נוודות דיגיטלית? הנה כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון

בשנים האחרונות, בין היתר בשל מגפת הקורונה והשלכותיה, יותר ויותר אזרחים ישראליים עוזבים את הארץ או שוקלים לעשות כן, במטרה להתגורר ולעבוד בחו"ל.

תופעה זו, שניכרת בקרב טווח רחב של שכבות גיל באוכלוסייה, מתעצמת בקרב אחדים מאתנו עוד יותר, עקב יוקר המחייה ועליות המחירים המשמעותיות שמתרחשות בישראל בחודשים האחרונים. אצל אחרים זו תולדה של אכזבה פוליטית ותחושת איום על אורחות חייהם - ויש מי שלא מחפשים יותר מדי סיבות, זולת הרצון להתנסות מעט בחיים במקום אחר, עם שפה שונה ואקלים חדש

רק שעם כל הכבוד לצרכי הפרנסה, יצר הנדודים או החששות מהמצב, יש כמה עניינים טכניים שכדאי לדעת עליהם, בעיקר אם אתם רשומים כאזרחים במדינת ישראל, אך חיים בחו"ל ומשתכרים ממקור עבודה שאינו בישראל.

בעקבות הנוודות הדיגיטלית החל מס הכנסה לאכוף את הדרישה מכלל תושבי מדינת ישראל המפיקים הכנסה בחו"ל לדווח על הכנסתם ולשלם מס הכנסה בהתאם להסדרים החלים עליהם. דיווחים אלה מועברים גם למוסד לביטוח לאומי, אשר מחייב את כל אותם ישראלים תושבים לשלם דמי ביטוח.

לפיכך, בין יתר השיקולים לקראת העתקה של מקום המגורים למדינה אחרת, רצוי מאד להכיר גם בהשלכות העזיבה בענייני הביטוח הלאומי.

כדי לענות על כמה שאלות, פנינו לעו"ד עמוס א. רוזנצויג, יועץ מיוחד במשרד ברנע ג'פה לנדה, לשעבר היועץ המשפטי של המוסד לביטוח לאומי:

מי זכאי לתשלומי ביטוח לאומי?

חוק הביטוח הלאומי, שקובע את הזכאות לגמלאות למבוטחים בצד החובה לתשלום דמי ביטוח לאומי מעניק את הזכויות והחובות על פיו למי שהינו תושב ישראל.

משכך, מבחן התושבות הינו גורם מכריע כאשר נבחנת השאלה אם אדם זכאי לקצבה או חייב בתשלום דמי ביטוח. למשל, אם בני זוג עוברים להתגורר במדינה אחרת, ונולדים להם ילדים, עולה השאלה האם יהיו זכאים לקצבת ילדים ומענק לידה' או למשל, אם אדם עבר להתגורר במדינה אחרת, לאחר ששנים ארוכות תרם למדינה בצבא, בעבודה, ובתשלום דמי ביטוח, האם יהיה זכאי לקבל את קצבת הזקנה שלו במקום מגוריו בחו"ל?

תשובת חוק הביטוח הלאומי הינה חדה וברורה: על מנת להיות זכאי לקצבות ביטוח לאומי, על המבוטח להיות תושב ישראל.

מי נחשב תושב ישראל?

בחוק אין הגדרה פוזיטיבית ברורה מיהו תושב, אלא יש התייחסות למי לא ייחשב כתושב. לעומת זאת, פסקי דין רבים, כמו גם חוזרים של הביטוח הלאומי, מתייחסים לסוגיה זו, וקובעים כי תושב ישראל נחשב לאדם שמרכז חייו בישראל, ומירב הקשרים שלו הם לישראל - מה שידוע כמבחן "מירב הזיקות". ההחלטה מתבססת על מבחן אובייקטיבי - האם מקום מגוריו, משפחתו, עבודתו, נכסיו וחשבון הבנק שלו נמצאים בישראל ומבחן סובייקטיבי - היכן האדם עצמו רואה את מרכז חייו.

חשוב לזכור כי אזרח ישראלי שמחזיק בתעודת זהות, חייב למלא בנוסף לאזרחותו את דרישת התושבות לצורך חבות וזכאות בביטוח לאומי.

מה קורה לקצבאות כשמבוטח עוזב את הארץ וניתק קשר התושבות?

תושב ישראל זכאי לביטוח סוציאלי. המשמעות הינה כי במהלך חייו הוא מבוטח ויקבל קצבאות בהתאם לאירועים במהלך חייו. מדובר בקצבאות כגון קצבאות ילדים, מענק אשפוז עקב לידת ילדים, קצבאות נכות כללית או נכות מעבודה, וקצבאות זקנה כולל שארים.

בנוסף יהיה זכאי לביטוח רפואי בכל תקופת התושבות ישלם המבוטח דמי ביטוח לאומי ומס בריאות ויצבור ותק הנדרש לצורך הזכאות לקצבת הזקנה, אבל אם ניתק קשר התושבות, עקב עזיבת הארץ , למרות שנות התרומה והתשלום ששולם, הזכאות לקצבה עלולה להישלל וכך גם החבות בתשלום דמי ביטוח.

כך אירע לתושב ישראל, טייס בחיל האוויר, אשר עזב לקראת פרישתו את הארץ. עקב כך, נשללה תושבותו ובעקבות כך נשללה גם זכאותו לקצבת זקנה, אף שמילא חובותיו במשך שנים רבות למדינה ושילם דמי ביטוח לאומי. עניינו נדון בבית הדין וביטול התושבות הוכרע כתקף, לכן, בעת עזיבת הארץ יש לשקול את שאלת שמירת קשר התושבות והשלכותיה.

כיצד מסדירים את הפסקת או המשך התושבות?

בעת העזיבה את הארץ באפשרותו של התושב או התושבת העוזבים להצהיר בכתב כי הם עוזבים את הארץ לצמיתות. הצהרה כזו מתקבלת בביטוח לאומי, ומאותה עת מתבטלת חובתו של התושב לשלם דמי ביטוח לאומי.

חבות זו הינה משמעותית שכן שיעור דמי הביטוח הלאומי נע בין 12%- 17% (תלוי אם מדובר בשכיר או בעצמאי) מהכנסתו החייבת של המבוטח, בכל תקופת עבודתו בחו"ל, וזאת בנוסף לחובה לשלם מס הכנסה. ישראלים רבים נדהמים לקבל דרישות תשלום חוב לביטוח לאומי, בגין הכנסותיהם בכל שנות שהותם בחו"ל, לכן חשוב מאוד לסדר עניין זה.

עם ביטול החובה לשלם דמי ביטוח לאומי, מתבטלת הזכאות לקבלת קצבאות של הביטוח הלאומי וכן מתבטל הכיסוי לביטוח רפואי. כלומר, ישראלי שעזב את הארץ וניתק קשר תושבות, לא יוכל להסתייע בטיפול רפואי בקופת חולים, גם בעת ביקורו בארץ, אלא ייאלץ לרכוש ביטוח רפואי פרטי. כמו כן הוא לא יהיה זכאי לקצבאות הביטוח הלאומי, כולל 'קצבת זיקנה' ואף לא יצבור תקופת אכשרה הדרושה לזכאות לקצבה זו.

מצד שני, ישראלי שלא נותק לגביו קשר התושבות יוכל ליהנות מכיסוי ביטוחי סוציאלי, ביטוח רפואי בקופת חולים ואפילו לצבור תקופת אכשרה לקצבת הזקנה שלו. כדי לשמר את הזכויות הללו הוא חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי.

מה דינו של תושב שיצא מהארץ ולא הצהיר על כוונותיו לעזוב לצמיתות?

תושב ישראל שיוצא לחו"ל ממשיך להיות רשום בביטוח הלאומי כתושב, בחמש השנים הראשונות ליציאתו מהארץ. בתקופה זו נשמרת זכאותו לקצבאות השונות ולביטוח בריאות ממלכתי.

הביטוח הלאומי רשאי לבחון את תושבותו של האדם גם לפני שמלאו 5 שנים לשהותו בחו"ל, אם למשל יש בידיו מידע שממנו עולה לכאורה שהאדם חדל להיות תושב ישראל. חמש שנים לאחר המעבר לחו"ל נשללת ממנו התושבות, אך קיימת אפשרות להגיש ערעור על ההחלטה באמצעות מבחן מירב הזיקות הקושרות את האדם לארץ. כדי להאריך את התושבות לאחר חמש שנים, יש להוכיח שהשהות בחו"ל ממשיכה להיות זמנית, ושמרכז החיים עדיין בישראל.

לדוגמה, מי ששוהה בחו"ל את מרבית זמנו, לצורך לימודים או מי שיצא לחו"ל כדי לפרנס את משפחתו שנשארה בישראל, הביטוח הלאומי יכול להמשיך להכיר בו כתושב ישראל מעבר ל-5 חמש שנים, ולמעשה ללא הגבלת זמן. זאת, כל עוד עיקר השהות שלו בחו"ל היא לצורך לימודים או עבודה, כשהמשפחה נשארה בישראל, והוא מגיע מעת לעת לביקורי מולדת. אם תושב נשלח לעבוד בחו"ל על ידי מעביד ישראלי, לא תישלל תושבותו.

מהו מעמדם של בני הגיל השלישי בהקשר מבחן התושבות?

בני הגיל השלישי ששוהים בחו"ל יותר מאשר בישראל, יוכלו במקרים מסוימים להמשיך להיות מוכרים כתושבי ישראל, גם לאחר חמש שנים. הביטוח הלאומי מכיר בכך שבני הגיל השלישי פנויים יותר לנסיעות לחו"ל, ולכן מתחשבים בוותק התושבות שצברו לאורך השנים, ומגמישים את המבחן.

לדוגמה, אזרח ישראלי שחי בארץ שנים רבות, ובסמוך או לאחר הגיעו לגיל הפרישה הוא מרבה לצאת מהארץ כדי לבקר את ילדיו או כדי לטייל, על פי רוב, הביטוח הלאומי ימשיך להכיר בו כתושב ישראל, והוא ימשיך להיות זכאי לשירותי בריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, גם אם בממוצע הוא שוהה בחו"ל יותר מאשר בישראל, ובתנאי שהוא לא העביר את מרכז חייו לחו"ל.

תושב ישראל שכבר החל לקבל קצבת זקנה, ועזב את הארץ למדינה אחרת, ימשיך לקבל את קצבת הזקנה, ביישום מדיניות שלפיה יש להניח שהאזרח הוותיק עזב כדי להצטרף לבני משפחתו.

מה מעמדו של תושב חוזר או עולה חדש?

תושב המדינה ששב לארץ לאחר שניתק קשר התושבות שלו, ומבסס את תושבתו בארץ, זכאי לכיסוי של ביטוח לאומי. ואולם, בכל הקשור לביטוח הרפואי ישנה תקופת המתנה של שישה חודשים שבהם ישלם דמי ביטוח אך לא ייהנה מהכיסוי הרפואי. עם זאת, ניתן לפדות את תקופת ההמתנה בתשלום כספי באופן שהכיסוי הרפואי יהיה מיידי.

לעיתים, תושב חוזר או עולה חדש, אשר מחזיק בידיו דרכון ישראלי, עוזב חזרה לחו"ל, או שוהה למעלה ממחצית ימות השנה בחו"ל, במקרה כזה עלולה להישלל תושבותו וכך גם זכויותיו לביטוח לאומי ולכיסוי רפואי.

מהי אמנה לביטחון סוציאלי ומה משמעותה לגבי מי שעבר להתגורר בתחום מדינת אמנה?

ישראל חתמה על אמנה בנושא ביטוח לאומי עם מספר מדינות שמשמעותה היא כאשר ישראלים עוברים להתגורר באחת מהמדינות הללו, רואים אותם כאילו הם מתגוררים בטריטוריה ישראלית. המשמעות היא שלא נפגעת זכאותם לקצבאות, שכן רואים אותם כתושבים.

בנוסף, האמנה כוללת סעיף מניעת כפל מס ועל כן, הם פטורים מתשלום כפל דמי ביטוח, ומקום תשלום דמי הביטוח יהיה במדינה שבה הופקה ההכנסה, לכן למשל, ארה"ב אינה קשורה באמנה בנושא ביטחון סוציאלי עם ישראל, ומי שעובד בתחומי ארה"ב, כל עוד הוא נחשב לתושב ישראל - הוא חייב בתשלום כפל דמי ביטוח גם בארה"ב וגם בישראל.

לעומת זאת, תושב ישראל שעבר להתגורר במדינות כמו הולנד, צרפת או אנגליה, שאיתן יש למדינת ישראל אמנה בדבר ביטחון סוציאלי, יוכל לשלם דמי ביטוח רק במדינה שבה הוא מתגורר ולקבל את קצבאות הביטוח הלאומי לחשבון הבנק שלו במקום מגוריו.

יש לזכור שהאמנה מתייחסת לדמי ביטוח לאומי בלבד ולא לתשלום מס בריאות.