הנה חדשות שעלולות להגיע בהפתעה לחלקכם: גם מי שטוען שאין לו שמץ של מושג מה זה AI ובשפה ברורה יותר - אינטליגנציה או בינה מלאכותית, משתמש בה כמעט בלי לדעת.
כך למשל עושה זאת מי שמשוטט ברשתות החברתיות לאחרונה בוודאי מצא את עצמו משחק בכל מיני משחקי "נדמה לי" בחסות ה- AI שהראו כיצד הוא נראה כאביר, בודק כיצד היה נראה הסכם שלום עם הפלסטינים, ואפילו סטטוסים או ציוצים אופציונליים שהבינה המלאכותית כותבת.
הדבר הזה נמצא לא רק ברשת החברתית ושולט באלגוריתמים שמפרסמים לנו מודעות. כמה פעמים שוחחתם עם מישהו על מוצר מסוים וקבלתם אותו מיד בשלל פרסומים כשפתחתם את הטלפון? בינה מלאכותית חולשת כיום כמעט על כל תחום - רפואה, עסקים, אפילו שוק ההון ובוודאי בתחום הקמעונאות. בקרוב גם הקניות שלנו בסופרמרקט יהפכו להיות חכמות, וייתרו לא רק את הצורך שלנו בעמידה אינסופית בתורים אלא אף ילמדו את הרגלי הקנייה שלנו.
ובכל זאת, נשאלת השאלה האם אנחנו מאבדים את עצמנו אל תוך האלגוריתם? מה יקרה לבחירות החופשיות, לעולם העסקים, והאם בכלל אפשר לברוח ממה שנדמה כהשתלטות הבינה מלאכותית על העולם?
קודם כל כדי לעשות קצת סדר ב- AI, ביקשנו מעידו סבג, יועץ טכנולוגי ואחד מהשותפים הבכירים בחברת וויסלרייט המלווה סטארט אפים, להסביר בכלל מה זה. "מדובר באוסף של תחומי מחקר שונים בתחום מדעי המחשב שהמטרה שלהם היא לדמות חשיבה אנושית, ולהציע פתרונות על ידי מאפיינים הדומים לחשיבה אנושית" אומר סבג.
כמו הבוטים שעונים לנו
"בדיוק. והם למשל מספקים תשובות מהירות שחוסכות שיחת טלפון. אלגוריתמים וכיוצ"ב".
אלא שבזמן שתפקידה של הבינה המלאכותית לחסוך לנו זמן לפעמים מסתבר, מתוחכמת ככל שתהיה היא עדיין עושה קצת ההיפך. "אמזון השתמשה בעבר בשירותי AI לסינון מועמדים לתפקידים בחברה, ומסתבר שחלה ירידה משמעותית בכמות האנשים שהתקבלו לעבודה, לאחר השימוש בתוכנה הממיינת שגרמה לכך בעצם שפחות מועמדים התאימו לתפקיד. כך שלפעמים אנחנו רואים שהטכנולוגיה לא ממש לטובתנו".
צרכני מוזיקה, למשל, נשענים על פלייליסט מותאם, אבל אם אני אישית, לרוב מתרעמת על ההתאמות שעושים לי
"גם כאן יכולה להיות בעייתיות. קחי צרכן מוזיקה, נניח ישראלי שמאזין למוזיקה מסוימת, המערכת לומדת אותו, ולא משמיעה לו שירים שלא מחוברים למגזר שלו. כאן למשל היתה בזמנו טענה משפטית, שהבינה המלאכותית עשויה להתוות לאותו צרכן דרך מסוימת, ודפוס חיים שלפעמים פוגע ברמה אתית באנשים.
ברמה המשפטית זה כן משהו שמנסים לשנות. כמו גם צריכת מודעות ברשתות חברתיות, הטרגוט המוכר על סמך חיפושים שאנחנו עושים. מצד אחד הבינה מזהה מה שהקהל אוהב והוא מקבל הצעות אטרקטיביות, מצד שני יכול להיות שיש כאן פספוס כשקהל אחר לא מטורגט למשהו שגם הוא יכול היה לאהוב".
קנס של מיליארדים
סבג מספר על מחקר שנעשה באוניברסיטת הרווארד שבדק שימושים של ארגונים שונים בתחום ה- AI ואת הצורך בה. "הם בדקו באיזה מובן הטכנולוגיה משפרת את הביצועים שלהם. בראש עמדו זיהוי פריצות אבטחה, צמצמום עבודה על רצפת הייצור שחסכה כסף, ופתרון מהיר של בעיות טכנולוגיות שצצו למשתמשים.
כך שבמבט רחב, ההתפתחות הפנומנלית בתחום לא בהכרח אומרת שה AI יבוא להחליף את האנושות כמו שחוששים, אלא בעיקר לנסות לייעל תהליכים ולחסוך טעויות רבות בדרך".
אבל זה מתווה משהו ספציפי של חברה או כל מי שמגדיר את המערכת שלו שהוא רוצה להתוות, יש בזה משהו קצת מצומצם
"זה בעצם מצמצם לנו את האפשרויות לפי הצרכים של אותו גוף או ארגון. אנחנו מייצרים סוג של פלואו מסוים, שהמטרה שלו היא לתת לנו תשובה ברורה לשאלות איך אנחנו יכולים לזהות את צרכן הקצה או איך לשפר יוזמות שלנו. מצד אחד זה טוב כי אנחנו משתפרים גם מבחינת האיכות של המוצרים שאנחנו מקבלים, וגם ברמת הדקויות. בסוף, הטעויות שמחשב יעשה קטנות ביחס לטעויות האנושיות, מצד שני זה יכול לבוא ולפגוע בחיי היום יום שלנו".
בשנת 2017, האיחוד האירופאי הטיל קנס של מיליארדי דולרים על חברת גוגל בעניין התנהלות לא תקינה בשוק החיפוש, כשגוגל כרום החזיקה כמעט 80% ממנועי החיפוש. בתחרות בשוק מנועי החיפוש המונופול דאז, לא אפשר לצרכנים להנות מיתרונות התחרות. "גם באיחוד האירופאי נכנסים לעובי הקורה והיום לא מאפשרים לחברות גדולות לעשות מה שהן רוצות מול הצרכנים".
ובכל זאת, יש דרך לברוח מזה?
"בסוף, זה עניין של המשתמש בשירות. אני באופן אישי ביטלתי בפייסבוק את כל אפשרויות המעקב, אבל מנגד, אני יודע לומר לך שאם כצרכן קצה, מערכת חכמה תנתב אותי מהר יותר בסופר לפי רשימת הקניות שלי ואני ארוויח עוד קצת זמן עם הילדים בערב, אני אשמח להשתמש בה. מצד שני, אין ספק שגם הנתונים נאספים, והדאטה העצום הזה עלול להימכר בסוף במיליארדים".
לאן זה יגיע?
"לכל מקום. קחי לדוגמה את התחבורה. ברגע שקיים פיתוח שמאפשר לאמבולנס לעבור דרך מערכת רמזורים חכמה שמזהה אותו וגורמת לו לעבור מהר יותר, אני שואל את עצמי אם הטכנולוגיה קיימת, ואם זה עובד על אמבולנסים, איך אדע שאדם אחר נניח מישהו מכובד או בעל דירוג סוציו אקונומי מסוים לא יקבל עדיפות? גם כאן עולות הנקודות האתיות של הרגולציה ולא רחוק היום שבו היא תצטרך להתמודד איתן לאור הפיתוחים הרבים שנמצאים בשוק".
מאתיקה לכסף: איך זה ישפיע על שוק ההון?
"היום ה- AI כבר קיים בשוק ההון, מבחינת פעולות שאדם מבצע בתהליך רכישה או מכירה של מניות. ישנן מערכות שמכירות תגובות מסוימות ולומדות את האינטראקציה. גם כאן נכנסת הרגולציה שתצטרך לשים לב מה קורה בעניין השקעות פרטיות ולוודא שמערכות לא יוכלו לקבל החלטה מוחלטת באופן אוטונומי.
מנגד, כיום ישנן מערכות חכמות שיודעות לנתח היטב את שוק המניה ועל ידי פעולות של אנשים שהוגדרו מראש, לבצע את הפעילות הרצויה אוטומטית ועל פי תנודות המניה בשוק. ובכל זאת, אנשים צריכים לא להסתמך רק על הטכנולוגיה אלא להיעזר בה".
רובי בריג'ס היתה הילדה האפרו אמריקאית הראשונה שנשלחה ללמוד בבית ספר לילדים לבנים בלואיזינה. היא גורשה משם בבושת פנים, ואחת התמונות המפורסמות בהיסטוריה היא של הילדה האמיצה מוקפת בארבע מרשלים אמריקאים שמלווים אותה החוצה. בניסוי מול מערכת AI במטרה ללמוד את התמונה, התברר כי היא מזהה את המרשלים אבל לא את הילדה כהת העור.
"במקרים כאלה אנחנו אומרים דרשני, ושיש עוד דברים לעבור עד שהיא תשתלב לחלוטין בחיי היום יום שלנו. המערכת גורמת לאנשים להתייעל לחסוך זמן, היא מקצרת זמנים, גם בתור צרכן בסוף אני רוצה להגיע לאיזה מוצר קצה ולקנות אותו, ואם יש לי מערכת חכמה שלומדת אותי ומתאימה לי מוצרים בהתאם ואני חוסך את הזמן וגם בכסף כי אני אקבל מוצר אטרקטיבי ביחס למה שחיפשתי אז מבחינתי זה תורם כצרכן קצה. אז יש דברים טובים מצד שני צריך לראות שאנחנו לא פוגעים ברמה האנושית ברמה המוסרית בתהליכים האלה".
ללמוד את העסק
עולם הקמעונאות כבר חזק בתחום, וכפי שזה עתה למדנו, אפילו שוק ההון אבל הדבר הבא בתחום ה -AI הוא שילוב הטכנולוגיות הללו גם בעסקים קטנים ובינוניים. אסף כהן בעלים ומנכ"ל הסטארט אפ CNWD erPL עושה שימוש ביכולות הAI יחד עם Machine learning (למידת מכונה) והשילוב הזה יחד לומד את העסק הספציפי ע"י מתן שאלות מנחות, עיבוד המידע ומתן מידע ספציפי לעסק.
המטרה היא לאפשר לא רק ניהול הוליסטי אלא גם הפקת תובנות לעסק תוך כדי תנועה. כהן מסביר שדיגיטציה וטכנולוגיה מתקדמת היא לאו דווקא טכנולוגיה חכמה, "ברוב העסקים הגדולים והבינוניים ישנן מערכות ופיצ'רים מתקדמים לניהול הארגון, אבל ממחקר שעשינו גילינו שרוב החברות משתמשות במשהו כמו 4-10 מערכות שונות לניהול שוטף בכל עסק, כשכל מערכת מטפלת בפיצ'ר אחר, בין אם בשיווק, בכספים, בעובדים וכיוצ"ב. מה שגורר חוסר בקרה ושליטה, וגם אבדן חיוני של מידע שעשוי לשרת את החברה בעתיד".
הפיתוח החדשני מאפשר לחנות בגדים לתכנן את כמות ההזמנות לחורף על פי נתוני מכירות קודמות, לדעת אילו סוגי בגדים נמכרים, ומה התמחור שהלקוחות הקבועים ירצו לקנות. עבור חברות שיווק למשל, הטכנולוגיה מסייעת באיתור נציגי המכירות המתאימים ביותר לסוגי הלקוחות השונים ואפילו מערכת חכמה שמטפלת לנו בחשבוניות, ושולחת התראות לכל מי שעדיין לא שילם.
"המערכת בעצם שומרת על המידע בצורה חכמה, ומאפשרת ניתוח ותובנות ברמה גבוהה. היא לא רק נותנת ניתוחים אלא לומדת את הלקוח מהקצה לקצה. ברגע שיש לי את הנתונים הנכונים אני יכול ללמד את תוכנה נתונים נוספים שלאו דווקא קשורים ישירות לארגון. מזג אוויר למשל או אפילו תחבורה. וכך אם נניח יש לך חנות באמצע דיזנגוף והמערכת יודעת שיש עבודות רכבת, בשכלול וניתוח נתונים של הלקוחות שלך היא יכולה לומר האם זה ישפיע לך על העסק או האם הלקוחות נאמנים מספיק. היא בודקת מבפנים ומבחוץ ומנסה לזהות איפה העסק שלך משתנה".
כמו במערכות של לידים?
"מערכות הלידים הפשוטות יודעות לבוא ולומר באופן כללי כיום מהו ליד איכותי ומה פחות, אבל אם לנו יש יכולת למידת מכונה גבוהות, ובגלל שאנחנו לומדים את הלקוח מהקצה לקצה ומלמדים את המכונה נתונים מבפנים ומבחוץ המערכת יכולה לומר מה סיכויי סגירת העסקה ומול איזה נציג. לאורך הזמן, המערכת לומדת את הלקוח ונותנת לו עוד ועוד מידע לשאלות כאלה ואחרות שעלולות לצוץ במהלך הדרך, אגב המערכת שלך יכולה לומר אם העובד שלך מאושר או לא".
זאת עליית מדרגה של AI?
"יש מחקרים שמראים שנתונים מסוימים מלמדים האם העובד מאושר ועד כמה הוא נאמן לביצוע. יש כמה פרמטרים ובאלה אנחנו משתמשים בפיתוח שלנו. תחשבי שכל הנתונים קיימים בשולחן העבודה שלך, ואחד הכלים, לצד שיווק, שכר וכיוצ"ב הוא כלי חברתי שנותן נתונים על העובדים מעבר למספר. המערכת מכירה את העובד לעומק, והיא כל הזמן לומדת אותו. היום בעידן הפיטורים אפשר באמצעות התוכנה להביט על הפרמטרים בפריזמה רחבה, מכיוון שיכולים להיות עובדים שלא נאמנים לעסק אבל כן הצליחו למכור בשנה האחרונה. אז את מי תזמני לשימוע? וזו רק דוגמא אחת מיני רבות, התוכנה מתעדכנת תוך כדי תנועה ובכל תחום".
ואם כבר הזכרנו "כל תחום", ברוח המונדיאל שבדיוק הסתיים - אם תהיתם איך אתם מצליחים לראות סרטונים של כל המהלכים תוך כדי המשחק? מתי עורך הוידאו הספיק לשבת עליהם? ואיך לעזאזל הצליחו לאתר את כל המהלכים המרגשים הקטנים בשנייה אחת? אז אין עורך וידאו, לפחות בחלק מהסרטונים המיידים שאתם רואים בדיגיטל, ובטלוויזיה המשודרים סימולטנית תוך כדי משחק.
מדובר בסטארט אפ ישראלי שתפס בשנים האחרונות תאוצה בשם WSC Sports שהחל את דרכו באקסלרטור של מיקרוסופט, בתחילה כמערכת וידאו עבור מאמנים ובהמשך כפונקציה המספקת את ה"היי לייטס" לגופי שידור וחברות המסקרות אירוע ספורט שונים.
"אנחנו מקבלים בכל שידור ספורט מהלקוחות שלנו את הסטרימינג, בדיוק כפי שהוא נראה בטלוויזיה" מסביר עמוס ברקוביץ, ראש צוות מחלקת אלגוריתמיקה בחברה. "המערכת מנתחת את הוידאו בשלושה רבדים של אודיו, וידאו ופיד של דאטה שמוצא את כל האירועים המרכזיים במשחק, נניח את כל הזריקות לסל, הבעיטות לשער, בעיטות קרן, בישולים, מהלכים בפוטבול או בטניס".
ברקוביץ מסביר שבניגוד למה שאנחנו מכירים ממערכות AI סטנדרטיות, לא מדובר במודלים שמציירים ציורים או כותבים טקסטים, "אנחנו בעולם שנקרא ראייה ממוחשבת, זאת אומרת את רואה אירוע וצריכה לזהות אותו, להבין אם זה סל או החטאה או מכה בטניס. האם מדובר במהלך מעניין של שחקן מסוים, במי להתמקד וכיו"ב".
בסוף כל המהלכים הללו הופכים לסרטון שאנחנו רואים?
"אנחנו יוצרים קליפים מקודדים לפי בקשת הלקוח, זה יכול להיות סרט של 3 דקות אחרי הרבע הראשון עם כל המהלכים היפים, או סרט ארוך יותר לאפליקציה, ליוטיוב או אפילו לטוויטר. פעם, עבור כל סרט כזה הייתי צריך להעמיד עורך וידאו שיחפש את המהלכים הטובים, והיום המערכת שלומדת דרך ה AI לאתר על פי הגדרות את המהלכים הטובים, כל מי שמשתמש במערכת יכול לעשות את זה בלחיצת כפתור".
