סקירה של פורום היהלומים הישראלי נותנת הצצה להרגלי הקניה של הישראלים, בין היתר, בנוגע לטבעות אירוסין, והתוצאות? בהחלט מפתיעות. על פי הסקירה, העלות הממוצעת של טבעת כזו, או ליתר דיוק, הסכום הממוצע אותו הוציא החתן הישראלי הממוצע על רכישתה, עומד על כ -7,000 שקלים. תמורת הסכום האמור, קיבל החתן טבעת שעשויה מיהלום טבעי, במשקל ממוצע של כ-3/4 קראט. לצד זאת, הסקירה חושפת נתון נוסף: לא מעט מהגברים בישראל רכשו במהלך השנה טבעת אירוסין שעשויה מיהלום מעבדה, בסכום ממוצע של כ-8,500 שקלים. התמורה שקבלו במקרה הזה משתלמת יותר - יהלום במשקל ממוצע של קראט וחצי.
השינוי בהרגלי הקנייה של החתנים בישראל מתבטא היטב גם מבעד להתפלגות סוג היהלום. מסקירת הפורום עולה כי במהלך שנת 2021, מרבית טבעות האירוסין שנמכרו (90 אחוז) כללו יהלום טבעי, אולם השנה חלה צלילה בהיקף המכר שלהם, ונרשם זינוק משמעותי בממכר יהלומי מעבדה. שיעורם עומד על 70% - נתון שבהחלט היכה את התחזיות של האנליסטים והעוסקים בתחום היהלומים.
בנוסף, בפורום היהלומים מציינים כי החל מחודש פברואר האחרון, אז החלה המלחמה באוקראינה ובעקבותיה הוטלו סנקציות על רוסיה, מקור לכשליש מיהלומי הגלם בעולם, ע"י ארה"ב ומדינות נוספות, סובלת תעשיית היהלומים העולמית (שבין מרכזיה ניתן למנות את דובאי, מומבאי, אנטוורפן ורמת גן) מתנודתיות רבה.
למעשה, רבים בתעשייה מסרבים לסחור ביהלומים רוסיים בעקבות הפלישה לאוקראינה, ולאחר שענקית הכרייה אלרוסה ספגה סנקציות מארה"ב. אלא שלצד סירוב זה, המציאות מלמדת כי קשה להטיל סנקציות על הסחר ביהלומים: ברגע שהם נכנסים לשרשרת האספקה כמעט בלתי אפשרי לזהות את מקורם. בפועל, יהלומים נמכרים בחבילות שונות של גדלים ואיכויות וניתן לערבב ולסחור מחדש בהם כמה פעמים עד שהם מגיעים לטבעת אירוסין או תליון.
הסערה העולמית בתחום היהלומים לא פוסחת כמובן על ישראל. סיכום חודש נובמבר שפרסם הפיקוח על היהלומים שבמשרד הכלכלה והתעשייה, מצביע על ירידות בקטגוריות הסחר המרכזיות של הענף בארץ: יבוא ויצוא של יהלומים מלוטשים ויהלומי גלם. בסך הכול באחד עשר החודשים הראשונים של השנה, היבוא נטו של יהלומי גלם לישראל עמד על סך של כ- 1.68 מיליארד דולרים, ירידה של כ- 8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (בחודש נובמבר נרשמה ירידה של כ- 30% לעומת חודש נובמבר 2021). יצוא נטו של יהלומי גלם באותה התקופה עמד על סך של כ- 1.46 מיליארד דולרים, ירידה של כ-9.5% לעומת אחד עשר החודשים הראשונים בשנת 2021 (כשבחודש נובמבר נרשמה ירידה חדה של כ- 52% לעומת חודש נובמבר אשתקד).
בתוך כך, לראשונה לפני כחודש, החל יצוא יהלומים ישראלי לבחריין. לפי הערכת מנהל היהלומים הוא עשוי להגיע להיקף של מיליוני שקלים בשנה הקרובה.
בחברת Diamond Factory מציינים כי בשנת 2021 נרשם גידול משמעותי בתחום היהלומים בישראל, בעיקר בשל הסכמי אברהם שסללו את הדרך לישראלים לסחור באופן ישיר עם איחוד האמירויות ובעקבות הפיכתה של דובאי לשוק היהלומים השלישי בגודלו בעולם בשנים האחרונות. בנוסף, קטאר מקימה מרכז סחר חופשי ליהלומים, שיתחרה בזה של דובאי ועל אף שאין בינה לבין ישראל הסכמי נורמליזציה, נחתם בין הצדדים הסכם סחר בתחום היהלומים, כך שהנחת היסוד היא כי מגמה מעורבת תרשם גם בשנה הבאה.
אופיר גור, המפקח על היהלומים במשרד הכלכלה והתעשייה: "מאז תחילת המלחמה באוקראינה, הסנקציות שהוטלו על רוסיה, עליית הריבית והשפעות כל אלו על הכלכלה העולמית, חווה ענף היהלומים הישראלי, בדומה לזה העולמי, תנודתיות רבה, בוודאי בהשוואה לשנת 2021 שהייתה מצוינת לתעשייה, בארץ ובעולם. את הירידות של החודשים האחרונים ניתן לתלות בקושי למצוא חלופה מספקת ליהלומי הגלם מרוסיה, לירידת המכירות ומחירי היהלומים בעולם".