שלוותה באיום סמוי מצד שר האוצר ושרת הכלכלה ומתחוללת עכשיו ביתר שאת), קיבלה רשות התחרות מבית המשפט צו חיפוש שכלל את כל הקבצים במייל האישי של ג'ים יוקסל, המנכ"ל הטורקי של יוניליוור בישראל החל מתחילת שנת 2021. כדי להשיג את הקבצים, פנתה המחלקה המשפטית של יונילוור בישראל, למטה העולמי הממוקם בלונדון ובאמצעות אנשי המחשב בארץ הועברו הקבצים למחלקת החקירות של הרשות.
"תפסנו המון מסמכים"
במהלך השנה האחרונה התבטאה עו"ד מיכל כהן, ראש רשות התחרות, מספר פעמים בנושא ואמרה שהחקירה תארך זמן רב. ביולי האחרון, במקביל לסבב חקירות נוסף של חלק מהחשודים המרכזיים, אמרה כהן: "מעולם לא עשינו חקירה כדי לאיים אלא כשיש חשד להפרה של חוק התחרות. זה נכון שזה התחיל ברעש גדול בתקשורת אבל החקירה נמשכת כל הזמן, גם כאשר אין רעידות אדמה. החוקרים ממשיכים לחקור בצורה מאוד אינטנסיבית.
"תפסנו המון מסמכים. כמות הדאטה שיש בכל מכשיר נייד היא גדולה ולוקח זמן לעבור על כולה. גם עכשיו יש חקירות פרונטליות במשרדי הרשות. עבירות על חוק התחרות בעיקר של תאום, שכוללת הרבה מאוד מעורבים, דורשת סינרגיה בין החוקרים. במהלך השנים התפתחו הדרכים שבהן אנשים הגיעו להסדרים, השיטות השתכללו. אני שמחה לומר שבתי המשפט מכירים בחומרה של העברות האלו".
בשנת 2017 פורסם תזכיר חוק שעדכן את "חוק ההגבלים העסקיים" וקבע עונש מירבי של שלוש שנות מאסר על כלל העבירות הפליליות בחוק, וחמש שנות מאסר על עבירה שנעברה בנסיבות מחמירות, בהן עלולה להגרם פגיעה משמעותית בתחרות. פגיעה משמעותית נגזרת, בין היתר, נוכח מעמדם הבכיר של הצדדים בעבירה, פרק הזמן שבו היא התבצעה והנזק שנגרם לציבור כתוצאה מהעבירה. על עבירות מסוג "הסדר כובל" נקבע רף אחיד של חמש שנות מאסר ללא צורך בהוכחת נסיבות מחמירות.
החשש של הספקים והקמעונאים מחקירת הרשות, הצליחו לבלום לפני שנה את כוונתם להעלות בחדות את מחירי המזון. בחודש האחרון נדמה שהסכר שוב נפרץ. הספקים הגדולים מעלים את המחירים בזה אחר זה. לאחרונה רמזה יו"ר קבוצת שטראוס, עופרה שטראוס, על כוונת החברה להעלות מחירים בראיון לחדשות 12, ושבועיים אחר כך הודיעה שטראוס, שבכירה נחקרו במשרדי רשות התחרות לאחרונה, על ייקור מוצריה בשיעור של עד 9%.
בעלת שטראוס לא הייתה חלק מהחקירה הנוכחית, שתוביל, כך נראה, לכמה כתבי אישום. עתה נותר להמתין אם עו"ד מיכל כהן תבדוק גם את ההתבטאות הזו במסגרת החקירה.
מרשות התחרות נמסר בתגובה: "אנחנו לא מגיבים על חקירות פתוחות"