שלום לך שר האוצר המיועד וברכות על התפקיד. אתה נכנס לאחד התפקידים המסובכים והמאתגרים ביותר בממשלה, עם כמה משימות-על כמו טיפול ביוקר המחיה, העברת תקציב, ריסון מחירי הדירות ועוד. אסדרת תחום הקריפטו עשויה להיראות במבט ראשון כמשימה לא דחופה, עם השפעה מינורית ברמה הלאומית - אבל לא זה המצב. עולם המטבעות הדיגיטליים משנה באורח דרמטי את האופן שאנחנו תופסים כסף ומשתמשים בו, ומושך אחריו תעשייה עצומה של חדשנות, הצומחת ומתפתחת במהירות מדהימה.
דווקא משום כך, מצער לראות כי בכל הנוגע לאסדרת קריפטו נפתחו פערים בינינו לבין המדינות המתקדמות בעולם, על אף יתרונותינו הבולטים כמדינת סטארט-אפים ומעוז חדשנות עולמי. עולם הבנקאות הישראלי, לדוגמא, עדיין מתקשה לקבל כספים שמקורם בקריפטו. יש התקדמות מסוימת בגזרה זו לאחרונה, אך הבנקים ממשיכים לנקוט קו שמרני: אנחנו עדיין כמעט לא רואים מסחר דרך הבנקים בקריפטו, או יכולת לקנות ולמכור. אין גם custodian ישראלי לקריפטו (שירות שמירה על נכסים דיגיטליים של הלקוחות בבנק).
תחום הקריפטו חשוב ומתקדם מדי ברמה הגלובלית, מכדי שנגרור רגליים בעניינו. מדינות נכונה חייבת לנוע על שני מישורים מקבילים:
1. הגנה על הצרכנים.
2. חיזוק הקשר בין חדשנות לקריפטו.
הגנה על הצרכנים
חסימה אוטומטית לא תמיד מגוננת על הצרכנים בתחום הקריפטו. במקום לחסום עדיף לקבוע כללים שיקבעו איך כדאי ונכון לשחק במגרש החדש. אתן דוגמא: כיום עדיין אין אישור להנפקת קרנות נאמנות מחקות על הביטקוין, אבל בפני הצרכן הפיננסי הישראלי פתוחה אפשרות לקנות קרנות אמריקאיות, קנדיות, גרמניות או שוויצריות.
למרבה הצער, לא מעט מהקרנות הזרות הללו בעייתיות, נטולות רזרבות וביטוח. הישראלי מתקשה בדרך כלל לקבל עליהן מידע מספק ואמין, רק מעטים יקראו תשקיף בגרמנית או בשבדית. במקרה זה, האיסור להנפיק קרנות בארץ לא מגן על הצרכנים, כי אם חושף אותם לסיכונים. הגדרה של כללים ברורים, כפי שננקטה כבר בלא מעט מדינות, יכולה להועיל גם לנו.
בקנדה, לדוגמא, אושרו ETF's (קרנות סל) שמחזיקות ביטקוין כנכס בסיס, וזה עובד שם נפלא. חשוב להמשיך להעניק רישיונות לכמה שיותר שחקנים, לייסד רשימות משמורת (Custody) לקריפטו, לנסח כללי עבודה ברורים של הבנקים מול שחקני הקריפטו, ולאשר מוצרים פיננסים מבוססי קריפטו בבורסה בתל אביב.
במקביל, ברורה חשיבות האסדרה והרגולציה כאמצעי הגנה על הצרכנים, במיוחד במציאות התנודתית במתמשכת של מטבעות הקריפטו. חשוב להגן על המשקיעים ולפעול לשמירה על יציבות גופי המסחר בקריפטו.
קריפטו וחדשנות
מדינות וערים גדולות ומתקדמות בעולם מודות כיום, כי היכולת שלהן להישאר מובילות ורלוונטיות בעולם הפיננסי העתידי תלויה בין השאר ביכולתן לעודד חדשנות והתפתחות של שוק קריפטו מקומי.
הדוגמה הכי טובה וחשובה לכך היא ממשל ביידן, שהורה לכל הרגולטורים הרלוונטיים לגבש תפיסה הוליסטית של איך עושים רגולציה לקריפטו בארה"ב. לקח לרגולטורים האמריקאים חצי שנה לסיים את עבודת המיפוי, אבל כיום יש להם עמדה ברורה בנוגע לכיוונים מומלצים, שיוצאת מהנשיא כלפי מטה.
במקביל, אנחנו עדים בתוך ארה"ב לתחרות של ממש בין ערים מובילות בתחום הקריפטו. ניו-יורק, מיאמי, אוסטין טקסס ואחרות - כולן מתחרות על הבכורה וההובלה בקריפטו, לא רק האמריקאית אלא הבינלאומית. כולן מנסות למשוך אליהן יזמים, אנשי טכנולוגיה, אנשי פיננסים ומומחי בלוקצ'יין, כי ברור להן שזה חלק חשוב בהתפתחות וצמיחה של ערים ששמות דגש על פיננסים והיי-טק.
ההתקדמות המהירה בתחום הקריפטו לא מוגבלת כמובן לארה"ב. ראה מה קורה בפריז, דובאי או סינגפור - שלושה מעוזי קריפטו עולמיים, שמאמינים כי יוכלו לבסס מרכזיים פיננסיים רבי עוצמה, אם רק יהיו שחקנים חשובים בתחום הקריפטו. הם מתקדמים לעבר מטרה זו דרך מתן רישיונות קריפטו, הקלות המאפשרות לבנקים לחלוק ביתר קלות דאטה עם חברות קריפטו, הטבות מס, יתרונות פיתוח ואפילו השתתפות בחלק מהשקעות הקריפטו. כשמעודדים את כל האקוסיסטם, השינוי קורה.
לא מעט מהפיתוחים והחדשנות העולמיים בשנים האחרונות בתחום הבלוקצ'יין והקריפטו - מקורם בישראל. יש כאן חברות נהדרות בקנה מידה בינלאומי. למרבה הצער, כיום החברות האלו והמשקיעים שלהן מוציאים את הכסף שלהם לשווקים אחרים. אנחנו לא מצליחים בינתיים ליהנות מהטכנולוגיה והפירות של הפיתוח שנעשה כאן, כדי למצב את ישראל כמעצמת קריפטו.
בשורה התחתונה, רגולציית הקריפטו בישראל עדיין רחוקה ממדינות מתקדמות כמו יפן או שבדיה, ולא סביר לצפות כי הפערים ייסגרו בטווח של שבועות או אפילו חודשים בודדים. מצד שני, אסור לאבד זמן יקר: כל עיכוב רק יגדיל את הפער בינינו לבין שאר העולם. נפלה בחלקך הזדמנות כמעט חד פעמית להיות חתום על שינוי גדול, היסטורי, שכבר משנה את פני הכלכלות במדינות שלא חששו לאמץ אותו. בהצלחה.
הכותב הוא אלי מיזרוח, מנכ"ל סילבר קסטל בית השקעות לנכסים דיגיטליים.