בשם התנועה למען איכות השלטון בישראל, אנו מתכבדים להביא בפניכם עמדת התנועה בנושא נבחרת הדירקטורים של החברות הממשלתיות אשר הביאה לתפקוד מיטבי והצלחתן הכלכלית של החברות הממשלתיות, תוך הבטחת שוויון הזדמנויות למועמדים, במסגרת הליך פומבי ופתוח המגביר את אמון בציבור.
לשיטת התנועה, יש לברך על הקמת הנבחרת והשימוש בה וכן קיימת חשיבות ראשונה במעלה להבטיח שהמנגנון ימשיך לפעול, וזאת נוכח החשיבות הצורך במינוי דירקטורים מתאימים. יש אפוא לשמר מינויים מקצועיים איכותיים, ולדחות את השימוש שרווח בעבר במינויים של דירקטורים לצרכים פוליטיים.
כפי שיפורט להלן, הנבחרת כבר הוכיחה את יעילותה בקידום מצבן הכלכלי של החברות, וכן בקידום ערכים חברתיים כגון שוויון הזדמנויות ואמון הציבור בהליך. זהו עניין הנוגע לקופת המדינה ולכספי הציבור, ומכאן שיש להגן עליו ולקבע את השימוש בו.
להסרת כל ספק, נדגיש שהתנועה פעלה בעבר להגן על "נבחרת הדירקטורים" נוכח היתרונות הגלומים במנגנון חשוב זה, ואף עתרה לשם כך לבג"ץ כשנשקפה לנבחרת סכנת ביטול. על רקע זה, ככל שיהיה ניסיון נוסף לבטל את הנבחרת, בכוונת התנועה לפעול בכל הכלים המשפטיים והחוקיים העומדים לרשותה להגן על נבחרת הדירקטורים שוב.
מהי נבחרת הדירקטורים?
"נבחרת הדירקטורים" היא מאגר רחב ומגוון של מועמדים, העומד לרשות השרים בבואם למנות דירקטורים לחברות הממשלתיות. כפי שיפורט להלן, הנבחרת היא בעלת חשיבות גדולה לתפקודן המיטבי והצלחתן הכלכלית של החברות הממשלתיות, תוך כדי שהיא מבטיחה שוויון הזדמנויות למועמדים, במסגרת הליך פומבי ופתוח המגביר את אמון בציבור.
הנבחרת הוקמה כיוון שהליך המנוי לחברות הממשלתיות טרם הקמתה לא היה פתוח ופומבי, ומועמדותם של רבים בעלי כישורים רלוונטיים לא באה כלל בחשבון בידי השר הממנה. כמו כן מינויים שונים נערכו על בסיס הכרות קודמת עם השר הממנה; קרי, מצב של קשרים גבר על כישורים.
במספר דו"חות של מבקר המדינה משנת 1989, משנת 1991, ומשנת 1998 נמתחה ביקורת על התנהלות זו, והומלץ להקים מאגר חיצוני ובלתי תלוי "לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי להקים מאגר חיצוני שאינו תלוי בקשרים של מועמדים לתפקיד דירקטור... ואשר התאמתם להוביל את החברות הממשלתיות בישראל בשנות האלפיים מושתתת על קישורים ולא על קשרים".
לנוכח זאת, בשנת 2013 הוקם, ביוזמת שר האוצר דאז, ח"כ יאיר לפיד, יחד עם ראש רשות החברות הממשלתיות דאז, מאגר לבחירת דירקטורים המכונה "נבחרת הדירקטורים", וממנו היה על השרים לבחור את המועמדים המתאימים ביותר לדירקטוריוני החברות הממשלתיות.
היקף פעילותן של החברות הממשלתיות והשפעת חברי הדירקטוריון על פעילותן מבהירים את החשיבות הרבה שבבחירת מועמד מתאים לדירקטוריון חברה ממשלתית עבור המשק הישראלי.
מדינת ישראל מחזיקה בכ-70 חברות ממשלתיות ובכ-30 חברות בת ממשלתיות ומעורבות. חלק מחברות אלו הן מהגדולות במשק ומספקות שירותים לציבור בתחומים חיוניים שונים כמו אספקת מים, חשמל, ותחבורה. בדומה לחברה פרטית, מטרת החברות הממשלתיות היא מקסום הרווח הכלכלי לבעלי מניותיה - ובמקרה זה - למדינת ישראל ולציבור.
הדירקטוריון בחברות אלו, בדומה לחברות פרטיות, הוא בעל תפקיד מרכזי בהתוויית מדיניות ופיקוח. לנוכח כך, מינויים של חברי הדירקטוריון צריכים להיעשות על פי קריטריונים גבוהים וברורים, ותוך תיעדוף ניסיון והתאמה מקצועית, על מנת לוודא ניהול תקין ומיטבי של החברה.
המאגר שהוקם במסגרת "נבחרת הדירקטורים" מכיל את המועמדים המתאימים ביותר, ולא רק את אלה שעברו את תנאי הסף. עובדה זו מאפשרת מלאכת סינון רבה, המקלה על השרים הממנים, ומבטיחה מינויים כמעט אופטימאליים. נציין כי אי-היכללות במאגר הנבחרת איננו מונע ממועמדים אחרים וראויים מלהתמנות לדירקטוריון חברה ממשלתית.
כך, במקביל לנבחרת קיים הליך מינוי "עוקף נבחרת" למועמד לדירקטוריון, ככל שהוא מחזיק בסט כישורים רלוונטיים עודפים. באמצעות הליך זה (וגמישותו במקרים המתאימים) נשמר רף המקצועיות המיטבי של המועמדים, לצד מרחב מתן גמישות לשרים במקרים המיוחדים המצדיקים זאת.
ההצלחה המוכחת של נבחרת הדירקטורים
הנבחרת הביאה למינויים של האנשים המוכשרים; ולא המקושרים ותרמה גם לגיוון. ואכן, שלא במפתיע - נבחרת הדירקטורים היא הצלחה מסחררת.
כך, מנתונים שנאספו בשנים שלאחר הקמת הנבחרת עולה כי מתוך אלפי מתמודדים אשר עברו את תנאי הסף הבסיסיים נמצאו בין 400-500 מועמדים מתאימים שנכנסו לנבחרת.
בנוסף בבדיקה שקיימה רשות החברות הממשלתיות בסוף שנת 2016 עולה כי שיעור הדירקטורים המכהנים בעלי ניסיון ניהולי בכיר, מומחיות פיננסית או תואר אקדמי מתקדם עלו בעשרות אחוזים. מעבר לכך, תופעת הנפוטיזם ירדה בכ-80%.
זאת ועוד חשוב לציין שהנבחרת מורכבת מ-50% נשים ו-10% מאוכלוסיות גיוון. נתונים אלו משקפים את ההצלחה בקיום היצע רחב, שוויוני תחרותי ומקצועי. ואכן, מאז כינון הנבחרת, רובם המוחלט של הדירקטורים הנבחרים נעשה מתוכה.
הנבחרת הביאה גם להצלחה כלכלית מסחררת - מיליארדים הזורמים לקופת המדינה ובחירת המועמדים המוכשרים ביותר לניהול החברות הממשלתיות - הביאה גם לתוצאות טובות, ולמאזנים טובים שזרמו בסופו-של-דבר לקופת המדינה והציבור.
כך, נתונים בדבר הרווח הכלכלי של החברות הוכיחו תוצאות מרשימות: בשנת 2013 ההפסד המצרפי של החברות עמד על 600 מיליון שקלים בעוד שבשנת 2016 היה רווחן המצרפי כ-2 מיליארד שקלים, ובשנת 2018 הושג רווח מצרפי נקי של כ-4.6 מיליארד שקלים. הנתונים העדכניים ביותר מצביעים שבשנת 2022 עמד הרווח התפעולי המצרפי של החברות על 6 מיליארד שקלים (וזאת עוד טרם סיום השנה) - הישגים המיוחסים בין היתר לרפורמת הדירקטורים.
בנוסף, לפי פרסומים מהחודשים האחרונים, נראה שהדיבידנדים אותם מקבלת המדינה מהחברות הממשלתיות הגיעו לסף של כ-1.4 מיליארד שקלים בשנת 2022, סכום כפול מזה שקיבלה המדינה בשנת 2019, אז נרשם השיא האחרון. כלומר, הרווחיות העולה של החברות הממשלתיות, הנובעת בין היתר מנבחרת דירקטורים מקצועית ומהימנה, מאפשרת הזרמות כספים של מיליארדי שקלים לתקציב המדינה ולציבור כולו.
נדגיש כי בשנת 2022 נאמד היקף ההכנסות של החברות בכ-75 מיליארד שקל ונכסיהן ב-222 מיליארד שקלים. המשמעות היא אפוא שאי-מיצוי מלוא הפוטנציאל של החברות הממשלתיות באמצעות נושאי משרה שאינם המתאימים ביותר עולה בכיסו של המדינה והציבור מיליארדי שקלים. ממש כך.
לאור כך, נראה ש"נבחרת הדירקטורים" תורמת למשק ומחזקת את החברות הממשלתיות - מאפשרת בחירת דירקטורים מקצועיים ומתאמים ביותר, תוך יצירת מאגר רחב ופומבי נטול העדפות אישיות. ובמקביל, הצדקתה המהותית נתמכת בנתונים כלכליים אובייקטיבים המציגים את הצלחתה בבירור.
הכותב הוא עו"ד אריאל ברזילי, ראש האגף הכלכלי בתנועה למען איכות השלטון בישראל