וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הפסקות חשמל מרגיזות אתכם? חכו שתדעו איך הן נגרמות

25.12.2022 / 11:34

עצימת עין במקרה הטוב, פגיעה מכוונת במקרה הרע. נתוני חברת החשמל חושפים את היקף ההפקרות המתרחשת בישראל, בה מתרחשות יותר מ-1,500 פגיעות בתשתיות בשנה, בעיקר על ידי קבלנים. את המחיר, כרגיל, אתם משלמים

בווידאו: אוטובוס התנגש בבניין ובעמוד חשמל ברחוב לבנדה, ת"א/צילום: דוברות מד"א

במניין הסיטואציות המעצבנות ביותר נכללת הפסקת חשמל, שמותירה אתכם קופאים מקור או מזיעים את עצמכם למוות. מה שמוסיף שמן למדורת העצבים, זו העובדה שלא מעט מהפסקות החשמל, נגרמות בשל קבלני תשתיות חסרי אכפתיות שחופרים בקרקע ברשלנות, או במקרים רבים מבלי לקבל כל היתר.

נתונים שהועברו לוואלה כסף בבלעדיות ע"י חברת החשמל, חושפים את עומק והיקף ההפקרות שמתרחשת בישראל. על פי סקירה שבוצעה לאחרונה, במהלך השנים 2019-2021 אירעו בישראל לא פחות מ - 4,700 פגיעות בתשתיות של חברת החשמל, שחלק בלתי מבוטל מהן הוביל כאמור להפסקות באספקת החשמל, לעיתים לפרקי זמן ממושכים.

עובדים של חברת החשמל מבצעים עבודות תחזוקה. ShutterStock
כאילו שאין מספיק צרות, צריך לתקן גם נזקי רשלנות/ShutterStock

על מנת להבין את גודל השערורייה, צריך תחילה לצלול לתוך ההליך, שמוגדר על פי חוק כחובה, אותו נדרש הקבלן ו/או היזם לבצע טרום החפירה. רונן רזניק, סמנכ"ל הנדסה ב'רזניק מערכות' שמתמחה באיתור תשתיות תת קרקעיות, מיפוי תשתיות ותכנון, מסביר: "כל גורם שמעוניין לבצע עבודת חפירה בקרקע, נדרש טרום ביצועה לפנות לפונקציה של מתכנן, שבתורה, נדרשת לפנות לכלל הגורמים שתשתיותיהם מונחות בקרקע, על מנת לקבל מפה שפורסת את מיקום התשתיות במקטע האמור.

הבעיה היא כי במקרים רבים, המידע שמתקבל מהגופים אינו מדויק בלשון המעטה או שכלל לא קיים כזה, מה שמוביל לצורך לבצע 'איתור תשתיות תת קרקעיות', זאת באמצעים טכנולוגיים מורכבים ובכללם מכ"מ חודר קרקע".

אלא שחובה לחוד, ומציאות לחוד: בפועל, מציינים בחח"י, כי קיימת תופעה נרחבת של פגיעה בתשתיות רשת עילית ורשת תת קרקעית של חברת החשמל, המתרחשת בידי קבלנים המבצעים עבודות בניה חפירה ו/או עבודות תשתית שונות בקרבת הרשת. עוד הם מדגישים כי "חלק ניכר מהפגיעות מתרחשות בנסיבות בהן הקבלן ו/או מי מטעמו ביצעו העבודות ללא היתר חפירה ו/או ללא אישור כדין מאת חברת החשמל".

המציאות, כך מסתבר, מכעיסה אף יותר. "ישנם מקרים בהם קבלנים פוגעים בכוונה תחילה (או תוך עצימת עיניים, לכל הפחות) בתשתיות חח"י חרף קבלת היתרים הנדרשים על פי דין, הכול במטרה לעמוד בלוחות זמנים קשיחים, הקבועים בחוזי ההתקשרות עימם (סעיפי 'פרס-קנס') לסיום פרויקטים גדולים של תשתיות", מבהירים בחברת החשמל.

sheen-shitof

בהנחה בלעדית

החברה הישראלית שהמציאה את מסירי השיער עושה זאת שוב

בשיתוף Epilady
עובדים של חברת החשמל מבצעים עבודות תחזוקה. ShutterStock
קבלנים פוגעים בזדון או לכל הפחות תוך עצימת עיניים/ShutterStock

הביקורת שמטיחה חברת החשמל מעוררת פליאה מסוימת. קבלן שפגע בתשתית חשוף לסנקציות משפטיות ולתביעות אזרחיות ע"י חח"י. למעשה, על פי הסקירה, המדובר על נזק מצטבר בעלות של עשרות מיליוני שקלים, ששילמו קבלנים בשנים האחריות, בשל תיקון הנזקים שגרמו והחזרת המצב לקדמות. לכאורה, האיום הכלכלי, היה אמור לגרום להם להתנהל בזהירות יתרה, אולם בפועל, מוסיפים בחברת החשמל, הליכים אזרחיים הננקטים על ידם בשגרה כנגד הקבלנים המפגעים לגביית הנזק שנגרם לתשתית אינם מהווים אמצעי הרתעה כנגדם: " העבודות הפוגעות לרוב מבוטחות בפוליסות ביטוח המכסות, בין היתר, נזקים בגין פגיעה בתשתיות".

בנוסף, מעבר לפגיעה באיכות החיים ובשירות שניתן ללקוחות, לתופעה האמורה יש גם השלכה כלכלית על כלל הציבור, בחברת החשמל מציינים כי הנזקים הכספיים הגדולים מתגלגלים בעקיפין גם על כתפי הציבור.

"איתור תשתיות תת קרקעיות הוא חובה"

לצד כל האמור מעלה, להתנהלות הרשלנית הזו יש השלכות נוספות: בפורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין מציינים, כי צורת עבודה 'חאפרית' זו, פוגעת במישרין בכלכלה הישראלית. "ההערכות הן כי עשרות כבישים נחסמים מדי שנה לפרקי זמן ארוכים, לצורך ביצוע תיקונים לפגיעות תת קרקעיות, שיוצרים כמובן פקקים, שמתורגמים לפגיעה בתל"ג".

בנוסף, לכאוס הזה יש ביטוי נוסף: לא פעם, חברה מסוימת מתאמת את העבודות עם כל הגורמים, מקבלת אישור, פותחת את הכביש ומניחה או משדרגת את התשתית הנדרשת - ולאחר תום סלילת הכביש, מגישות חברות אחרות בקשה לפתיחתו, לשם העברת תשתית משלהן במקום - מה שמחייב פתיחה מחודשת של הכביש.

"צריך לזכור כי ההאצה בהיקף האוכלוסייה בישראל מאלצת הוספת תשתיות תת קרקעיות או הרחבה שלהן, מה שיגדיל עוד יותר את ההתכנות לתקלות", מסכם רזניק, "איתור תשתיות תת קרקעיות לא מהווה המלצה אלא חובה, והצורך רק הולך וגובר. אין ספק כי נדרשת אכיפה יותר משמעותית כי לעלויות המצרפיות של פגיעה בתשתיות תת קרקעיות יש מחיר גדול מאוד, שחלקו מושת על תושבי ישראל".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully