האם מס הפחמן באירופה הוא הזדמנות עבור ישראל?

האיחוד האירופי דיווח לפני כשבוע על צעד נוסף לאימוץ חוק מס פחמן פורץ דרך, שיטיל מכס על יבוא ממדינות שלא נוקטות בצעדים קפדניים, כדי לבלום את פליטת גזי החממה שלהן.

החוק, ראשון מסוגו בעולם, למעשה מציב בפעם הראשונה פחמן ואקלים בלב שדה המסחר בין המדינות וצפוי כמובן למנוע פליטות וזיהום. לפי הדיווחים, החוק החדש צפוי להיות מאושר על ידי המדינות החברות עד סוף השנה והפרלמנט האירופי בתחילת 2023.

התוכנית תיושם החל מאוקטובר בשנה הבאה, עם תקופת מעבר עד 2026 או 2027 כדי לתת לחברות זמן להתכונן. גם ארצות הברית בוחנת חקיקה דומה, ובשבוע שעבר שלח ממשל ביידן הצעה לאיחוד האירופי להטיל מכסים על מוצרים שונים המיוצרים בדרכים הפוגעות בסביבה, כחלק מהמאמצים להתמודד עם שינויי האקלים.

גם בישראל, לפני יותר משנה, הוחלט ליצור מנגנון לתמחור פחמן, על מנת לעמוד ביעדי פליטות גזי החממה שהציבה הממשלה. החוק החדש ימסה מוצרים המיובאים, כאשר גובה מס הפחמן יחושב לפי ההפרש בין מס הפחמן הנהוג במדינה אליה מייצאים למס הפחמן בישראל.

כך, שגם אם בישראל יתעכב יישום מנגנון מס הפחמן המקומי, חברות יצרניות המייצאות את מוצריהן לאירופה, ישלמו את המס שם באופן שיבטיח תחרות שווה בין חברות מקומיות באירופה לחברות מחוץ לאירופה. כך, ההתמודדות של חברות ישראליות עם מס הפחמן בעתיד הקרוב היא בלתי נמענת.

למעשה, זוהי בשורה גדולה מאוד לכדור הארץ, המתמודד עם הגורמים והנזקים של ההתחממות הגלובלית, בטח כשמשווים אותה להסכם האקלים שנחתם בחודש שעבר בוועידת האקלים העולמית שנערכה בשארם א-שייח'.

עבור היצרן הישראלי, זו מהפכה של ממש והזדמנות יוצאת דופן להגדיר מחדש את המושג "אור לגויים", כיוון שיש שלישראל יש את כל התנאים לייצר ולייצא מוצרים אשר יוצרו ללא תוספת של פליטות מזהמים.

דמיינו את הכותרת: "מיוצר בישראל, נקי מפליטות". כפי שמותגו ההדרים הישראלים במדבקת JAFFA בשנות ה 70-80 ולתפוז ישראלי התווספה הילה ויוקרה בעולם, כפי ש"סטארט-אפ ניישן" הוא מושג שמלווה חברות הזנק ישראליות, כך עומדת לנו ההזדמנות להיות מובילה עולמית בתוצר ירוק.

המהלך האירופי הוא חיבור בין שתי מגמות גלובליות אדירות - החזרה לייצור מקומי והפחתת פליטות בתעשייה. כמשק קטן וגמיש יחסית, עומדת לנו ההזדמנות להגיב מהר, להשתמש בטכנולוגיות קלינטק ישראליות (ולא רק), ולבסס את הייצור בישראל כנקי וזול.

מיסוי הפחמן אשר יוסיף עלויות לייצור לא נקי, עשוי לסייע לנו להיות תחרותיים יותר כיצרנים. ברמה הפרקטית, את ההובלה של המעבר לייצור נקי יעשו התאגידים, אך הממשלה צריכה להעמיד מערך של תמריצים כגון מימון בערבות מדינה וכל תמיכה רגולטורית אשר תאפשר לארגונים להטמיע טכנולוגיות לייצור חשמל וחום נקי, או לרכוש אנרגיה נקייה ישירות מהיזמים, כפי שנהוג בעולם.

במילים אחרות, להחליט להיות היום נקי מפליטת מזהמים בתעשייה זו ההחלטה הכלכלית ביותר, לא רק הסביבתית.

אין ספק שצרכנים בעולם יעדיפו מוצרים שיוצרו ללא פליטות ומספיק להסתכל על איקאה, שהגדילה לעשות ומממנת לספקיה פרויקטים של התייעלות אנרגטית, רק כדי שתוכל להפחית את ההשפעה של מוצריה על ההתחממות הגלובלית. זה המקום והזמן לעודד חברות וארגונים בישראל להכריז על שימוש ב-100% אנרגיה נקייה - ללא טביעת רגל פחמימנית כלל של מוצריהן. במילים אחרות: זיהמת - שילמת, ניקית - זכית.