וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

גל הפיטורים במשק: איך לא לאבד את מקום העבודה?

עודכן לאחרונה: 8.1.2023 / 13:41

המשק הישראלי מצוי בתחילתו של גל פיטורים נרחב. לעתים מדובר במצוקה אמיתית של המעסיק, אך במקרים רבים מדובר ברצון להתייעל ולרענן את כוח האדם. איך להישאר בצד הנכון של רשימת המפוטרים? הלכנו לקבל טיפים מהמומחים

עובדת מקבלת מכתב פיטורים. ShutterStock
לא כל הפיטורים הם מחוייבי המציאות. לכן אם אתם רוצים להמשיך ולהחזיק במשרה, יש כמה דברים שניתן לעשות/ShutterStock

על רקע גל הפיטורים שפוקד את העולם בחודשים האחרונים, ושאינו פוסח על אף תחום או חברה גם במשק הישראלי, החלטנו לבדוק עם המומחים, בסדרה של שתי כתבות, האם פיטורים הם גזירת גורל? ואם פוטרנו - כיצד נחזור במהרה למעגל העבודה?

הפיטורים בישראל החלו בצל עליית הריבית במשק, שהעלתה את הוצאות הארגונים ולצד זאת הורידה את הביקוש לשירותיהם ומוצריהם. כתוצאה מכך החליטו מעסיקים שונים להדק כבר עתה את החגורה, בין היתר, על ידי צמצום מספר העובדים בארגון.

דיווח מסוף השבוע האחרון הכניס כ-43 אלף מעובדי ענקית הפיננסים האמריקאית גולדמן זאקס למתח, לאחר שנטען כי זו היא מתכננת לפטר אלפים מעובדיה.

כמה מהחברות הפעילות בישראל, לצד מספר חברות ישראליות גדולות, הודיעו גם הן על פיטורים, ובהן: גוגל, שטראוס, סודה-סטרים, רשות הדואר, טכנולוגיית להבים וישראכרט שישלחו מאות עובדים (מצרפית) לאיתור מקור פרנסה אחר. לקראת סוף השבוע נודע, כי גם אינטל - אחד המעסיקות הגדולים בישראל, תעבור תהליך של התכווצות - בין אם בפיטורים ישירים או במהלך שאותו ניתן להגדיר "פחות אבל כואב" של פרישה מוקדמת מרצון.

לכאורה מדובר בתהליך מובן - אם (למשל) אתה מעסיק 120 עובדים, סביר להניח שבעידן של קושי כלכלי, תפטר בצער כ-20 מהם בכדי לשמור על העסק בחיים ועל מקום עבודה ל-100 הנותרים. אלא שלא כל המעסיקים צופים בעיית תזרים מזומנים קרובה, ובוודאי שאינם חווים אותה כיום, ויש הטוענים כי הם פשוט מנצלים את אי הודאות המתגברת בכלכלה העולמית והישראלית מתחילת השנה, כדי להתייעל או לרענן את שורות העובדים, ולראייה - חלק מהמפטרים אף ממשיכים בגיוס עובדים חדשים.

כך מתקבל מצב מעט מבלבל, במהלכו מצד אחד מופנה זרקור אל גל הפיטורים שנטען כי הינו הכנה למצב כלכלי קשה שצופים כי יגיע, ולצידו זרקור עוצמתי לא פחות המכוון לעבר ביקוש שיא לעובדים בישראל.

יש לציין, כי הביקוש העיקרי נובע בעיקר מאותה תעשייה שהחלה את גל הפיטורים לאור סגירת כיסי המשקיעים - תעשיית ההייטק, בה עשרות חברות ישראליות פיטרו לאחרונה עובדים.

במצב בו רוב העובדים נשארים במקום העבודה, בעוד אחרים נזרקים ממנו, נשאלת השאלה אם עובדים שאינם מאורגנים בארגון עובדים כלשהו יכולים כלל להרחיק מעצמם את חרב הפיטורין?

אם לשפוט על פי מומחי עולם העבודה - בהחלט יש - וזו עבודה בפני עצמה, בכך תעסוק הכתבה הראשונה שלנו בסדרה;

אילוסטרציה. ShutterStock
איך נשארים מחוץ לרשימה העגומה של מי שייאלצו לארוץ את חפציהם בארגז קרטון ולעזוב את מקום העבודה?/ShutterStock

גיל חפצדי, לשעבר פסיכולוג מחוזי ומנהל פיתוח קריירה במחוז דרום בשירות התעסוקה, החוקר כיום את עולם העבודה וניהול קריירה בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון, מסביר: "עובדים יכולים להיתפס כפותרי בעיות, ככוח חיובי המניע את העובדים סביבם ואף כגורמים קריטיים עבור הארגון.

בסיס שמירת הערך שלנו כעובדים במקום העבודה הוא באמונה בעצמנו ובתרומתנו לארגון, לצד הדגשת החיוביות בה אנו פועלים בו. מנהלים כבר רגילים לעובדים המגיעים אליהם עם בעיות, אך עובדים המגיעים עם הצעות שיפור ופתרונות אינם שכיחים והם בדיוק מה שהמנהלים שלהם מחפשים.

עובדים גם צריכים להדגיש את הערך שלהם לארגון, על ידי למידת סביבת העבודה שלהם, בחינת המשקפיים באמצעותם ההנהלה בוחנת אותם, ושימת דגש פעילותם על הנדרש בארגון.

בהקשר זה כדאי לעובדים לקחת על עצמם יותר אחריות ויוזמות בשגרת העבודה, להציע סיוע לעובדים האחרים, להתנדב לבצע מטלות בארגון שהקולגות לא ממש אוהבים לבצע, להשתתף יותר בישיבות הצוות וליזום העלאה של רעיונות חדשים".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פריצות הדרך, הטיפולים ומה צופן העתיד? כל מה שצריך לדעת על סוכרת

בשיתוף סאנופי
ד"ר גיל חפצדי. איציק חליווה,
גיל חפצדי, לשעבר פסיכולוג מחוזי ומנהל פיתוח קריירה במחוז דרום בשירות התעסוקה, החוקר כיום את עולם העבודה וניהול הקריירה בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון/איציק חליווה

לרחרח את השטח

בנוסף, מדגיש חפצדי: "כדאי לעובדים 'לרחרח את השטח' על ידי בקשת פידבק על עבודתם ובאמצעותו לנסות ולהבין מה הרושם המתקבל עליהם ועל עבודתם בארגון. הדרך הפשוטה ביותר לכך תהיה לבקש משוב על העבודה, שמהווה הזדמנות ליזום שיחה עם המנהל הישיר ולהביע מולו את שביעות רצוננו ממקום העבודה.

כדאי גם להעלות מול המנהל הישיר את העובדה שאנו רואים עצמנו כחלק מהארגון לזמן ארוך. עצם ההגעה שלנו לשיחה כזו יראה את הרצינות בה אנו לוקחים את מקום העבודה ועבודתנו לצד הרצון שלנו להשתפר, וזו אחת המיומנויות הנדרשות ביותר במקומות העבודה כיום.

לצד כל אלה עלינו גם לדאוג ליח"צן את עצמנו בסביבת העבודה. לדוגמא, קיבלנו מייל תודה מרגש מלקוח? זיהינו תקלה חמורה במערכת שאף אחד לא היה מודע לה? או סיימנו בהצלחה פרויקט? כל הכבוד לנו, אבל עדיין נותר בידינו לוודא שהמנהל שלנו גם יעודכן.

עובדים יכולים, לדוגמא, לכתב את המנהל הישיר במייל הרלוונטי, לספר בקבוצת הוואטסאפ של הארגון או בישיבת הצוות על ההצלחה השבועית שלהם או לתפוס את הבוס במסדרון ולספר לו כדרך אגב על ההצלחה שלנו, שהיא גם שלו".

אם לשפוט על פי דברי חפצדי, שליווה את תהליכי הפיטורים והחל"ת לאורך משבר הקורונה, אם תעבדו בהנאה ומכל הלב אולי תהפכו לכוח חיובי בעיני המעסיק ותחזקו את מעמדכם בארגון, אך יש להיזהר שלא ליפול למקום בו המעסיק מנצל את העובד.

ובכל הקשור להנאה ורצון לעשייה מיטבית, בכל עבודה, כדאי לציין כי הדבר רלוונטי לכל תקופה, ובעיקר כנוכחית, בה אנו נחשפים ליותר צמצומים במקומות העבודה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully