אילון מאסק, אחד מעשירי העולם והבעלים הנוכחי של טוויטר (בינתיים גם המנכ"ל), אוהב את חופש הביטוי. הוא כל כך מאמין בערך הזה, שהשבוע הוא פרסם סקר להמונים "האם עליי לפרוש מתפקידי בטוויטר" והבטיח לציית לתוצאות הסקר. לצערו, 57.5% הכריעו שעליו לפרוש.
מה עשה אביר חופש הביטוי יממה לאחר מכן? הציע שמעתה מוטב כי רק בעלי "טוויטר בלו" (הגרסה החדשה בתשלום של טוויטר שהושקה על ידו), יוכלו להצביע בסקרים הקשורים למדיניות החברה. למחרת, הוא כבר הואיל בטובו להיענות לסקר שהוא עצמו יזם והודיע: "אפרוש מתפקידי כמנכ"ל טוויטר אחרי שאמצא מישהו טיפש מספיק שיסכים לקחת את העבודה".
נו, זו לא הפעם הראשונה שהגולם של מאסק ("חופש הביטוי") קם על יוצרו.
אל תיקחו את הוי הכחול בטוויטר כמובן מאליו. בעולם של פייק נוז ודיסאינפורמציה, הוי הכחול מעניק לנו ודאות שאותה דמות בעלת פרופיל ציבורי (עיתונאי, פוליטיקאי, אומן וכו') אכן אמרה את הדברים שמופיעים בחשבון שלה, מכיוון שהוי הכחול מאשר לנו כי מדובר בחשבון הרשמי.
אך אביר חופש הביטוי פחות התלהב מהוי הכחול. לאחר שרכש את טוויטר, הוא החליט לאפשר לכל אחד רכישה של וי כחול בעלות של 8 דולרים בחודש. התוצאה? התחזות של המוני משתמשים לחברות ואישים ציבוריים. כך למשל משתמש שקנה את הוי הכחול והתחזה לחברת התרופות Eli Lilly , פרסם ציוץ שקרי על פיו מהיום החברה תפסיק למכור אינסולין ופשוט תספק אותו בחינם. חלפו כמה שעות עד שהחברה עצמה הספיקה להבהיר כי לא כך הדבר, במהלך השעות שחלפו התרסקה המנייה של ענקית התרופות שאיבדה 21 מיליארד דולר משוויה ביום אחד.
בתגובה Eli Lilly ביטלה את כל הפרסומות שרכשה בפלטפורמה של טוויטר. אל ענקית התרופות הצטרפו חברות נוספות שהחליטו לבטל את הפרסום בטוויטר, כמו Omnicom Media Group (חברת פרסום המייצגת תאגידי ענק כמו Apple ו-Mcdonald's). זאת בטענה שהפרסום בטוויטר הפך למסוכן: "הסיכון למותג של הלקוחות שלנו, עלה משמעותית לרמה שרוב הלקוחות לא מוכנים לקבל". מדובר במכה עבור טוויטר שמרבית הכנסותיה מגיעות ממכירת פרסומות.
בסופו של דבר מאסק שהיה נלהב לתת למשתמשים את האפשרות לקנות את הוי הכחול, התקפל. טוויטר הודיעה על ביטול האפשרות והחלה להעלים חשבונות שכבר רכשו וי כחול.
אך חופש הביטוי יכול להיות מנוצל לרעה לא רק על ידי זייפנים וחקיינים אלא גם על ידי גורמים המבקשים להפיץ רעיונות רדיקליים ומסוכנים. אילון מאסק תומך בחופש הביטוי גם במחיר של מתן במה לדעות קיצוניות. לכן הוא אפשר לחשבונות רבים שהיו חסומים בעבר בשל התבטאויות נאו-נאציות ואנטישמיות, לחזור ולצייץ בטוויטר. המדיניות הזו הובילה לעלייה של 23% בכינויי הגנאי שצויצו בחודש נובמבר, בהשוואה לחודשים שקדמו אליו ב2022. והמילה יהודי? היא צויצה יותר מ-5000 פעמים בשעה, זאת על פי נתוני מכון המחקר NCRI.
אחד מהאנשים הללו, שחזרו לטוויטר לאחרונה, הוא קניה וסט. ההידרדרות הנפשית והאנטישמיות של קניה וסט כבר סוקרו בהרחבה: הוא הספיק לשבח את היטלר והנאצים, להאשים את היהודים שהם שולטים בתקשורת ולארגן פגישה בין מכחיש השואה ואיש הימין הקיצוני ניק פואנטס לבין דולנד טרמפ. אך אחד מ"רגעי השיא" של וסט הגיעה בתחילת חודש דצמבר כאשר האחרון פרסם בטוויטר תמונה של צלב קרס משולב עם מגן דוד.
בתגובה, אילון מאסק בחר להראות שאפילו מבחינתו לחופש הביטוי יש קווים אדומים. הוא הודיע על השעייתו של וסט מהפלטפורמה של טוויטר והסביר שהחשבון שלו: "מושעה בגלל הסתה לאלימות".
בעידן שבו הרשתות חברתיות מעצבות את התודעה, היכולת של האנושות למצוא את האיזון בין חופש ביטוי לבין הצבת גבולות היא קריטית לעתידה ולשגשוגה הכלכלי, החברתי והתרבותי. חשוב לזכור שהרצון של הרשתות החברתיות לאפשר כמה שיותר חופש ביטוי הוא לא רק ממניע אידיאולוגי אלא גם ממניע כלכלי.
בסופו של דבר תוכן שקרי ברשת מתפרסם במהירות גדולה פי 10 מדברי אמת. ותכנים רעילים ומסיתים זוכים לפופולאריות רבה גם הם. המפתח להילחם בגבולות הפרוצים של חופש הביטוי ברשתות, הוא להציב קווים אדומים מוסריים, כמו במקרה של וסט. אך גם לייצר מצב שבו האינטרס הכלכלי של הרשתות החברתיות הוא להגביל במעט את חופש הביטוי, כמו במקרה הוי הכחול.
ברגע שטוויטר חוותה הפסדים במכירת מודעות הפרסום, הדבר הניע אותה לחזור בה ולהחזיר את הוי הכחול לתו שנמצא בשימוש אישים וחברות ציבוריות בלבד. מעבר לכך, חשובה מאין כמותה המודעות. כדאי לזכור שכאשר אנו משתמשים ברשתות החברתיות, אנו נתונים לכללי משחק לא הוגנים שמשתנים בהתאם לקפריזות של בעלי השליטה ברשתות. אלו שומרים לעצמם את הזכות לבחור אם לעמוד בחוקים שהציבו או לא לעמוד. אילון מאסק דאג להזכיר לנו את זה השבוע.
הכותבת היא מנכ"ל קבוצת Geomatrix. חברת ועדת "הלסינקי" בבי"ח בלינסון, וחברת דירקטוריון בעמותת נאמני בי"ח שניידר לילדים.