בנמלי אשדוד וחיפה לא יוכלו לשבות במחאה על הפעלת הנמל הפרטי

ניצחון לאיגוד לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים: בית הדין הארצי לעבודה קבע כי אין לעובדי הנמלים הוותיקים עילת שביתה בגין פריקת מטען כללי בנמלי הים החדשים.

עוד קבע ביה"ד כי אין להם עילת שביתה עקב החלטת שרת התחבורה ושר האוצר לאפשר לנמלים החדשים להשמיש רציפי נמל חדשים שוממים לתקופה של שנתיים ימים. הנמלים הוותיקים לא יכולים להפעיל אף צעד ארגוני, אלא להמשיך לעבוד בתפוקה מלאה ובצורה סדירה ורציפה

למעשה בכך קיבל בית הדין הארצי לעבודה את עתירת לשכת המסחר והתאחדות התעשיינים ובפס"ד מנומק בן 43 עמודים קבע כי עובדי הנמלים הוותיקים בחיפה ובאשדוד אינם רשאים לשבות עקב העובדה שנמלי הים החדשים בחיפה ובדרום פורקים אוניות מטען כללי ולא רק אוניות מכולה. לאחר קבלת צווים זמניים נגד השביתה, מאתמול הפך הצו לקבוע.

בכך בא לידי סיום הליך משפטי בן כמעט שנה במה שנראה כניצחון גדול ללשכת המסחר ולהתאחדות התעשיינים (ולשיטתם גם למשק הישראלי בכללותו), תוך חיוב הנמלים הוותיקים להמשיך לעבוד בתפוקה מלאה ובצורה סדירה ללא שביתות וללא השבתות ומתן הכשר פסיקתי לפריקת אוניות מטען כללי בנמלי הים החדשים. את לשכת המסחר ייצג בהליך ובדיונים לאורך השנה סמנכ"ל משפט וממשל, עו"ד שלומי לויה.

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "זו החלטה היסטורית. פעם ראשונה שניתן יהיה להפעיל את רציפי הנמל כולם לצורך פריקת מטען כללי ומטעני צובר. בשלב זה פתוחה הדרך בפני שרי התחבורה והאוצר לאפשר הפעלה מלאה של כל רציפי הים בישראל, חיפה ואשדוד ללא הגבלת זמן לצורך פריקת מטען כללי ומטעני צובר. מהלך זה יוריד מאוד את עלויות ההובלה הימית לישראל"

הנה השתלשלות העניינים שהובילה לפסק הדין: בינואר שנה זו עתרה לשכת המסחר לבית הדין הארצי לעבודה עקב הודעה על סכסוך עבודה של הסתדרות העובדים הכללית שביקשה להשבית את נמלי הים הוותיקים בטענה שהובטחה להם בלעדיות על פריקת אוניות מטען כללי וכי הסכמי הרפורמה שנחתמו בשני נמלי הים הוותיקים עסקו אך ורק בהשלכות של פתיחת התחרות באוניות מכולה ולא הסדירו כלל את ההשלכות של אוניות מטען כללי.

באפריל העניקו שרת התחבורה ושר האוצר אישור לנמלי הים החדשים להשמיש רציפי נמל שוממים לתקופה של שנתיים ימים וזאת על מנת להתגבר על העיכובים הבלתי נסבלים בנמלי הים הוותיקים. ההסתדרות הכללית יצאה גם נגד אישור זה בטענה שמדובר בהקדמה של התחרות בעשר שנים ומבלי שנבנה עבורה רציף חדש ככתוב בהסכמי הרפורמה ואף טענה כי אין לה כל ביטחון שהאישור לא יוארך מעבר לתקופת השנתיים.

לשכת המסחר טענה כי ההסתדרות מעמידה את האינטרסים של קומץ עובדים על פני המשק בכללותו וכי חובה לעשות שימוש בכל התשתית הנמלית הקיימת על מנת לתת מענה לעיכובים ולפקקים הבלתי נסבלים שמשיתים עלויות על כלל המשק ויש בהם כדי לתרום לעלייה ביוקר המחייה בישראל כי היא מעדיפה שהאוניות ימתינו לנמל במקום שהנמל ימתין לאוניות; מדובר בשביתה פוליטית שנועדה לחבל בפתיחת השוק הנמלי לתחרות ללא מגבלות על סוג כזה או אחר של אוניות; וכי הנזק למשק כתוצאה משביתה ועוד בתקופה בה היינו בשיא משבר הכאוס והעיכובים בנמלים לא יכול לאפשר השבתה של הנמלים אפילו לא ליום אחד.

בית הדין הארצי קיבל את הטענות וקבע כי הסכמי הרפורמה ביקשו להסדיר את השוק הנמלי בכללותו ולא רק מקטע אחד בו (מכולות) כטענת ההסתדרות ומאחר והסכמי הרפורמה כוללים מיצוי תביעות וסעיפי שקט תעשייתי, הכרזות סכסוך העבודה והשביתות של ההסתדרות בינואר ובאפריל מהוות הפרה של ההסכם.

סגן הנשיאה, השופט אילן איטח: "משלא נקבע בהסכמי הרפורמה שהם מסדירים רק חלק מההשלכות של הרפורמה, ומשסעיפי המיצוי והשקט לא החריגו את נושא המטען הכללי או את נושא הקצאת הרציפים, לרבות הקדמת ההקצאה, הכרזות ינואר ואפריל המכוונות לנמלים הוותיקים מנוגדות להתחייבויות ההסתדרות בהסכמי הרפורמה למיצוי תביעות ולשקט תעשייתי. לפיכך, ההסתדרות אינה רשאית לנקוט מכוחן צעדים ארגוניים בנמלים הוותיקים".