פסק דין מעניין ורב השפעה שהתקבל בימים האחרונים בבית הדין הארצי דן בשאלה האם רשת וזכיינית מעסיקות במשותף עובדים, או שמדובר בשתי ישויות משפטיות שונות.
ההליך המשפטי התחיל בשנת 2014, בתביעה שהוגשה על ידי אזרח תאילנד שהועסק בתפקיד שף, כנגד מעסיקותיו לשעבר - רשת מסעדות, אחת הזכייניות של הרשת וכנגד מנהלי ובעלי המניות של הרשת ושל הזכיינית, שיוצגו על-ידי עו"ד עמית גרוס, שותף מייסד ומנהל מחלקת דיני עבודה במשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'.
במסגרת התביעה דרש העובד זכויות מכח יחסי העבודה, וביניהן גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה שבועית, הפרשי שכר, פדיון חופשה ותשלום דמי הבראה, דמי חגים, תשלום פנסיה, תשלום פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. בנוסף, העלה התובע טענות בעניין פיקטיביות תלושי שכרו ואף האשים את מעסיקיו כי גנבו לו כספים. עוד טען התובע, כי רשת המסעדות והזכיינית הן מעסיקות במשותף של התובע ולכן שתיהן נושאות באחריות על תשלום זכויותיו - ביחד ולחוד.
התיק עבר מספר ערכאות, כאשר הראשונה שבהן היא בית הדין האיזורי לעבודה, שם דחה השופט תומר סילורה את התביעה ואת הטענות שהועלו. התובע ערער על ההחלטה בפני בית הדין הארצי לעבודה - וזה החזיר את התיק לבית הדין האזורי לעבודה בפני השופט דורי ספיבק.
גם השופט ספיבק דחה את רוב הטענות, אך בניגוד לפסיקה הקודמת - חייב את רשת המסעדות והזכיינית בתשלום על מספר רכיבי שכר, וביניהן גמול שעות נוספות. בעקבות כך, ערערו הרשת והזכיינית בפני בית הדין הארצי לעבודה, אשר קיבל בעיקרו את הערעור וקבע כי רשת המסעדות וסניף הזכיינות אינם מעסיקים במשותף. כמו כן, בית הדין הארצי ביטל את קביעת בית הדין האזורי ברכיב גמול שעות נוספות.
התביעה נדחתה, ובעקבות כך העובד, שתבע את מעסיקותיו לשעבר בסכום של 2.3 מיליון שקל, חוייב לשלם כ-7,000 שקל הוצאות משפט.
עו"ד גרוס מסביר: "מדובר בקביעה שיש לה משמעות עצומה על המשק הישראלי, על שוק העבודה ועל ענף המסעדנות בארץ. בית הדין למעשה חידד את הגבולות בין זכיינים לרשת, ואת האחריות בה נושא כל אחד מהם כלפי עובדים. אם עד כה, עובדים רבים שרצו בכך לא היססו לתבוע גם את הזכיין שהעסיק אותם וגם את הרשת, שהיא לרוב בעלת כוח כלכלי גדול משמעותית מכוחו של הזכיין, דבר שהוביל לכך שהרשתות בחלקן היו נדרשות לעמוד בחובות של הזכיינים, מעתה - עובדים רבים יחשבו פעמיים אם כדאי להם לתבוע גם את הרשת.
ההחלטה הזו גם צפויה להפחית את העומס הקיים על בתי הדין לעבודה. בפועל, מדובר בעובד שתבע את הרשת, את הזכיינית ואת בעלי המניות בחברה הזכיינית בסכום של 2.3 מיליון שקל, ושילם מכיסו על חשבון הפיצויים 50,000 שקל הוצאות בתוספת 7,000 שקל שכר טרחת עורכי דין של הצד השני. מדובר בפסק דין של בית הדין הארצי שהבהיר היטב התנהלות נכונה של מעסיק מהי".