יעלה בידו? על אינפלציה, מיסים וממשלה חדשה

הפד, הוא הבנק המרכזי של ארה"ב, העלה את הריבית בעוד חצי אחוז, 0.5%, לתחום של 4.25%-4.5%, (בפועל כרגע 4.32%), הריבית המרבית מזה 15 שנים. לא זו בלבד, הודעת הפד הייתה אגרסיבית מעבר לצפי של שוק הון האמריקאי, חברי הפד אומרים כי הריבית תמשיך לעלות עד לדיכוי האינפלציה, הם מעריכים כי הריבית תעפיל בשנה הבאה ל-5%-5.25%, בסביבות 5.1%, כלומר העלאות של עוד 0.75% לעומת היום.

כמובן שאלה רק הערכות, שכבר הכניסו המשק האמריקאי להאטה כלכלית. אם האינפלציה לא תיכנע, כרגע היא עומדת על 7.1%, הריבית עלולה לעלות אף בשיעור גבוה מכך.

מאז כניסתו של יו"ר הפד הנוכחי ג'רום פאול לתפקיד, הבנק המרכזי של המעצמה הגדולה בעולם אינו מצליח במשימתו. הפד התעלם מהתפוצצות האינפלציה הנוכחית, טען שהיא "מעברית", כלומר זמנית, אחר כך התעשת נוכח האינפלציה הגואה שהכתה בפניו, החל להעלות הריבית באגרסיביות בשיעור מצרפי של 4.25% בתוך עשרה חודשים. בנק ישראל שאף הוא התעלם מהעלייה בשיעור האינפלציה, נאלץ ללכת בערבות הפד, כפי שמרבית הבנקים המרכזיים בעולם עשו ועושים, למעט סין.

הריבית בישראל עלתה אף היא באותה תקופה ל-3.25%, שיעור הריבית כרגע, שמבטא עליה של 3.15% באותה תקופה. התמהמהות בנק ישראל בהעלאות הריבית וכן העלאות יותר מתונות, בטענה כי האינפלציה בישראל נמוכה מזו שבארה"ב, רק הגדילו את פער הריבית בין ישראל לארה"ב, מעודף ריבית של 0.03% לטובת ישראל, בטרם גל העלאות הריבית השנה, לעודף בריבית האמריקאית על פני הישראלית בגובה של 1.07%. שינוי זה ביחסי הריבית של 1.1% בסך הכל לטובת הדולר האמריקאי, הביא להתחזקותו של הדולר מול השקל שנחלש בתקופה זו.

בעוד שבארה"ב האינפלציה השנתית יורדת מידי חודש משיא של 9.1% ביוני השנה ל-7.1% בנובמבר, ירידה של ממש בתגובה להעלאת הריבית האגרסיבית ע"י הפד ופתיחת שרשרת האספקה, הרי שבישראל האינפלציה השנתית דווקא ממשיכה בעליה מ-4.6% ביוני השנה 5.3% בנובמבר השנה.

הנוסחה פשוטה, מעלים פחות ריבית מקבלים יותר אינפלציה, חד וחלק. יש לקוות שבנק ישראל יעלה את הריבית בלפחות 0.5% בהחלטה שתפרסם בתחילת ינואר ובכך יפחית את פער הריבית שפתח מול ארה"ב. נזכור כי ללא העלאה חדה בריבית, השקל ימשיך להיחלש בשל זרימת הון לחו"ל וירידה בזרימת הון לישראל, מהסיבה הפשוטה: כסף והון מחפשים ריבית ותשואות גבוהות יותר, שווקי הון בישראל ובמערב פתוחים לכל, תנועות ההון אינן מוגבלות והתוצאה היא פיחות של השקל.

האינפלציה בישראל הייתה נמוכה יחסית לאורך רוב 15 השנים האחרונות, בהן השקל התחזק ריאלית מול סל המטבעות האפקטיבי של בנק ישראל. ייסוף השקל, מטבע הדברים, מפחית את לחצי האינפלציה דרך מנגנון שער החליפין. הייסוף הריאלי נגרם בשל תרומת תעשיית ההייטק המקומית למשק הישראלי ולאחר מכן גילוי שדות הגז בחופי ישראל.

השנה מסתמנת מגמה הפוכה, במשך השנה האחרונה השקל נחלש ב-4.4% מול סל המטבעות הריאלי האפקטיבי. כלומר נבנים לחצי אינפלציה דרך שער החליפין או בשפה פשוטה, פיחות השקל. משום כך, בכדי למנוע ייבוא אינפלציה דרך מנגנון שער החליפין, בנק ישראל ייאלץ להמשיך להעלות את הריבית, למרות צעקות השבר של נוטלי המשכנתאות בריבית משתנה, היא ריבית הפריים.

עד כה המשק מתמודד עם העלאות מחירים, חלקן יזומות ע"י הממשלה בשל גידול בעלויות שמשיתים על הציבור, כמו בתעריפי חשמל, מחיר הנפט והגז וחלקן ע"י העלאות המחירים ע"י הפירמות בישראל (בין אם מדובר בחברות ישראליות או יבואניות), המנצלות בציניות תמוהה את העובדה שאין ממשלה של ממש, ממשלה אחת יוצאת והשנייה טרם נכנסה לתפקידה.

מבחינתן זה העיתוי להכות בצרכנים. פירמה רודפת ומעתיקה מחברתה, רובן מעלות מחירים, לפעמים בצדק בגלל עליית מחיר חומרי הגלם ותשומות האנרגיה וחלק שלא בצדק לחלוטין מפני שמחירי התשומות דווקא ירדו והיה מקום להפחית מחירים, כגון (למשל) בתחום הקפה.

עליית המחירים בישראל מתחילה להגביר את הכעס של הציבור ששכרו נשחק, היכולת שלו לשלם עבור סחורות ושירותים נפגמה בעיקר בקרב צעירים שנטלו משכנתא בשעורי מימון גבוהים ורואים בעניים כלות איך התשלום החודשי בגינה הולך ותופח.

מיד עם תחילת השנה הבאה, במהלך החודשים הקרובים, ייפתחו הסכמי השכר שהיו נעולים במשך מספר שנים. הקמת הממשלה החדשה תהיה זימון מדויק לגל דרישות שכר בתמיכה ההסתדרות, שמטבע הדברים מבקשת לשמור על הכוח הריאלי של שכר העובדים והעמלים.

לא מדובר בכסף קטן, הממשלה תצטרך להוסיף לתקציב לשנתיים הקרובות עשרות מיליארדי שקלים בכדי לעמוד בדרישות העובדים, שהפעם נלחמים על כספי מחייה מינימליים, בעיקר בקרב זוגות צעירים עם ילדים קטנים שההוצאות בגינם עולות ועולות ללא סוף. אפשר להצטמצם בהוצאות בשל עליות המחירים, אבל לגבי הפעוטות והילדים שכבר באו לעולם, ברור שאין חזרה.

לאחר העלאות השכר למורים, בצדק ובאיחור של שנים, עומדים בקו דורשי העלאות השכר; הרופאים, אחיות, עובדים בכל מניפת מערכת הבטחון, עובדי מדינה ורשויות מקומיות. עשרות מיליארדי שקלים לשכר בשרות הציבורי והציבורי-למחצה בשנים הקרובות, יביאו מטבע הדברים לפחות אפשרויות לתיעול תקציבים לתחומים בהם המפלגות בקואליציה חפצות. חברות הקואליציה הגיעו רעבות, תאבות בשר בדמות תקציבים ולא יסתפקו רק בשררה.

גם פה התביעות יגיעו לעשרות מיליארדי שקלים, תמיכה לייהוד יהודה שומרון עולה הרבה כסף, תשתיות, בנייה ובהמשך האחזקה השוטפת ושמירה על הצירים. גיוס אלפי שוטרים בשכר גבוה, מה שנדרש זה זמן רב, יעלה מיליארדי שקלים לשנה, אלא אם ייעשה סדר במשטרה שצריכה להתייעל, לפטר קצינים בכירים ואנשי מנגנון. הכסף חייב להיות מוזרם לטובת שוטרים בשטח מול הפורעים שהביאו לחוסר משילות בגבולות מדינת ישראל באופן כה גס שלא היה כמותו בהיקפו, ואורכו. זהו מרד מתריס שלא היה כמותו מאז קום המדינה.

חברות אחרות בקואליציה יבקשו תמיכה כספית ישירה בבוחריהם, אם בנייה ייעודית למגורים לחרדים בערים חדשות משלהם (בצדק, אין להם היכן לגור) ואם לתמיכה בעוסקים בתורה כמשלוח יד. גם להכשיר עובדים מהחוגים החרדיים, ללא השכלה חילונית מתאימה, לעבוד כעובדי מדינה וציבור עולה הון רב, בהכשרה ולאחר מכן בשכר והנלוות אליו. המנגנון הציבורי שכבר מנופח יתנפח עוד יותר, הרבה מקבלי שכר ציבורי על גב העוסקים והמועסקים בסקטור העסקי הפרטי.

ההרחבות הפיסקליות האמורות, אם לשכר בשרות הציבורי ואם לתקציבים שיספקו את מפלגות בקואליציה החדשה, יגררו בהכרח לעליה באינפלציה. הסכנה היא כי הפעם האינפלציה לא תבוא מכיוון עליה במחירי חומרי גלם, סחורות ונגזרות מוצרי נפט ותעריפי חשמל, אלא תהיה אינפלציה של שכר, שהיא הרבה יותר מסוכנת מאינפלציה של סחורות.

בעוד שמחירי סחורות יכולים לרדת, ואכן הם כבר מתרסקים בימים אלה, לשכר אין אפשרות לרדת, אלא רק לעלות. הכיוון אחד. שילוב של אינפלציה של שכר ואינפלציה של סחורות יחד עם מעבר מעודף תקציבי בזמן כהונתו של אביגדור ליברמן, לממשלה הבזבזנית החדשה, כך עפ"י הכרזותיה, הוא קטלני למשק.

בנק ישראל יהיה חייב לצאת מאדישותו אם אכן התסריט המתואר לעיל יתקיים ולהעלות הריבית אפילו בייתר אגרסיביות מה שיוביל להאטה בקצב הצמיחה בשנת 2023, לקיפאון בשנת 2024 ולמיתון בשנת 2025.

איך למנוע זאת? בכדי למנוע העלאות ריבית מכאיבות למשק העלול להמשיך להתכנס ולהיחלש לכיוון צמיחה נמוכה יותר, אפשר וצריך למצוא פתרונות יצירתיים. הפתרון המוצע פה הוא שינוי כבר בשנה הבאה, שמתחילה בינואר, במבנה מערכת המס. קודם כל לבצע הרחבה משמעותית במדרגות מס הכנסה בעיקר עד לשכר חודשי של 30,000 שקל לחודש. כלומר הפחתת מס אפקטיבית כך ששכר נטו של העובדים ברמות שכר עד 30,000 שקל בחודש, יעלה.

למה לעשות זאת? כאשר הנטו גדל, הלחצים של העובדים במסגרת משא ומתן עם ההסתדרות, להעלאות שכר, יפחתו (אומנם לא יתאדו אך יכולים להתמתן). זכרו, בסופו שלח דבר משלמים מהנטו עבור המשכנתא ומעונות היום של הילדים שכבר באו לעולם.

במקביל - ועם ריווח מדרגות מס הכנסה, אפשר להעלות גם נקודות הזיכוי ובכך להגדיל עוד יותר את הנטו לעובד, בעיקר ההורים לילדים הנמצאים בשוק העבודה. גם אם פעולות אלה יביאו בתחילת לגירעון קל בתקציב, לעומת העודף שבו נסגרת שנת 2022, ברכתו של הגרעון התקציבי עולה על נזקו.
בכדי לפצות על ההפסד של המדינה מהכנסות בשל הריווח ונקודות הזיכוי, צריך להעלות שעורי מס הכנסה לבעלי שכר גבוה יותר.

במקביל לשנות מבנה המיסוי על שוק הנדל"ן לכיוון מס רכוש שכמעט לא קיים בפועל, כלומר על החזקת נכסים במקום המס האדיר על רכישת נכסים. כמו כן לעבור למיסוי של ממש בגין השכרת דירה, מי שמשכיר דירה שיואל להגיש דו"ח מס הכנסה שנתי. במסרק פלדה לעבור על כל ההנחות וההטבות בחוק המאפשרים פטורים והנחות במס לעתים גם לאוכלוסייה חזקה של נישומים, זאת אפשר לעשות באמצעות השקעה אדירה במערכות בינה מלאכותית לאיתור ומציאת מעלימי מס, שהיא מחלה ידועה לכל ומרפא אין לה.

ההעלמה של מיסים נובעת מכך שבעלי עניין לא רוצים ולכן לא מוצאים המתכון למצוא מזור למחלת ההעלמות. כך למשל חייבים לבצע בדיקת מערכות המס בפועל של עסקים ישראלים, יהודים וערבים, מול עסקים פלשתינאים, בתחום האפור והשחור של פעילות משקית סובבת יהודה ושומרון באין בגינו תשלום מס אמת לקופה הציבורית.

שינויים אלה במערכת המיסים חיוניים לחברה יותר שוויונית. מחקרים בתחום מצאו כבר כי ככל שהחברה תהיה שוויונית יותר, הצמיחה של המשק תגבר, שוויוניות דהיום חיונית יותר מאשר בזמנים רגילים, היא אשר תמנע גלישה המשק להאטה של המשק.

בכדי להדביר את האינפלציה נחזור על הצורך המיידי לאפשר ייבוא מוצרי מזון והיגיינה שמאושרים ע"י האיחוד האירופאי וצפון אמריקה, ללא בדיקות, אולי רק לתכשירים מעטים בשוליים, הנוגעים ממש בבריאות הציבור. במקביל יש לאפשר ייבוא אישי בסכומים גדולים מחו"ל, שיתחרו מעשית ביבואנים ויצרנים מקומיים המעלים מחירים, הייבוא האישי יתאפשר בפטור ממע"מ ומכס, נניח עד ל-300 דולר למשלוח עד 10 פעמים בשנה, לכל אזרח, הכל תוך אטימת אוזניים של לוביסטים בעלי ענין.

עסקת חבילה במסגרתה מפחיתים את נטל המס לבעלי השכר האמור ומגמישים ייבוא באמצעות צמצום דרסטי בסמכויות משרד הבריאות ומכון התקנים והגברת הייבוא האישי, כולם יביאו לפחות לחצים אינפלציוניים ויאפשרו מיתון העלאות הריבית ע"י בנק ישראל, ריבית שפוגעת לא רק בנוטלי משכנתאות, אלא במשק כולו, בצמיחה הכה חיונית לחוזקו של המשק הישראלי מול האיום האירני.